לוקיאנוס מסאמוסאטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "לוקיאנוס" מפנה לכאן. לערך העוסק בתאולוג נוצרי מהמאה ה-4 לספירה, ראו לוקיאנוס מאנטיוכיה.

לוקיאנוס מסאמוסאטהיוונית: Λουκιανὸς ὁ Σαμοσατεύς;‏ 120 - אחרי 180 לספירה), רטוריקן וסאטיריקן יווני ממוצא אשורי.

Lucian Samosata.warj.png

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקיאנוס נולד בעיר סאמוסאטה, שעל גדות הנהר פרת בפרובינציה הרומית של סוריה (כיום סאמסאט שבטורקיה על גבול סוריה). הוא מעיד על עצמו: "הנני אשורי מארץ הפרת". משפחתו הועידה אותו לעסוק בפיסול, אך עד מהרה פנה ללימוד הרטוריקה. הוא למד משפטים בעיר אנטיוכיה, ואחרי כן שימש כפרקליט ולימד רטוריקה, תחילה באנטיוכיה ואחר כך באתונה, שם החל לכתוב ולפרסם את יצירותיו. מאתונה יצא למסע הרצאות באיטליה, בגאליה (כיום צרפת) ובאסיה הקטנה. לבסוף קבע את מושבו באלכסנדריה שבמצרים, שאליה נשלח על ידי הקיסר מרקוס אורליוס כדי למלא תפקידים מנהלתיים ושיפוטיים. משערים שלוקיאנוס מת באלכסנדריה, אך לא ידוע באיזו שנה.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף כי לשונו המקורית הייתה ארמית, לוקיאנוס כתב את יצירותיו בלשון היוונית.

הוא ניסה את כוחו בסגנונות כתיבה שונים, אך לבסוף המציא את סגנון הדיאלוג ההומוריסטי - בין דיאלוג פילוסופי לבין קומדיה. אם כי ייתכן שחלק מהן אינן מקוריות, נותרו בידינו למעלה משמונים יצירות המיוחסות לו, שהחשובות שבהן: "שיחות אלים" ו"שיחות מתים". גיבורו מניפוס עולה לשמים ונפגש עם האל זאוס, המקבל בקשות לעזרה מכל קצוות תבל אך איננו יודע למי לעזור תחילה.

לוקיאנוס לועג לאלים בשל אי קיומם, לעשירים בשל קמצנותם ולעניים בשל קנאתם. אם כי שם ללעג גם את הפילוסופים, לוקיאנוס העריץ את אפיקורוס וכתב עליו: "אלו ברכה ושלוות נפש אפיקורוס מעניק לקוראיו; הוא משחרר אותם מפחד ומתקווה, ומפתח בקרבם את האמת ואת התבונה." לוקיאנוס סלד מכל אמונה בעל-טבעי ולא הייתה בו אהדה כלפי המגמות הדתיות של תקופתו.[1]

לוקיאנוס תיאר בכתביו גם מסעות אל הירח ואל כוכב הלכת נוגה, חיים בחלל ומלחמות בין הכוכבים, ולכן ניתן לכנותו בשם: "אבי המדע הבדיוני". ביצירתו "פילופסאודס" (אנ') ("אוהב השקרים") נמצא הסיפור המקורי של שוליית הקוסם.

בכתביו ישנם רק אזכורים מעטים ליהודים. ב"פילופסאודס"[2] הוא מספר על "הסורי מפלשתינה" (ביטוי המתייחס ליהודי, כמו אצל אובידיוס) שעסק כמגרש שדים. ב"טראגודופודאגרה" (Tragodopodagra, 171-173 (655-657) — F84R) נזכרים "כישופיהם של יהודים". ב"אלכסנדר נביא השקר"[3] נאמר שנביא השקר פלט כמה מילים בלתי מובנות שנשמעו כמו עברית או פיניקית.[1]

לקט של יצירותיו הופיע בדפוס לראשונה בפירנצה ב-1499. בין היתר, הייתה לו השפעה על סיראנו דה ברז'ראק שכתב את הרומן "מדינות ואימפריות על הירח" ועל וולטר שכתב את הסיפור "מיקרומגאס".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוקיאנוס מסאמוסאטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 M. Stern, Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CXII. Lucian of Samosata, pp. 221-223 (מנחם שטרן)
  2. ^ Philopseudeis, 16
  3. ^ Alexander Pseudopropheta, 13