עמית שאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמית שאה
לידה 22 באוקטובר 1964 (בן 59)
מומבאי, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Amit Anilchandra Shah עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת גוג'ראט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם ההודית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sonal Shah עריכת הנתון בוויקינתונים
www.amitshah.co.in
שר הפנים של הודו ה־31
1 ביוני 2019 – מכהן
(4 שנים ו־38 שבועות)
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמית אניל צ'אנדרה שאה (נולד ב-22 באוקטובר 1964) הוא פוליטיקאי הודי המשמש כשר הפנים ושר הקואופרטיביים של הודו. כיהן כנשיא העשירי של מפלגת העם ההודית ומכהן כיו"ר הברית הדמוקרטית הלאומית מאז 2014.

שאה נחשב לאסטרטג ראשי של המפלגת העם ההודית ולאחד מהאנשים הקרובים לנרנדרה מודי.[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמית אניל צ'אנדרה שאה נולד בבומביי ב-22 באוקטובר 1964. הוא הגיע ממשפחה הינדואית-גוג'ראטית מקאסטת בניה[3][4][5] אביו, אניל צ'נדרה שאה, איש עסקים ממנסה (אנ'), היה בעל עסק מצליח לצינורות פוליוויניל כלוריד.[6]

שאה קיבל תואר בביוכימיה באחמדאבאד ולאחר מכן עבד בעסק של אביו.[6] הוא גם עבד כסוכן מניות ובבנקים שיתופיים באחמדאבאד.[7]

שאה היה מעורב בראשטריה סוויאמסווק סאנג מילדותו, והמתנדב בראשטריה במהלך לימודיו במכללה באחמדאבאד. ב-1982 הוא פגש את נרנדרה מודי, שהיה אז פעיל בראשטריה ואחראי לפעילות הנוער בעיר.[6][3]

שאה החל את הקריירה הפוליטית שלו כמנהיג בתנועת הסטודנטים של הראשטריה, האקהיל בהראטיה וידיארטי פארישאד, בשנת 1983.[8][9] הוא הצטרף למפלגת העם ההודית ב-1987[6] הוא הפך לפעיל באגף הנוער של המפלגה, בהרטיה ג'נטה יווה מורכה (אנ'). הוא נודע בכישורי הניהול שלו כשהיה מנהל קמפיין הבחירות של לאל קרישנה אדוואני בגנדינגאר במהלך הבחירות בלוק סבהה ב-1991.[10] [11]

בשנת 1995, הוקמה הממשלה הראשונה בראשות המפלגה בגוג'ראט, כשקשובאי פאטל עומד בראשה. באותה תקופה, הקונגרס הלאומי ההודי היה בעל השפעה רבה באזורים הכפריים של גוג'ראט. מודי ושאה פעלו יחד כדי לחסל את התמיכה בקונגרס באזורים הכפריים. האסטרטגיה שלהם הייתה למצוא את המנהיג השני הכי משפיע בכל כפר ולצרף אותו למפלגה. בדרך זו הם יצרו רשת של 8,000 מנהיגים כפריים משפיעים שהפסידו בבחירות לתפקיד הפראדאן (ראש הכפר) בכפרים שונים.[8]

מודי ושאה השתמשו באותה אסטרטגיה כדי לצמצם את השפעת הקונגרס על הקואופרטיבים החזקים במדינה, שמילאו תפקיד חשוב בכלכלת המדינה. בשנת 1999, שאה נבחר לנשיא הבנק הקואופרטיבי המחוזי של אחמדאבאד (ADCB), הבנק הקואופרטיבי הגדול ביותר בהודו. בגוג'ראט, בחירות כאלה זכו באופן מסורתי משיקולי קסטה, והבנקים השיתופיים נשלטו באופן מסורתי על ידי פאטלים, גדריאים וקשאטריאים. למרות שלא השתייך לאף אחת מהקאסטות הללו, שאה ניצח בבחירות. באותו זמן, הבנק היה על סף קריסה, מכיוון שהם צברו הפסדים של קרור (עשרה מיליון) רופי. שאה הפך את מצבו של הבנק תוך שנה; בשנה שלאחר מכן, הבנק רשם רווח של קרור רופי.[8] שאה גם הבטיח ש-11 מתוך 22 הדירקטורים של הבנק היו נאמני המפלגה.[6]

מודי ושאה ביקשו לצמצם את אחיזתו של הקונגרס בגופי הספורט במדינה.[8] שאה שימש כנשיא איגוד השחמט של מדינת גוג'אראט.[9] ב-2009 הוא הפך לסגן הנשיא של התאחדות הקריקט של גוג'אראט, בעוד מודי שימש כנשיא האיגוד.[6] בשנת 2014 שאה הפך לנשיא האיגוד.

