ליאון באקסט
| לידה |
27 בינואר 1866 (יוליאני) הורדנה (גרודנו), רוסיה הלבנה, (כיום בלארוס), האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1924 (בגיל 58) רואי מלמזון, סֵן אֵ–וָא֫ז, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
| מקום קבורה |
בית הקברות בטיניול |
| שם לידה | לייב-חיים רוזנברג Лейб-Ха́им Изра́илевич Розенберг |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, צרפת |
| שם עט |
Léon Bakst |
| הושפע על ידי |
ז'אן-לאון ז'רום |
| השכלה |
אקדמיה ז'וליאן |
| בת זוג |
Lyubov Pavlovna Gritsenko (1903–1910 (כ־7 שנים)) |
| ילדים |
André Bakst |
| פרסים והוקרה |
קצין בלגיון הכבוד |

ליאון בַּאקְסְט (ברוסית: Лев Самойлович Бакст; 10 במאי 1866, הורדנה, האימפריה הרוסית – 27 בדצמבר 1924, פריז) היה צייר, תפאורן ומעצב תלבושות יהודי של להקת הבלט הרוסי של סרגיי דיאגילב, ערך את כתב העת "עולם האמנות" בסנקט פטרבורג יחד עם אלכסנדר בנואה, ודיאגילב. מבין תלמידיו מארק שאגאל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בהורדנה כלייב רוזנברג (ברוסית: לב סמואילוביץ' רוזנברג; Лев Само́йлович Ро́зенберг); בהמשך שינה שם משפחתו ל"באקסט", קיצור שם נעוריה של אמו ("באקסטר"). בעת ילדותו היגרה משפחתו לסנקט פטרבורג. בגיל שש עשרה החל את לימודיו באקדמיה לאמנויות של סנקט פטרבורג, משם פרש לאחר שנתיים והתפרנס מאיורי ספרים וציור דיוקנאות. מפגש עם הצייר אלברט בנואה, אחיו של אלכסנדר אצלו למד ציור בצבעי מים, הוביל להצטרפותו לחוג "הפיקוויקים החדשים" אשר התנגד לאקדמיזם הצר ששלט אז באמנות הרוסית, בין הבולטים בקבוצה: אלכסנדר בנואה ודיאגילב. בנעוריו התנצר, אך בהמשך חזר ליהדות.
נסיעותיו לצרפת אלג'יר ותוניס מצאו ביטוי בעבודותיו המאוחרות יותר שהצטיינו בצבעים חזקים ומנוגדים. ביקור ביוון ובכרתים איפשר לו להתרשם באופן בלתי אמצעי מן האמנות הקלאסית. ב-1907 התמנה למורה בבית הספר לאמנות של אליזבטה זבאנצבה (אנג') שם לימד את מארק שאגאל במשך שנתיים את אמנות הצבע, לאחר ארבע שנים בהוראה פרש באקסט מתפקידו ועבר להתגורר דרך קבע בפריז.
עבודותיו לבמה: שחרזאדה, "שלומית", "תמר", "הנסיך איגור", "הסילפידות", "קלאופטרה", "המשתה", "הביתן של ארמיד", מנוחת אחר הצהריים של פאון, "נרקיס", "דפניס וכלואה" (עיצוב כללי של הבלט), "פדרה", "האל הכחול", "יהודית", "הקרנאבל",רוח הורד, "היפהיפיה הנמה", ציפור האש.
דמותו מופיעה בסרט "ניז'ינסקי" (1980).
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציפור האש
- נרקיס
- מנחת אחר הצהריים של פאון
- לה באיידר
- פילגרים
- הסולטאן
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "בימת הקסמים של ליאון באקסט - עיצובים לתיאטרון ועבודות אחרות" בהוצאת מוזיאון ישראל
- בקשט, ליאון. בתוך: דב ליפץ, נתן גורן ואחרים (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 124–125 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1322–1323).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליאון באקסט באתר מוזיאון ויקטוריה ואלברט
- ליאון באקסט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ליאון באקסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לאון בקסט (1866-1924), דף שער בספרייה הלאומית
ליאון באקסט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ליאון באקסט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ליאון באקסט, באתר Discogs (באנגלית)