לזרו השמח

לזרו השמח
Lazzaro felice
	כרזת הסרט
בימוי	אליס רורוואכר
הופק בידי	Carlo Cresto-Dina, Tiziana Soudani, Michael Weber, Michel Merkt, Pierre-François Piet, Arthur Hallereau, Alexandra Henochsberg, Grégory Gajos, Viola Fügen
תסריט	אליס רורוואכר
שחקנים ראשיים	ניקולטה בראסקי, אדריאנו טרדיולו, לוקה צ'יקוואני
צילום	הלנה לוברט
מדינה	איטליה, גרמניה, שווייץ, צרפת
חברת הפקה	Rai Cinema, המשרד לפעילויות ומורשת תרבותית, National Centre of Cinematography and Animated Pictures, ZDF, Radiotelevisione svizzera di lingua italiana, Arte France Cinéma, מדינבורד ברלין-ברנדנבורג
חברה מפיצה	נטפליקס, RAI (אנ')
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	31 במאי 2018
משך הקרנה	130 דק'
שפת הסרט	איטלקית
סוגה	סרט דרמה, קומדיה טראגית, סרט פנטזיה
פרסים	"התסריט הטוב ביותר" בפסטיבל קאן
	דף הסרט ב־IMDb

לזרו השמח (באיטלקית: Lazzaro Felice - "לאזרו פליצ'ה"; באנגלית: Happy as Lazzaro - מילולית: "שמח כמו לזרו") הוא סרט דרמה איטלקי משנת 2018, בבימויה של אליצ'ה רורוואכר.

הסרט נבחר כמועמד לפרס דקל הזהב, בפסטיבל קאן בשנת 2018^[1].

רורוואכר זכתה בפרס התסריט הטוב ביותר על סרט זה^[2].

הדמויות (והשחקנים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרקזה אלפונסה די לונה - ניקולטה בראסקי
לזרו - אדריאנו טרדיולו
אולטימו - סרג'י לופז
אנטוניה - אלבה רורוואכר
המרקיז טנקרדי די לונה - לוקה צ'יקוואני

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזרו הוא בן למשפחת איכרים, בת כ-70 נפשות, המתגוררת בכפר קטן - אינויולאטה, והמתפרנסת מעבודת כפיים עבור ענקית הטבק האזורית - המרקיזה דה-לונה. בראשית הסרט רואים את בני הכפר עובדים בשדות, כשהסרט מתמקד באחד מהם - לזרו, בחור צעיר וחייכן, הממלא כל מטלה בשמחה (וכל הכפריים מסתייעים בו, ושולחים אותו לעשות מטלות בעבורם). כאשר מגיע מנהל העבודה מטעם המרקיזה, מתברר כי כל היבולים שייצרו האיכרים עוברים למרקיזה, ודמי השכירות שבני הכפר נדרשים לשלם עבור עיבוד האדמות והמגורים בכפר - עולים על שווי התוצרת, כך שחובם למרקיזה תמיד גדל. זוג צעירים מהכפר רוצה להתחתן ולעבור לעיר, אך מנהל העבודה אוסר עליהם לעשות זאת ללא אישור המרקיזה.

כאשר טנקרדי, בנה של המרקיזה, מגיע איתה לביקור בכפר, הוא מביא עימו טכנולוגיה חדשה: ווקמן וטלפון סלולרי, מה שמעורר התרגשות רבה. טנקרדי אומר לאימו שהיא צריכה לגלות את האמת לבני הכפר האריסים אותם היא מנצלת, אך היא עונה שהם אמנם בורים - אבל מאושרים, כפי שהם מצידם - מנצלים את לזרו והוא מאושר. לזרו מנסה לסייע לטנקרדי ולוקח אותו למקום המפלט הסודי שלו, ליד דיר הכבשים, בראש אחד ההרים. טנקרדי מפעיל סחטנות נגדו כשהוא מאיים שיגלה למרקיזה על המקום, ודורש מלזרו לסייע לו לסחוט כסף מאימו, כשהוא יוצר מצג שווא לפיו הוא נחטף - ודורש כופר גדול. הוא כובש את ליבו של לזרו כשהוא מספר שהוא האביר שלו, ונותן בידו קלע כנשק שבאמצעותו יגן עליו. המרקיזה מסרבת לפנות למשטרה; כל הכפריים יוצאים לחפש את טנקרדי, ולזרו - בדרכו להביא לטנקרדי אספקה - נופל מצוק גבוה, לכאורה אל מותו. בתו של מנהל העבודה מתקשרת למשטרה להודיע על החטיפה, וכאשר מגיעה המשטרה לכפר היא מגלה שתושבי הכפר משועבדים כאריסים,(על אף שהאריסות אסורה מזמן), שהילדים אינם לומדים בבית ספר (חרף חוק חינוך חובה), ושהמרקיזה לא משלמת לאיכרים שכר וכך גם מתחמקת מתשלום מיסים. בני הכפר נלקחים אל העיר, והמרקיזה מועמדת למשפט ונשלחת לכלא.

כשלזרו מתעורר (באלגוריה לסיפור תחיית אלעזר), הוא תר אחרי תושבי הכפר ולא מוצא אותם, ואז מגלה גנבים בבית האחוזה הנטוש. הם מראים לו את הדרך לעיר, ובהגיעו לעיר הוא נתקל בבני משפחתו החיים בעוני כבד מקיבוץ נדבות, מרמים וגונבים, ותמיד רעבים. הם אינם משכילים לראות שהם חיים על חלקת אדמה זרועת ירקות מאכל; הם מגלים זאת בזכות לזרו (כאלגוריה לסיפור תחיית ישו מהברית החדשה: לזרו חוזר לחיים כדי לגאול את משפחתו). בעיר, לזרו פוגש את טנקרדי (שהתבגר, ואז הצופים מגלים שעברו עשרות שנים בין הנפילה להתעוררותו של לזרו), וטנקרדי המרושש מספר לו שהבנק נישל אותו מנכסיו.

לזרו רוצה להיכנס לכנסייה לשמוע מוזיקה, אך הנזירות מגרשות אותו משם, אך המוזיקה נעלמת מהכנסייה והולכת אחרי לזרו. לזרו הולך לבנק כדי לדרוש ממנהליו להשיב לטנקרדי את כספו. כשהוא נשאל אם הוא נושא נשק - הוא משיב בחיוב, שכן הוא נושא את הקלע. פקידי הבנק חושבים שזה שוד, וכל הלקוחות מתנפלים עליו ומבצעים בו לינץ'.