מודי, שהפך למזכיר כללי ביחידה המדינית של המפלגה בתחילת שנות ה-90, השתמש בהשפעתו כדי להעניק תפקידים גדולים יותר לשאה. הוא שכנע את ראש השרים של גוג'ראט קושאבי פאטל למנות את שאה ליו"ר התאגיד הפיננסי של מדינת גוג'אראט, מוסד פיננסי במגזר הציבורי המממן ארגונים קטנים ובינוניים. לאחר שכמה מנהיגים במפלגה התמרמרו על הפופולריות הגוברת של מודי בממשלת גוג'אראט, הנהגת המפלגה העבירה את מודי למטה המפלגה בדלהי. במהלך תקופה זו (1995–2001), שימש שאה כאיש סודו של מודי בגוג'ראט.[6]

ממשלת גוג'ראט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאה נבחר לראשונה לאספה המחוקקת של גוג'אראט בבחירות מיוחדות שנערכו בפברואר 1997, לאחר שמודי פעל להשיג את תמיכת המפלגה בשאה. שאה נבחר מחדש לאספה ב-1998, 2002, ו-2007.[12][13]

באוקטובר 2001, מפלגת העם מינתה את נרנדרה מודי למנהיגה בגוג'ראט לאחר שהוחלט להדיח את קשובאי פאטל בעקבות האשמות בממשל לא יעיל. במהלך 12 שנות כהונתו של מודי כראש השרים של גוג'אראט, שאה היה אחד השרים החזקים בממשלותיו, והחזיק במספר רב של תיקים.[10]

שאה הואשם בהדחת השוטרים שהעידו נגד ממשלת גוג'ראט במקרים הקשורים למפגשים המזויפים ולהתפרעויות ב-2002.[6] ונטען שהשתמש בכוחו כדי להטות את קביעת מחוזות הבחירה בגוג'ראט לטובת המפלגה.[12]

פרשת סוהרבודין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמית שאה ואודית ראג'

בשנת 2010, שאה הואשם בתכנון רציחתו של סוהרבודין שייח', ושניים מאנשיו.[14] [15] לפי לשכת החקירות המרכזית של הודו, שייח' הטריד כמה סוחרי שיש מראג'סטאן בדרישה לדמי חסות, ושניים מסוחרי השיש שילמו לשאה ולשני מפקדי משטרה כדי לחסל את שייח'.[16][17] [18] שאה כפר בכל האישומים נגדו וטען כי הם ממניעים פוליטיים.[19]

שאה נעצר ב-25 ביולי 2010 בעקבות הפרשה. כאשר שאה הגיש בקשה לשחרור ערבות, לשכת החקירות המרכזית התנגדה מתוך חשש ששאה ישתמש בכוחו הפוליטי כדי להימלט ממשפט.[6] ב-29 באוקטובר 2010, שלושה חודשים לאחר מעצרו, בית המשפט העליון בגוג'אראט אישר את שחרורו בערבות. עם זאת, למחרת, כשבתי המשפט נסגרו, השופט אפטאב עלאם קיבל במעונו עתירה לאסור את כניסתו לגוג'אראט.[8] בעקבות כך הוגלה שאה מהמדינה מ-2010 עד 2012, והוא ואשתו עברו לחדר בדלהי. מאוחר יותר, בית המשפט העליון ביטל את השחרור בערבות בעקבות בקשת לשכת החקירות. בספטמבר 2012, בית המשפט העליון שחרר אתו בערבות והתיר לו לחזור לגוג'אראט. לאחר מכן הוא התמודד וניצח בבחירות לאספה בשנת 2012 ממחוז נרנפורה.[9] בשנת 2014, שאה נוקה מההאשמות על ידי בית משפט מיוחד של לשכת החקירות המרכזית, תוך שהוא מציין חוסר ראיות ונימוקים פוליטיים להאשמות. [20] [21]

פוליטיקה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן נשיא הודו ויו"ר הרג'יה סבהה וניקאיאח נאידו משביע את שאה לחבר הרג'יה סבהה

