לוץ הק
_Lutz_Heck.jpg) | |
| לידה |
23 באפריל 1892 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 באפריל 1983 (בגיל 90) ויסבאדן, גרמניה המערבית |
| שם לידה |
Ludwig Georg Heinrich Heck |
| ענף מדעי |
זואולוגיה |
| מקום קבורה |
ולדפרידהוף מינכן |
| מוסדות |
גן החיות של ברלין (1932–1945) |
| פרסים והוקרה |
מדליית לייבניץ מכסף (1940) |
  | |
לודוויג גאורג היינריך הק, הידוע גם כלוץ הק (23 באפריל 1892, ברלין, האימפריה הגרמנית – 6 באפריל 1983, ויסבאדן, מערב גרמניה), היה זואולוג גרמני, חוקר בעלי חיים ומחבר ספרי חיות. בשנת 1932 ירש מאביו את ניהול הגן הזואולוגי של ברלין. לוץ הצטרף למפלגה הנאצית ב-1937 והיה חבר ציד קרוב של הרמן גרינג. הוא נודע בפרויקט שחזור של בעלי חיים שנכחדו כמו אורוקס באמצעות הכלאה של גזעים מודרניים שונים שלהם תכונות דומות, בשיטה שנודעה כהכלאה לאחור. בקר הק וסוסי הק נקראים על שם גזעי החיות שנוצרו.
חיים ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוץ היה בנם השלישי של מרגרט ולודוויג הק (1860–1951). לודוויג היה מנהל גן החיות של ברלין בין השנים 1888 ל-1931. לוץ ואחיו היינץ גדלו בשטח גן החיות של ברלין והתעניינו מאוד בבעלי חיים ובזואולוגיה. הוא הושפע גם מסיפוריהם מאפריקה של חוקרים קולוניאליים גרמנים שהיו חבריו של אביו.
לוץ רכש השכלה בתחום מדעי הטבע באוניברסיטת ברלין. ב-1925 יצא לוץ למסע לאתיופיה כדי להשיג בעלי חיים לגן החיות של ברלין. כסטודנט הצטרף לכוחות מתנדבים בברלין שנאבקו נגד מפגינים סוציאליסטים. ב-1922 קיבל את הדוקטורט, ואחר כך עבד בהאלה. ב-1927 הפך לעוזר מנהל של גן החיות של ברלין.
בשנת 1935 נסע לוץ לקנדה כדי להשיג ביזונים ואיילים לגן החיות. הנסיעה שזכתה לתמיכתו של הרמן גרינג, הייתה גם תרגיל ביחסי ציבור. הוא דיבר עם גולים גרמנים על יתרונות הנציונל-סוציאליזם.[1]
לוץ נכנס לתפקיד מנהל גן החיות של ברלין ב-1932, אך לפני כן עבד עם אחיו היינץ הק, שהפך למנהל (ב-1928) של הגן הזואולוגי הגדול ביותר בדרום גרמניה, גן החיות הלברון (גר') במינכן. יחד עם אחיו הוא פתח, משנות העשרים של המאה ה-20, תוכנית רבייה סלקטיבית, שניסתה "ליצור מחדש" מיני חיות בר שנכחדו בעבר כמו האורוקס, על בסיס הידע של הגנטיקה של בעלי חיים של אותה תקופה באמצעות הכלאה לאחור. [2] הם בחנו ציורי מערות וגזעים ברחבי אירופה על מנת להבין מה היו אבותיהם של האורוקס. על ידי עבודתם הם יצרו גזעים של בקר וסוס - שנקראו מאוחר יותר " בקר הק " ו"סוס הק " בהתאמה, על שם יוצריהם - שאינם דומים מספיק לאבותיהם כדי להיקרא שחזור מוצלח, אף על פי שהיינץ ולוץ הק האמינו בכך.[3] לוץ התעניין בציד והוא בחר בגזעי לחימה עזים של בקר עבור ניסויי זה. הוא תכנן לשחרר את האורוקסים המחודשים שלו לשמורות הציד הפרטיות של הרמן גרינג שתוכננו ביער ביאלובייסקה שבין פולין לבלארוס. רובם נהרגו במלחמה. [4]
הק הצטרף לפטרון האס אס (Forderndes Mitglied der SS[דרוש תעתוק]) ב-1933 ולמפלגה הנאצית ב-1937 (מספר חבר 3.934.018). לרגל יום הולדתו של אדולף היטלר התמנה לפרופסור. באפריל 1938 הוא מונה לראש הרשות להגנת הטבע במשרד יערנות הרייך (Oberste Naturschütz Behörde im Reichsforstamt) על ידי חברו הציד הרמן גרינג שאליו דיווח ישירות. בתפקיד זה היה האחראי הבכיר לכל ניהול הטבע.[5][6][7] ב-1938 אסר הק על ביקור יהודים בגן החיות. [8] כחבר של הרמן גרינג, שלו היה עניין מיוחד באריות, עזר הק בגידול אריות עבורו.
