לוקיוס אנאוס פלורוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוקיוס אנאוס פלורוס
Lucius Annaeus Florus (74-130).jpg
לידה 70?
אפריקה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 140?
רומא, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון, משורר, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לוּקיוּס אַנֶאוּס פלוֹרוּסלטינית: Lucius Annaeus Florus;‏ 74 לספירה לערך – 130 לספירה לערך) היה היסטוריון רומאי יליד אפריקה, שחי בתקופת שלטונם של טראיאנוס ואדריאנוס.

פלורוס חיבר תקציר של תולדות רומא מהיווסדה ועד סגירת שערי מקדש יאנוס על ידי אוגוסטוס ב-25 לספירה, כשהוא מסתמך בעיקר על "תולדות רומא" של ליוויוס. החיבור נושא את השם הארוך: Epitomae de Tito Livio Bellorum Omnium Annorum DCC Libri II (אפיטומות של טיטוס ליוויוס, כל המלחמות במשך 700 שנה, בשני ספרים). הוא כתוב בסגנון מנופח ונמלץ כשיר הלל לגדולתה של רומא, שימי חייה נחלקים בו לשלוש תקופות: ילדות, נעורים ובגרות.

פלורוס טועה לעיתים קרובות בפרטים כרונולוגיים וגאוגרפיים, אך למרות מגרעותיו היה הספר נפוץ מאוד בימי הביניים כתקציר נוח ושימושי של תולדות רומא, והוא הוסיף לשמש כספר ללימוד עד המאה ה-19. בכתבי היד של הספר שנשתמרו לימינו מופיע המחבר בשמות יוליוס פלורוס, לוקיוס אנאוס פלורוס או סתם אנאוס פלורוס. ישנם חוקרים הסבורים כי בשל מאפייני סגנון דומים יש לזהותו עם פובליוס אניוס פלורוס (Publius Annius Florus), המשורר, הרטוריקן וידידו של הקיסר אדריאנוס, מי שחיבר את הדיאלוג העוסק בשאלה האם היה ורגיליוס נואם או משורר, שההקדמה לו נשתמרה לימינו.

פלורוס על כיבוש ירושלים על ידי פומפיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאורו את כיבושי פומפיוס, פלורוס מזכיר את כיבוש ירושלים (63 לפנה"ס) ומספר שפומפיוס עבר בדרכו אליה "דרך המטעים והעצים הריחניים המפורסמים של לבונה וצורי" (באזור יריחו). הוא מספר שהיהודים ניסו להגן עליה, אולם פומפיוס "נכנס וראה את סודה הגדול של אומה כופרת זו פתוח לראווה, השמיים תחת גפן מזהב". הכינוי "אומה כופרת" (בלטינית: inpia gens) ליהודים הפך לנפוץ במיוחד כתוצאה ממרד התפוצות בזמן טראיאנוס. השמיים היו מתוארים ברקמת אריג שהיה תלוי בבית המקדש. גפני הזהב השתרגו מעל שער המקדש.[1] את הדגש שפלורוס שם על תמונת השמיים יש להסביר בהשקפה שהייתה נפוצה ברומא על היהודים כסוגדים לשמיים.[2] פלורוס מספר גם שפומפיוס מונה לבורר בין האחים הורקנוס ואריסטובולוס (שנאבקו על כתר המלוכה של יהודה), ושהוא החליט לטובת הורקנוס וזרק את אריסטובולוס לכלא.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א"ד קולמן. עולמה של הספרות הרומית – סקירה ביקורתית על מהותה, התפתחותה ומעצביה. רמת גן, מסדה, 1983. עמ' 191 ואילך.
  • Publius Annius Florus in: Livius.org
  • Alonso Núñez, José Miguel, "'Floro y los historiadores contemporáneos"'. ACD 2006 42, pp. 117-126.
  • W. den Boer, Some Minor Roman Historians. Leiden, Brill, 1972.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Florus. Epitome of Roman History. Translated by E.S. Forster. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1929. Digitized copy in: LacusCurtius.
  • טקסטים המיוחסים לפלורוס ב-Wikisource.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמתואר אצל יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ה, פרק ה, פסקה ד, סעיפים 210–214.
  2. ^ מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1980, Vol. II, XCV. Florus, pp. 132-133
  3. ^ Florus, The Epitome of Roman History, Book I, 40:29-30
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל