לואיז בורז'ואה

לואיז בורז'ואה
Louise Bourgeois
לידה	25 בדצמבר 1911; הרובע השישי של פריז, צרפת
פטירה	31 במאי 2010 (בגיל 98); המרכז הרפואי בית ישראל, ארצות הברית
מקום קבורה	Cutchogue Cemetery
שם לידה	Louise Joséphine Bourgeois
מדינה	ארצות הברית
יצירות ידועות	אמא, The Welcoming Hands, Spider
תחום יצירה	פיסול
זרם באמנות	אקספרסיוניזם מופשט, סוריאליזם, מודרניזם, אמנות פמיניסטית, אמנות דוחה
הושפעה על ידי	פול קולן
השכלה	בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות; סורבון; Lycée Fénelon, Paris; אקדמיה גראנד שומיאר; אקדמיה ז'וליאן; Atelier 17; בית ספר הלובר; ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק; Académie Moderne ;
בן או בת זוג	רוברט גולדווטר (1938 – 1973)
פרסים והוקרה	המדליה הלאומית לאומנויות (1997); העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2005); פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (1980); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; פרס המהגרים הגדול (2009); פרס וולף לאמנויות (2003); פרימיום אימפריאל (1999); היכל התהילה הלאומי לנשים (2009); אביר בלגיון הכבוד (2008); דוקטור לשם כבוד (2005) ;

לואיז ג'וזפין בורז'ואה (בצרפתית: Louise Joséphine Bourgeois; ‏25 בדצמבר 1911 – 31 במאי 2010) הייתה פסלת צרפתית-אמריקאית. יצירותיה משלבות בין שפת האמנות הסוריאליסטית, לבין סוגות אמנות מאוחרת יותר, כגון האקספרסיוניזם המופשט, מיצבים וכדומה. יצירותיה זכו לתהודה החל משנות השמונים של המאה ה-20, כביטוי מורכב של פמיניזם באמנות. בורז'ואה היא זוכת פרס וולף לשנת 2002.

ביוגרפיה

לואיז בורז'ואה נולדה כבת האמצעית למשפחה בורגנית. אביה, שהיה בעל הכשרה של אדריכל נוף, החזיק סדנה בה עבד כמשחזר של שטיחי קיר. האב, שהתעלל נפשית וגופנית בבתו הפך לדמות בעלת משמעות ביצירתה^[1].

בורז'ואה נרשמה ללימודי מתמטיקה וקיבלה תואר בוגר בפילוסופיה ב"סורבון". בשנת 1932 נרשמה ללימודי תולדות האמנות בבית הספר לאמנויות (École des Beaux-Arts). בשנת 1938 הכירה את רוברט גולדווטר, חוקר תולדות האמנות, עמו התחתנה לאחר הכרות קצרה. בשנת 1939 היגרה עמו לניו יורק, שם למדה ציור במשך שנתיים בליגת הסטודנטים לאמנות (Art Students League). בהשפעת הסוריאליזם ואסכולת ניו יורק יצרה בעבודותיה בשנים אלו שפה סימבולית ומופשטת. בשנת 1949 הציגה את תערוכת הפיסול הראשונה שלה^[2]. החל משנת 1951, בעקבות מותו של אביה, עברה טיפולי פסיכואנליזה במשך 30 שנה אך פיקפקה ביעילותם^[3].

היא ביטאה ביצירותיה תחושות^[4] על עירום, מין, פחד, ילדות וזכרונות על המשטר של 'צניעות' שהשליט המקארתיזם בארצות הברית. ביצירות המוקדמות שלה היא הצביעה על הבית^[5] כעל מקור לעימות עבור אשה אמנית, המבקרים קראו בהם אישור ל'זיהוי הטבעי' בין האשה לבית.

ב-1998,^[4] הוצב אגן טבילה של מי-קודש, שהיא יצרה במנזר הקרוי על שמה Louise Bourgeois church בכפר Bonnieux בצרפת.

ב-2000, הוצג פסלה "אני עושה, אני מבטל, אני עושה מחדש" (I Do, I Undo, I Redo), במוזיאון לאמנות מודרנית טייט מודרן, בלונדון, כחלק מסדרת יוניליוור. בשנת 2008 תרם נדבן אלמוני את פסל "אמא" שיצרה ל"טייט מודרן"^[6].

ב-2003 קיבלה בישראל את פרס וולף. הנשיא משה קצב העניק את הפרס לבורז'ואה בטקס שהתקיים במשכן הכנסת^[7].

