לואיס לוזוביץ'

לואיס לוזוביץ'
	תחנת רכבת תחתית
לידה	10 בדצמבר 1892; Liudvinivka, אוקראינה
פטירה	9 בספטמבר 1973 (בגיל 80); ניו ג'רזי, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת המדינה של אוהיו; האקדמיה הלאומית לעיצוב ;
זרם באמנות	קונסטרוקטיביזם
צאצאים	Lee Lozowick

לואיס לוזוביץ' (באוקראינית: Луї Лозовик;‏ 1892–1973). היה צייר אמריקאי יליד אוקראינה.^[1] הוא מוכר כאמן ארט דקו ופרסיסיוניזם, ובעיקר הפיק ליטוגרפיות מונוכרומטיות בהשראה אורבנית בקריירה שנמשכה 50 שנה.

ג'נט פלינט, אז אוצרת המחלקה להדפסים ורישומים במוזיאון הלאומי לאמנות אמריקאית בוושינגטון הבירה, כתבה ב-1982: "לואיס לוזוביץ' תופס עמדה ראשונה במעלה בין אותם אמנים שהעיר והמגוון העשיר שלה נגעו בדמיונם. של צורות ארכיטקטוניות. בציוריו, ברישומים ובעיקר בליטוגרפיות המעולות שלו, לוזוביץ' השיג ממדים אסתטיים חדשים בפרשנויות שלו לגורדי השחקים, תימרות העשן, הרכבות העיליות והגשרים של אמריקה. הוא היה אדם בעל תחומי עניין וכישרונות מגוונים - היסטוריון ומבקר וגם אמן חלוץ - שתרומתו המשמעותית לאמנות ולמחשבה של דורו רק מגיעות עכשיו להכרה מלאה".^[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוזוביץ' נולד בליודביניבקה, מחוז קייב, אוקראינה. בשנת 1892 למשפחה יהודית - אברהם ומרי (טפיפולסקי) לוזוביץ'.^[3] הוריו עברו לקייב כשהיה צעיר, בשנת 1903, והוא למד בבית הספר לאמנות קייב לפני שהיגר לארצות הברית. שם המשיך את לימודיו באקדמיה הלאומית לעיצוב (ניו יורק) ובאוניברסיטת אוהיו סטייט. "עם פרוץ מהפכת 1905 הוא עזב את רוסיה והצטרף לאחיו באמריקה ב-1906. מ-1912 עד 1915 למד באקדמיה הלאומית לעיצוב, ניו יורק, ואחריה ערך לימודים נוספים באוניברסיטת אוהיו סטייט, שם סיים את לימודיו ב-1918."^[4] באמריקה, לוזוביץ' השתלט על השפה האנגלית, בנוסף לשפות מולדתו האוקראינית, הרוסית והיידיש.^[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1919 עד 1924 לוזוביץ' חי ונדד ברחבי אירופה, בילה את רוב זמנו בפריז, ברלין ומוסקבה. באמצע שנות ה-20 החל ליצור את הליטוגרפיות הראשונות שלו.^[5]

"שנותיו המעצבות ביותר של לוזוביץ' היו שבילה באירופה מ-1920 עד 1924. ב-1920 הוא חי בפריז, התערב בחופשיות עם הקהילה האמנותית הבינלאומית, ובשנת 1922 ביקר לזמן קצר במוסקבה, שם פגש את קזימיר מאלביץ' ולדימיר טאטלין. אבל הייתה זו ברלין, שבה הוא חי בין 1922 ל-1924, שהייתה לה השפעה עמוקה ביותר בפיתוח אסתטיקת המכונה שלו, שיזם דרך ידידותו עם הקונסטרוקטיביסט הרוסי אל ליסיצקי ואמנים מהגרים אחרים. בהשראת הסגנון שלהם - לוזוביץ' החל ליצור סדרת ציורים של ערים אמריקאיות שנזכר בהן ממסע שערך ברחבי ארצות הברית בשנה שקדמה לעזיבתו. בברלין הוא גם הפיק את הליטוגרפיות הראשונות שלו, קליבלנד ושיקגו. במהלך השנים הללו הוא גם תרם מאמרים ו תרגומים לכתב העת האוונגרדי, Broom. הוא הציג עם ליסיצקי וחוג שלו בדיסלדורף ב-1922, והציג את תערוכות היחיד הראשונות שלו בברלין ב-1922 וב-1923."^[4]