להק היה חזון שגני חיות צריכים לאפשר מגע קרוב בין בעלי חיים לבני אדם. הוא ראה בעיני רוחו גן חיות לילדים שבו יוכלו לגעת בבעלי חיים באופן ש"ישפיע על נשמתם". הוא האמין שחוויה זו תאפשר להם להעריך את השקפת העולם הנאצית. [9]
במהלך מלחמת העולם השנייה, נטל הק חלק בבזיזת גן החיות של ורשה, ולקח את בעלי החיים היקרים ביותר לגני חיות גרמניים. [10] חיות גן החיות של ורשה היו נתונות להתעללות מצד כוחות הכיבוש הגרמניים והפצצות בשנים האחרונות של המלחמה, ולוץ הבטיח לשומרי גן החיות בוורשה שהוא יגן על החיות. הוא הוחלף על ידי ד"ר קתרינה היינרוט כמנהלת מדעית של גן החיות של ברלין. [11]
לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1984, שנה לאחר מותו, הוצב פסל של הק בגן החיות.[12] בשנת 2015, הוגשה עצומה להסיר את הפסל בגלל עברו הנאצי. בתגובה לבקשה זו נוסף לוח מידע על עברו של הק. בשנת 2016 נפתחה במתחם האנטילופות תערוכה על גן החיות בתקופת הנאצים.[7]
עבודתו של לוץ הק הופיעה בסרט התיעודי The Quest for the Aryan Cow של BBC Radio 4, בהגשת השדרן והעיתונאי ג'ון רונסון. [13] הסרט התיעודי "מפלצות היורה של היטלר" שהוגש על ידי ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק עוסק בעבודתו ביער יאלובייסקה. [14]
בסרט אשתו של שומר גן החיות (2017), המבוסס על ספר העיון של דיאן אקרמן באותו שם מגלם דניאל בריהל את הק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Van Vuure, Cis (2005). Retracing the Aurochs: History, Morphology and Ecology of an Extinct Wild Ox. Sofia, Bulgaria: Pensoft Publishers. ISBN 978-954-642-235-4.
- Prenger, Kevin (2018). War Zone Zoo - The Berlin Zoo & World War 2. ISBN 9781980352785.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bruce, Gary (2017). Through the Lion Gate. A History of Berlin Zoo. Oxford University Press. pp. 145, 154–156, 159.
- ^ Morris, Steven (22 באפריל 2009). "Nazi-bred super cows roam farm in Devon". The Guardian. London.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Van Vuure (2005).
- ^ Lorimer, Jamie; Driessen, Clemens (2016-05-03). "From "Nazi Cows" to Cosmopolitan "Ecological Engineers": Specifying Rewilding Through a History of Heck Cattle". Annals of the American Association of Geographers (באנגלית). 106 (3): 631–652. doi:10.1080/00045608.2015.1115332. ISSN 2469-4452.
- ^ Driessen, Clemens; Lorimer, Jamie (2016). "Back-breeding the aurochs: the Heck brothers, National Socialism and imagined geographies for nonhuman Lebensraum". Hitler’s Geographies. University of Chicago Press. ISBN 9780226274423. ארכיון מ-2022-07-19. נבדק ב-2022-07-19.
- ^ Allen, Ryon (2019). "The Heck Brothers, 1920-1945: Legend Becomes Reality". Tuckasegee Valley Historical Review (באנגלית אמריקאית). Western Carolina University. XXV. נבדק ב-2022-07-19.
- ^ 1 2 Prenger, Kevin, War Zone Zoo, 2018
- ^ Bruce, 2017:175.
- ^ Bruce, 2017:161–162.
- ^ "Słonica Kasia ze słoniątkiem Tuzinką, dwa lata przed wybuchem wojny (in Polish)". נבדק ב-19 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bruce, Gary (2017). Through the Lion Gate: A History of the Berlin Zoo. Oxford University Press. pp. 203–206. ISBN 9780190234980.
- ^ Bruce, 2017:177.
- ^ Jon Ronson and the Quest for the Aryan Cow – BBC Radio 4, 10 February 2009 (producer Beth O'Dea)
- ^ Hitler's Jurassic Monsters