לה שמבון-סור-ליניון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לה שמבון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לה שמבון-סור-ליניון
Le Chambon-sur-Lignon
Blason ville fr Chambon-sur-Lignon (HauteLoire).svg
סמל לה שמבון-סור-ליניון
Le Chambon-sur-Lignon (Haute-Loire, Fr) mairie.JPG
מדינה צרפתצרפת  צרפת
חבל אוברן-רון-אלפ
מחוז לואר עילי
שטח 41.71 קמ"ר
גובה 874 - 1,139 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 2,521 (נכון ל־2015)
 ‑ צפיפות 63 נפש לקמ"ר (1999)
קואורדינטות 45°03′N 4°18′E / 45.050°N 4.300°E / 45.050; 4.300
אזור זמן UTC+1
אנדרטת לה שמבון ביד ושם בירושלים

לה שמבון-סור-ליניוןצרפתית: Le Chambon-sur-Lignon) היא עיירה במחוז לואר עילי (Haute-Loire) בחבל אוברן-רון-אלפ שבדרום-מזרח צרפת. תושביה סייעו בדרכים שונות ליהודים להימלט מאימת הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. אוכלוסיית העיירה בשנת 1999 מנתה 2,834 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם במאה ה-16 על ידי הוגנוטים (נוצרים פרוטסטנטים שנרדפו על ידי הכנסייה הקתולית). בשנת 1923 שינה היישוב את שמו מ"לה שמבון-דה-טנס" לשמו הנוכחי. בשנת 1938 הקימו הכמרים אנדרה טרוקמה ואדוארד תייס פנימיה פרטית בעיירה.

הצלת יהודים במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהנהגת הכומר אנדרה טרוקמה (André Trocmé) ואשתו מגדה טרוקמה, סיכנו תושבי העיירה את חייהם החל בשנת 1942 כשהסתירו יהודים שנרדפו על ידי האס אס לשם שילוחם למחנות השמדה.

התושבים ראו במתן עזרה לנרדפים מעשה טבעי, על רקע ההיסטוריה של ההוגנוטים כמיעוט נרדף.

בדרשה שנשא הכומר טרוקמה ביולי 1942, לאחר האקציות וגירוש היהודים מפריז, הוא הצהיר בפני קהילתו: "הכנסייה הנוצרית צריכה לכרוע ברך ולבקש מחילה מאלוהים על אוזלת ידה ועל פחדנותה".

היהודים הוסתרו בבתים פרטיים, בשטח החוות ובמוסדות ציבוריים. כשהגיעו סיורים של הנאצים לחפשם, היו תושבי העיירה מסתירים אותם בשטח הכפרי. לפי עדותו של אחד התושבים: "כשהחיילים היו מסתלקים, היינו נכנסים ליער ושרים שיר. כששמעו את השיר ידעו היהודים שניתן לצאת בביטחה."

בנוסף למחסה לנרדפים, תושבי העיירה השיגו עבור יהודים תעודות זיהוי מזויפות וכרטיסי הקצבת מזון ועזרו להם לעבור את הגבול לשווייץ הנייטרלית.

חלק מהתושבים נאסרו על ידי הגסטפו. כזה היה גם גורלו של בן דודו של הכומר, דניאל טרוקמה, שנקרא על ידי דודו לנהל בית יתומים בעיירה וקלט בו ילדים יהודים שהוריהם נשלחו להשמדה. טרוקמה ניהל גם את בית הספר לה מזון דה רוש (La Maison des Roches ). לאחר שהגסטפו פשט על בית הספר ואסר שמונה עשר ילדים יהודים, הוא סירב להפקיר את הילדים, ונאסר עמם. ביוני 1943 הוא נשלח עם הילדים למחנה הריכוז מיידנק, שם נספה באפריל 1944. הסופר אלבר קאמי הגיע לעיירה לצורך החלמה ממחלת השחפת ובילה בה מספר חודשים בשנת 1942. את חוויותיו מאותה תקופה כתב ביומנו.

מעריכים כי 3,000–5,000 יהודים ניצלו ממוות בטוח בזכות תושבי לה שמבון-סור-ליניון. הכומר טרוקמה, אשתו ובן דודו הוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם, ועצים ניטעו על שמם ביד ושם. בנוסף, הוכרו 30 תושבים נוספים מן העיירה כחסידי אומות העולם. בשנת 1990 זכתה העיירה להכרה קולקטיבית ביד ושם כאשר בדרך המובילה לבקעת הקהילות נחנך גן קטן ולוח הנצחה לתושבי לה שמבון.

עם הניצולים הרבים נמנה גם המתמטיקאי אלכסנדר גרותנדיק ואמו.

פרשת ההצלה תועדה בסרט "Weapons of the Spirit" משנת 1987, בספר תיעודי מאת פיליפ האלי, ובספר לבני הנעורים מאת קרול מטס (פרטי הספרים להלן). גם בספרו העלילתי של רומן גארי, "עפיפונים", ישנה התייחסות לכפר ולפועלם של מגדה ואנדרה טרוקמה. הסרט העלילתי גבעת אלף הילדים נוצר בהשראת סיפור ההצלה.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערים התאומות של לה שמבון-סיר-ליניון הן:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hallie, Philip P (1979). Lest Innocent Blood Be Shed: The Story of Le Chambon and How Goodness Happened There. New York: Harper & Row.
  • Matas, Carol (1998 April 1). Greater Than Angels. New York: Simon & Schuster.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לה שמבון-סור-ליניון בוויקישיתוף