לדלג לתוכן

ליאור גפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאור גפשטיין
כיתוב
לידה 7 ביולי 1969 (בן 55)
ענף מדעי רפואת לב
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ע"ש דוגלס זייפס מטעם האגודה הקרדיולוגית האמריקאית, פרס מיכאל ברונו מטעם קרן יד הנדיב, פרס מייסדי טבע
תרומות עיקריות
הפיכה של תאי גזע עובריים לתאי גזע בוגרים, הפיכת תאי גזע לתאי לב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליאור גפשטיין (נולד ב-7 ביולי 1969) הוא פרופסור חבר במחלקה לפיזיולוגיה של הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, בה הוא עומד בראש המעבדה למחקר אלקטרופיזיולוגי ושיחזור תפקודי של הלב. בנוסף, הוא רופא מומחה בקרדיולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם, ומנהל המחלקה הקרדיולוגית. מחקריו עוסקים בהנדסת רקמות מתאי גזע, ואלקטרופיזיולוגיה של הלב. בשנת 2006 היה הזוכה הראשון בפרס זייפס היוקרתי[1].

בשנת 1991 גפשטיין סיים לימודי תואר ראשון במדעי הרפואה בהצטיינות. בשנת 1996 סיים בהצטיינות לימודי דוקטור ברפואה ובשנת 1999 סיים לימודי דוקטור בפילוסופיה במחלקה לפיזיולוגיה וביופיזיולוגיה. את כל מסלול לימודיו עשה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. עם סיום לימודיו החל לעבוד כמרצה בפקולטה לרפואה בטכניון ובשנת 2004 התמנה לדרגת פרופסור חבר. בשנת 2002 הוא סיים התמחות ברפואה פנימית ובשנת 2004 סיים התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם. בין השנים 2005-2006 הוא התמחה באלקטרופיזיולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ומאז שנת 2006 הוא משמש רופא קרדיולוג בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם.

פרסם עשרות מאמרים על מחקריו בירחונים רפואיים בולטים וכתב פרקים במספר ספרי רפואה. כיום הוא מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים רמב"ם ועומד בראש המעבדה למחקר אלקטרופיזיולוגי ושיחזור תפקודי של הלב ע"ש משפחת סוניס בפקולטה לרפואה של הטכניון. הוא זכה לפרסים רבים על מחקריו פורצי הדרך. בשנת 2006 זכה בפרס זייפס להוקרת עבודתו המדעית של חוקר צעיר שנתן תרומה יוצאת דופן למחקר הקרדיו-וסקולרי תוך הצגת הישגים אקדמיים מרשימים. הוענקו לו פרס מייסדי טבע לשנת 2003, פרס מיכאל ברונו ברפואה לשנת 2009[2], פרס על הצטיינות במחקר מטעם האיגוד הקרדיולוגי האירופי, האיגוד הקרדיולוגי הישראלי ועוד. בחודש נובמבר 2012 נבחר לחבר האקדמיה הצעירה למדעים כאחד מתוך 26 חוקרים ומדענים צעירים מהשורה הראשונה בישראל. הוא הרופא היחיד מבין החוקרים שנבחרו לאקדמיה[3].

נשוי לוורדית, רופאה במקצועה. יש לו שני בנים.

מחקרו של ליאור גפשטיין עוסק בתאי גזע וביישומיהם הרפואיים, בעיקר למחלות לב כגון אי-ספיקת לב והפרעות קצב. במקרה של אי ספיקת לב, הלב מתכווץ באופן לא תקין בגלל אובדן תאי לב, שלרוב נגרם מהתקף לב קשה. במעבדתו של ליאור גפשטיין עובדים על פתרון שיהפוך תאי גזע לתאי לב חדשים, ובכך לרפא את המחלה. במקרה של הפרעת קצב הרכיב שאחראי על קביעת קצב הלב מתקלקל, ואז יש צורך בקוצב לב. במעבדתו של ליאור גפשטיין עובדים על פיתוח קוצב לב ביולוגי, שבנוי מתאי הלב המותאמים למטרת קביעת קצב הלב. הבעיה עם קוצבי הלב כיום היא שהוא עלול להתקלקל, לגרום לזיהום או בעיות אחרות שאין בקוצב הלב הביולוגי. ליאור גפשטיין עובד בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טורונטו, שם יש חוקרים המסוגלים לגרום לתאי גזע להיות סוג מסוים של תא לב, ובכך להיות מותאמים לאחד מסוגי המחלה המתוארים למעלה.

בשנת 2000 המעבדה שלו הייתה הראשונה בעולם שהצליחה להפוך תאי גזע עובריים לתאי גזע אנושיים, ועל כך הם זכו לפרסום בינלאומי. כיום הם לא משתמשים בתאי גזע עובריים שמקורם בביצית מופרית, אלא בתאים בוגרים שהוחזרו להיות תאי גזע. הדרך שבה תהליך זה נעשה פותחה על ידי זוכה פרס נובל שיניה ימאנאקה, שמצא דרך "להחזיר" תאים בוגרים למצבם הצעיר שהוא תאי גזע, ובכך לפתור את הבעיה העיקרית בשימוש בתאי גזע בפרט ובהשתלות בכלל, שהיא דחייה של השתל על ידי הגוף. תופעה זאת מתרחשת מכיוון שהגוף מתייחס לשתל כאל גוף זר ועקב כך דוחה אותו בתור מנגנון הגנה. הסיבה שהפתרון של גפשטיין פותר את הבעיה הזאת היא שאפשר לקחת תאים כדוגמת תאי עור מהמטופל, ולהשתיל אותם בלב אחרי תהליך של הפיכה לתאי גזע ומיונם לתאי לב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]