לאחר שמודי הפך למועמד לראשות הממשלה של מפלגת העם, גברה השפעתו של שאה גם במפלגה. שאה מונה למזכיר הכללי של המפלגה וקיבל את האחריות על אוטר פרדש. הוא נבחר על ידי נשיא המפלגה ראג'נאת' סינג, שהתרשם מהכישורים שהפגין שאה בהשתלטות על ארגונים שונים שהיו בשליטת הקונגרס.[8]

מערכת הבחירות הכללית ב-2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה הפוליטית של שאה, שדעכה לאחר מעצרו ב-2010, התחדשה לאחר ניצחון מפלגת העם ההודית בבחירות הכלליות ב-2014. באוטר פרדש, שם שאה היה הממונה, המפלגה ובנות בריתה זכו ב-73 מתוך 80 מושבים בלוק סבהה. שאה בילה זמן רב באוטר פרדש, במטרה להבין את הסיבות שהובילו לניצחון מפלגת סמג'וואדי בבחירות לאספה המחוקקת של אוטר פרדש ב-2012. שאה הבין שהבוחרים לא מרוצים ממפלגת סמאג'וואדי, שלדעתו לא עמדה בהבטחות הבחירות שלה לאחר הניצחון.

שאה פיקח על בחירת המועמדים, תוך שימת דגש על הפופולריות המקומית של המועמד ופוטנציאל הזכייה כקריטריונים היחידים לבחירה, בניגוד לנאמנות המפלגתית או האידאולוגיה של המועמד. שאה התמקד בקמפיין מדלת לדלת. הוא הקים ועדת ניהול בת 7 עד 10 חברים לכל אחד מ-140,000 הקלפיות במדינה.

שאה שכנע את מודי להשתמש במתנדבי ראשטריה סוויאמסווק סאנג עבור הקמפיין.[22] למרות שהראשטריה לא הייתה מעורבת באופן רשמי בבחירות, שאה השתמש במתנדביה כדי לגייס מצביעים ולפרוס תעמולת בחירות.

שאה הואשם בימי מתנגדיו בניסיון ציני להתסיס ולקטב את מצביעי אוטר פרדש בהתאם לקווים הדתיים. בעת ביקור באיודיה לפגישה עם הוועדה המקומית של המפלגה, הוא העלה את סכסוך איודיה. הוא גם ניצל את חוסר האהדה השיעית לסונים בלאקנאו.[23]

נשיא מפלגת העם ההודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודי מברך את שאה כשהוא הופך לנשיא מפלגת העם ההודית

ביולי 2014 אישר הדירקטוריון הפרלמנטרי המרכזי של המפלגה פה אחד את מינויו של שאה לנשיא המפלגה.[24] הוא נבחר מחדש לנשיא המפלגה פה אחד ב-24 בינואר 2016.[25] לאחר שהפך לנשיא המפלגה, שאה החל במסע חברות אגרסיבי, ועד מרץ 2015, הצטרפו למפלגה 100 מיליון חברים חדשים.[26] [27]

ב-2017 נבחר שאה לרג'יה סבהה מטעם גוג'ראט. בבחירות כלליות ב-2019 התמודד ונבחר ללוק סבהה.

בממשלת הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמית שאה נכנס לתפקיד שר הפנים ב-1 ביוני 2019

מונה לשר הפנים בממשלתו השנייה של מודי, ונכנס לתפקידו ב-1 ביוני 2019.[28] במסגרת תפקידו, הודיע שאה ב-5 באוגוסט 2019 לפרלמנט ההודי כי ממשלת הודו מבקשת לבטל את סעיף 370 בחוקת הודו, שהעניק אוטונומיה לג'אמו וקשמיר ולחלק את המדינה לג'אמו וקשמיר ולדאק יהיו שתי טריטוריות איחוד נפרדות.[29][30]

ב-19 בנובמבר 2019, שאה הכריז ברג'יה סבהה כי המרשם האוכלוסין הלאומי ייושם בכל המדינה.[31]

בדצמבר 2019, הציג שאה תיקון לחוק האזרחות, המעניק אזרחות הודית לקהילות מיעוטים דתיות נרדפות שהיגרו למדינה לפני 2015 ממדינות בעלות רוב מוסלמי (פקיסטן, בנגלדש ואפגניסטן). בצפון-מזרח הודו, החוק עורר חששות לגבי השפעת ההגירה על התרבות והפוליטיקה המקומית, מה שגרם למחאות נגד החוק. במקומות אחרים, מפלגות האופוזיציה מתחו ביקורת על הדרת המוסלמים בחוק כפוגעת בחילוניות של הודו. שאה התעקש שהצעת החוק אינה אנטי-מוסלמית, משום שהיא לא שינתה את דרכם הקיימת לאזרחות.[32]

