דניאל בריהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל בריהל
Daniel Brühl (cropped).jpg
דניאל בריהל בפרמיירה לסרט "ראש", 2013
תאריך לידה: 16 ביוני 1978
מקום לידה: ברצלונה, ספרד

דניאל סזאר מרטין בְּרִיהל גונזלס דומינגוגרמנית: Daniel César Martín Brühl González Domingo; נולד ב-16 ביוני 1978) הוא שחקן קולנוע גרמני. התפרסם בזכות תפקידיו כאלכס קרנר בסרט "להתראות לנין!", יאן בסרט "המחנכים" וכצלף הגרמני הנערץ פרדריק צולר בסרט "ממזרים חסרי כבוד". בריהל היה מועמד פרס גלובוס הזהב לשנת 2013 על תפקידו בדרמת המירוצים "RUSH".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריהל נולד בברצלונה, בנו של במאי התיאטרון הגרמני האנו ברוהל ושל פרופסורית ספרדייה. לבריהל אח ואחות. זמן קצר לאחר שנולד עבר עם משפחתו להתגורר בעיר קלן, שם גדל ולמד בגימנסיה המקומית. בריהל גדל בבית רב-לשוני, והוא דובר לא פחות מחמש שפות: גרמנית, ספרדית, צרפתית, אנגלית וקטלונית.

ב-2006 נפרד מחברתו, השחקנית הגרמנייה ג'סיקה שוורץ, שלה היה מאורס.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל לשחק בגיל מוקדם והופיע ב-1995 באופבת הסבון הגרמנית "אהבה אסורה". אל עולם הקולנוע הגיע בשנת 2000 כשהשתתף בדרמה הקנדית "לעומק". לאחר מכן התפרסם בגרמניה בסרטים "ללא חרטות" ו"רעש לבן" בו גילם את לוקאס, חולה סכיזופרן שמנסה להיאבק במחלה. ב-2003 הופיע בסרט האירופי "להתראות לנין!", שם גילם את אלכס קרנר נער ממשפחה סוציאליסטית ממזרח גרמניה אשר מפגין ונעצר בהפגנה נגד הממשל במדינה ובעקבות כך גורם לאמו התקף לב. בריהל קיבל עבור תפקידו את פרס האקדמיה האירופאית לשחקן הטוב ביותר.

שיחק בקומדיית הפשע הגרמנית-אוסטרית "המחנכים" בתפקיד יאן, אידאליסט אנטי קפיטליסטי צעיר הנוהג לפרוץ ביחד עם חברו פטר לבתיהם של אנשים עשירים, לא בכדי לגנוב רכוש יקר ערך אלא כדי להביע מחאה אידאולוגית על עידן הקפיטליזם. זכה בפרס האקדמיה האירופאית השני שלו על תפקידו בתור פול קרנץ בדרמה ההיסטורית "אהבה במחשבה", הסרט מבוסס על ספר שדפיו הושמטו כאשר אדולף היטלר עלה לשלטון. בנוסף הופיע בדרמה הבריטית של צ'ארלס דאנס "גברות בלוונדר".

בדרמת המלחמה הצרפתית "חג שמח" גילם את דמותו של הורסטמאייר, קצין גרמני-יהודי במהלך "הפסקת האש של חג המולד". הומלץ לפרס גויה בקטגוריית השחקן הטוב ביותר על תפקידו הביוגרפי של סלבדור פואיג אנטיץ', פעיל קטלוני אשר דגל בערכי האנרכיזם, אולם לא זכה. ב-2007 לקח חלק בשתי הפקות הולוודיות "זהות אבודה" בו גילם את מרטין קורץ אחיה למחצה של אהובתו של ג'ייסון בורן מארי ובקומדיה של ג'ולי דלפי "2 ימים בפריז".

בשנת 2009 שיחק בריהל באחד התפקידים המשניים בסרט המלחמה של קוונטין טרנטינו "ממזרים חסרי כבוד". בסרט הופיע בריהל בתור הצלף הגרמני הנערץ פרדריק צולר, שעליו מביים שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס את סרט התעמולה "גאוות האומה", שבו מוצגים ביצועיו של צולר בשדה הקרב מול חיילים אמריקאים. במהלך הסרט מנסה הצלף הנאצי לחזר אחר בעלת בית הקולנוע הצרפתי "עמנואל מימייה" (מלאני לורן). על תפקידו בסרט זכה בפרס גילדת השחקנים אותו חלק עם שאר שחקני הסרט. עוד התפרסם בדמותו של טאזורו אישטוון הגבר בחייה של הרוזנת ההונגרייה ארז'בט בתורי שכונתה "רוזנת הדמים" במותחן הביוגרפי של ג'ולי דלפי "הרוזנת" ובדמותו של ד"ר גיאורג רוזן בדרמת המלחמה "ג'ון רייב".

בשנת 2013 השתתף בדרמת המירוצים של רון הווארד RUSH שם גילם את אגדת הפורמולה 1 ניקי לאודה, הסרט מספר את סיפור היריבות האמיתי בין שני ענקי מרוץ הפרמולה 1 של שנות השבעים. בין ג'יימס האנט (כריס המרסוורת') הנער פוסטר הבריטי, לניקי לאודה (דניאל ברוהל) האוסטרי, שני נהגי הפורמולה 1 הטובים ביותר בעולם קיים סכסוך גדול ועמוק. סכסוך שכבר קרוב לעשור מניע את שתי הקריירות שלהם קדימה. על רקע הפרסום, העושר והתהילה מתחרים האנט ולאודה אחד בשני במשך שנים, דוחפים עצמם לנקודת שבירה פסיכולוגית וגופנית. אך שניהם יודעים היטב שבספורט מסוכן כמו מרוץ מכוניות, תנועה אחת לא נכונה, אובססיה אחת יותר מדי או אינסטינקט שגוי יעלה להם בחיים. נחושים תמיד להצליח לדחוף את יכולתם עוד טיפה – הם לא שוכחים לרגע שהסכנה אורבת להם בפינה. תמיד. על הופעתו בתפקיד ניקי לאודה הועמד בריהל לפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר ולפרס באפט"א.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]