לואיז בורז'ואה נפטרה בגיל 98.

ב-2017, ערך לראשונה מוזיאון תל אביב תערוכת רטרוספקטיבה מקיפה של יצירתה^[8]^[9].

ראו גם

אמנות פמיניסטית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לואיז בורז'ואה בוויקישיתוף

לואיז בורז'ואה, ביוגרפיה קצרה באתר קרן וולף
סמדר שפי, "לאכול את אבא", באתר הארץ, 23 בדצמבר 2007
אריאל קריל‏, מתה האמנית לואיז בורז'וא, באתר וואלה, 1 ביוני 2010
ניקולס רו, גרדיאן, לואיז בורז'ואה: האמנית ששנאה את אבא, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2013
חנה סֵקֶרָה, בראשית החיים הייתה האם - התערוכה שניים, באתר "מניפה", 13 בנובמבר 2017
סתיו אברהם, ‏אשת העכביש, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בפברואר 2019
לואיז בורז'ואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לואיז בורז'ואה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
לואיז בורז'ואה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לואיז בורז'ואה, באתר MusicBrainz (באנגלית)

הערות שוליים

^ חגית פלג רותם, ‏לואיז בורז'ואה, 1911-2010, באתר גלובס, 1 ביוני 2010
^ סמדר שפי, לואיז בורז'ואה, 1911-2010, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
^ כריסטופר טרנר, גרדיאן, לואיז בורז'ואה על הספה של פרויד, באתר הארץ, 6 במאי 2012
^ ¹ ² A closer look 10 Things to Know about Louise Bourgeois, Artsper Magazine (באנגלית)
^ Whitney Chadwick, In and Out of the Mainstream, Women, Art, and Society, 1994, Lomdon: THAMES AND HUDSON, 1990, עמ' 303-304, ISBN 0-500-20241-9. (באנגלית)
^ סוכנויות הידיעות, פסל עכביש של לואיז בורז'ואה נתרם לטייט מודרן, באתר הארץ, 13 בינואר 2008
הניו יורק טיימס, עכביש ענק על גדות התמזה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
^ פרס וולף לאמנית לואיז בורז'ואה, באתר הארץ, 12 במאי 2003
^ ליאור סורוקה, "האמנות שלה היתה דרך לשרוד את היומיום": רטרוספקטיבה ראשונה בארץ ללואיז בורז'ואה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2017
^ ביקרות על התערוכה:
שאול סתר, "שניים" של לואיז בורז'ואה: תערוכה שקשה להסיר ממנה את העיניים, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2017
טל ניב, לואיז בורז'ואה לא משחקת בבובות, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2017
מיטל רז , ‏האם כדי להיות אמנית מצליחה את צריכה להיות סוערת ודיכאונית?, באתר "Time Out ישראל", 12 בספטמבר 2017

[רותם-1] חגית פלג רותם, ‏לואיז בורז'ואה, 1911-2010, באתר גלובס, 1 ביוני 2010

[2] סמדר שפי, לואיז בורז'ואה, 1911-2010, באתר הארץ, 3 ביוני 2010

[3] כריסטופר טרנר, גרדיאן, לואיז בורז'ואה על הספה של פרויד, באתר הארץ, 6 במאי 2012

[:0-4] ¹ ² A closer look 10 Things to Know about Louise Bourgeois, Artsper Magazine (באנגלית)

[5] Whitney Chadwick, In and Out of the Mainstream, Women, Art, and Society, 1994, Lomdon: THAMES AND HUDSON, 1990, עמ' 303-304, ISBN 0-500-20241-9. (באנגלית)

[6] סוכנויות הידיעות, פסל עכביש של לואיז בורז'ואה נתרם לטייט מודרן, באתר הארץ, 13 בינואר 2008
הניו יורק טיימס, עכביש ענק על גדות התמזה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007

[7] פרס וולף לאמנית לואיז בורז'ואה, באתר הארץ, 12 במאי 2003

[8] ליאור סורוקה, "האמנות שלה היתה דרך לשרוד את היומיום": רטרוספקטיבה ראשונה בארץ ללואיז בורז'ואה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2017

[9] ביקרות על התערוכה:
שאול סתר, "שניים" של לואיז בורז'ואה: תערוכה שקשה להסיר ממנה את העיניים, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2017
טל ניב, לואיז בורז'ואה לא משחקת בבובות, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2017
מיטל רז , ‏האם כדי להיות אמנית מצליחה את צריכה להיות סוערת ודיכאונית?, באתר "Time Out ישראל", 12 בספטמבר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]