ביולי 2021 מונה שאה לשר לענייני קואופרטיביים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמית שאה בוויקישיתוף

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאה נשוי לסונאל שאה ולזוג יש בן בשם ג'יי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Amit Shah: BJP's 'Chanakya' who delivered Modi Wave 2.0, The Times of India, ‏23 במאי 2019
  2. ^ "Amit Shah: BJP's Chanakya who strategised and delivered Modi wave 2.0, India Today
  3. ^ 1 2 PR Ramesh (11 באפריל 2014). "His Master's Mind". Open. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ ""I Am A Hindu Vaishnav, Not Jain": Amit Shah". NDTV.com. נבדק ב-22 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Islam, Shamsul (14 ביוני 2017). "Amit Shah Borrowed a Phrase from Jinnah when he Dubbed Gandhi a 'Chatur Bania'". Newsclick. Amit Shah, himself a baniya {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Joshi, Poornima (1 באפריל 2014). "The Organiser". Caravan. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Sheela Bhatt (28 ביולי 2010). "What Amit Shah's fall really means". Rediff.com. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 PR Ramesh (11 באפריל 2014). "His Master's Mind". Open. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 "Who is Amit Shah?". NDTV. 12 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Subhash Mishra and Pratul Sharma (7 ביולי 2013). "In UP, Shah prepares for Modi ahead of 2014 battle". The Indian Express. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Dutta, Prabhash K (31 במאי 2019). "From sticking bills for BJP to managing Union home ministry: Rise and rise of Amit Shah". India Today. נבדק ב-16 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 "The importance of Amit Shah". Mumbai Mirror. 7 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Andy Marino (8 באפריל 2014). Narendra Modi: A Political Biography. HarperCollins Publishers India. pp. 76–. ISBN 978-93-5136-218-0. {{cite book}}: (עזרה)
  14. ^ Manas, Dasgupta (24 ביולי 2010). "Amit Shah resigns, still untraceable". The Hindu. אורכב מ-המקור ב-8 בנובמבר 2020. נבדק ב-5 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Who was Sohrabuddin Sheikh". NDTV.com. 27 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Nikunj Soni (9 באוגוסט 2010). "Sohrabuddin case: How Patel bros were 'fleeced'". DNA. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "The journalist who cracked Gujarat fake encounter case". Rediff.com. 25 באפריל 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Abhishek Sharan (26 ביולי 2010). "Cop transfers part of Shah plan". Hindustan Times. ארכיון מ-18 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Aman Sharma (14 בנובמבר 2013). "CBI to file crucial charge-sheets in Gujarat fake encounters' case". The Economic Times. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Amit Shah discharged in Sohrabuddin Sheikh encounter case". @businessline (באנגלית). Reuters. 30 בדצמבר 2014. נבדק ב-9 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Rajput, Rashmi (30 בדצמבר 2014). "Amit Shah discharged, court finds no evidence". The Hindu (בIndian English). נבדק ב-9 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Prarthna Gahilote (26 במאי 2014). "Judgement Day Feast For The Shah Of Shahs". Outlook. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "The enablers: Narendra Modi relies most on two men who could hardly be less alike". The Economist. 24 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "BJP strategist & Narendra Modi's confidant Amit Shah appointed party president". The Economic Times. 9 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Hebbar, Nistula (24 בינואר 2016). "Amit Shah re-elected BJP president". The Hindu (בIndian English). נבדק ב-13 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "BJP becomes largest political party in the world". The Times of India. 30 במרץ 2015. נבדק ב-13 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Pillalamarri, Akhilesh (9 באפריל 2015). "Move Over, CCP: India's BJP Now the World's Largest Political Party". The Diplomat. נבדק ב-13 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "PM Modi allocates portfolios. Full list of new ministers", Live Mint, 31 במאי 2019 {{citation}}: (עזרה)
  29. ^ "No Article 370 for Jammu & Kashmir, historic move by Modi govt". India Today. 5 באוגוסט 2019. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Jammu and Kashmir Live News: Article 370 to be revoked, J&K to be reorganised". LiveMint. 5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Amit Shah: NRC to apply nationwide, no person of any religion should worry". India Today. 20 בנובמבר 2019. נבדק ב-22 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "India's parliament passes contentious citizenship bill". CBC News. 20 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)