עד 1926, כשהצטרף למערכת של כתב העת השמאלני, New Masses, הוא היה בקיא בהתפתחויות אמנותיות עדכניות באירופה, כמו קונסטרוקטיביזם. הסגנונות הקשיחים והליניארים הללו, הניכרים בליטוגרפיה הנקראת "ניו יורק (גשר ברוקלין)," מצביעים על האפשרות של עיצוב מחדש יעיל של העולם, וכך גם התיאוריות הפוליטיות שבהן דגל. גרסה של ליטוגרפיה זו תוכננה ככריכה לפרסום חדש שמעולם לא פורסם.

לוזוביץ' התעניין מאוד בפיתוח האוונגרד הרוסי ואף פרסם מונוגרפיה על הקונסטרוקטיביזם הרוסי בשם אמנות רוסית מודרנית.[6] ב-1943 עבר לוזוביץ' לדרום אורנג', ניו ג'רזי, שם המשיך לצייר ולעשות הדפסים. הוא גם הפך לאב באותה שנה, עם הולדת בנו לי.^[6] המצב האנושי נשאר נושא קבוע באמנותו, והתעניינות מתמשכת בטבע מופיעה לעיתים קרובות יותר ביצירותיו המאוחרות. מתוך The Prints of Louis Lozowick - A Catalogue Raisonné:[7] "מחקרי נוף ודמויות הופיעו לעיתים רחוקות קודם לכן בעבודתו של לוזוביץ. כעת בחירת הנושא שלו הפכה יותר ויותר מוקדשת לחזיונות כמעט קלאסיים של דמויות המוצגות בנופים אידיליים, עצים ציוריים וציוני דרך או וינייטות יקרות מחופשות קיץ וטיולים. רגישות פואטית שהייתה מרומזת בגשרים הנישאים ובגורדי שחקים של הדפסים קודמים התבטאה כעת בכנות רבה יותר ביצירות שחשפו רומנטיקה לא נבוכה."

מבקר האמנות של הניו יורקר, פיטר שילדהל, כתב ביקורת חיובית ביותר על התערוכה "החזית השמאלית: אמנות רדיקלית ב'עשור האדום', 1929-1940" בגלריה האפורה של אוניברסיטת ניו יורק ב-2015, שכללה עבודות של לוזוביץ'. שילדהל כתב "...החן האסתטי של המודרניות הצרופה דולף בעבודותיהם של אמנים כמו לואיס לוזוביץ' יליד אוקראינה, צייר וירטואוזי שעדיין לא מוערך. הליטוגרפיה האלגנטית שלו "בנייה" (1930), מציגה עבודה ברחוב בניו יורק, עם נוף חתוך של תומכי עץ מוערמים מתחת לאדמה, הוא יצירתי רשמית ומרגיש חגיגי."^[7]

ב-Aspects of American Printmaking, 1800-1950, כתב סינקלייר היצ'ינגס,^[8] "האם יש דברים כמו הדפסי מאסטר אמריקאים? בוודאי שישנם - כמו ג'וזף פנל, ג'ון סלואן, ג'ון מרין, ג'ורג' בלו, אדוארד הופר, לואיס לוזוביץ', מרטין לואיס, רוקוול קנט, רג'ינלד מארש', סטיוארט דייוויס, מילטון אייברי, רפאל סוייר, ואיבן אולברייט, בין היתר. השתפרות ההדפסים בארצות הברית לאחר 1900 היוותה התרחשות אמנותית גדולה, אחת שתתועד כראוי בתולדות יצירת הדפוס בעתיד."^[9]

אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא התחתן עם אדל טרנר ב-1933 ועבר כמה שנים לאחר מכן לדרום אורנג', שם נולד בנם לי לוזוביץ' ב-18 בנובמבר 1943.^[10] לוזוביץ' נפטר בבית החולים אורנג' ממוריאל, בדרום אורנג', ניו ג'רזי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא לואיס לוזוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Hagelstein Marquardt, Virginia Hagelstein Marquardt (1998). Survivor from a Dead Age: The Memoirs of Louis Lozowick. Print Quarterly Publications. p. 103.
^ Flint, Janet A. (1982). The Prints of Louis Lozowick - A Catalogue Raisonné. New York, N.Y.: Hudson Hills Press, Inc. p. 11.
^ ¹ ² Current Biography: Louis Lozowick. 1942. p. 40.
^ ¹ ² Coppel, Stephen; Kierkuc-Bielinski, Jerzy (2008). American Prints: From Hopper to Pollock. Burlington, VT: Lund Humphries (Ashgate Publishing). p. 74
^ Reischl, Kat (2017). "Вешь/Objet/Gegenstand on the International Stage (Journal of Modern Periodical Studies)". Journal of Modern Periodical Studies. 8 (2): 134–156
^ Flint, Janet A. (1982). The Prints of Louis Lozowick - A Catalogue Raisonné. New York, N.Y.: Hudson Hills Press. p. 29.
^ Schjeldahl, Peter (January 26, 2015). "newyorker.com". The New Yorker - The Art World.
^ Hitchings, Sinclair, 1933-2018 | Dartmouth Libraries Archives & Manuscripts, archives-manuscripts.dartmouth.edu
^ Hitchings, Sinclair (1988). "6 - American Master Prints, 1900-1950". In O'Gorman, James F. (ed.). Aspects of American Printmaking, 1800-1950. Syracuse, New York: Syracuse University Press. p. 146
^ Marquardt, Virginia H. (17 February 1997). Survivor from a Dead Age: The Memoirs of Louis Lozowick. Smithsonian Institution Press. pp. 274–275.

[1] Hagelstein Marquardt, Virginia Hagelstein Marquardt (1998). Survivor from a Dead Age: The Memoirs of Louis Lozowick. Print Quarterly Publications. p. 103.

[2] Flint, Janet A. (1982). The Prints of Louis Lozowick - A Catalogue Raisonné. New York, N.Y.: Hudson Hills Press, Inc. p. 11.

[:0-3] ¹ ² Current Biography: Louis Lozowick. 1942. p. 40.

[:1-4] ¹ ² Coppel, Stephen; Kierkuc-Bielinski, Jerzy (2008). American Prints: From Hopper to Pollock. Burlington, VT: Lund Humphries (Ashgate Publishing). p. 74

[5] Reischl, Kat (2017). "Вешь/Objet/Gegenstand on the International Stage (Journal of Modern Periodical Studies)". Journal of Modern Periodical Studies. 8 (2): 134–156

[6] Flint, Janet A. (1982). The Prints of Louis Lozowick - A Catalogue Raisonné. New York, N.Y.: Hudson Hills Press. p. 29.

[7] Schjeldahl, Peter (January 26, 2015). "newyorker.com". The New Yorker - The Art World.

[8] Hitchings, Sinclair, 1933-2018 | Dartmouth Libraries Archives & Manuscripts, archives-manuscripts.dartmouth.edu

[9] Hitchings, Sinclair (1988). "6 - American Master Prints, 1900-1950". In O'Gorman, James F. (ed.). Aspects of American Printmaking, 1800-1950. Syracuse, New York: Syracuse University Press. p. 146

[10] Marquardt, Virginia H. (17 February 1997). Survivor from a Dead Age: The Memoirs of Louis Lozowick. Smithsonian Institution Press. pp. 274–275.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]