ליאו סקורניק
 | |
| ליאו סקורניק, 1940 | |
| לידה |
28 במרץ 1907 הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בדצמבר 1976 (בגיל 69) אואולו, פינלנד |
| מקום קבורה |
קירקוסארי |
| מדינה | פינלנד |
| השכלה |
אוניברסיטת הלסינקי |
| השתייכות | צבא פינלנד |
| תקופת הפעילות | 1939–1945 (כ־6 שנים) |
| דרגה | רב-סרן |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
| במסגרת מלחמת החורף, מלחמת ההמשך, מלחמת לפלנד | |
| עיטורים | |
| סירב לקבל את צלב הברזל | |
  | |
ליאו סקורניק (Leo Skurnik; 28 במרץ 1907, הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית – 4 בדצמבר 1976, אואולו, פינלנד) היה רופא, קצין רפואה בצבא הפיני במערכות נגד רוסיה במלחמת העולם השנייה ואחד משלושת היהודים שסירבו לקבל מהגרמנים את עיטור צלב הברזל.
קורות חייו ומעשיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליאו סקורניק נולד בהלסינקי לבן-ציון ושרה סקורניק, נצר למשפחות קנטוניסטים יהודים שייסדו את הקהילות הראשונות בפינלנד. ב-1937 סיים את התמחותו ברפואה באוניברסיטת הלסינקי והחל לעבוד בעיר לי (אנ') שבאוסטרובוטניה הצפונית. מ-1939 פעל כרופא צבאי במערכות מלחמת החורף ומלחמת ההמשך עד 1945.
סקורניק שירת כרופא חטיבתי בדרגת סרן באחת מיחידות החי"ר הפיניות, שהשתתפו במתקפה של הכוחות הפינים והגרמנים המשולבים בחזית קרליה בקיץ 1941 (במסגרת מבצע שועל הקוטב (אנ') לניתוק מסילת הברזל ממורמנסק דרומה). הקרבות בגזרת קסטינגה (אנ') (פי') היו מהקשים ביותר בשלב המוקדם של מלחמת ההמשך והאבֵדות היו גדולות מאוד. סקורניק ביצע ניתוחים בתנאי שדה, ובהתאם לשבועת הרופאים טיפל במסירות גם בפצועים גרמנים. בספטמבר 1941 אִרגן פינוי של בית חולים שדה תחת הפגזה ארטילרית כבדה, ובכך ניצלו חייהם של מאות פצועים, פינים וגרמנים, כולל אנשי ואפן אס אס. הוא השכיל לפצל את המפונים לקבוצות קטנות ותִזמן את הפינויים להפוגות שבין מטחי הירי. מטה התיאום הגרמני עם הצבא הפיני, שבו התרשמו גם מהתנדבותו לחלץ פצוע גרמני בשטח הפקר, המליץ על הענקת עיטור צלב הברזל (דרגה 2). מסַפרים, שעם היוודע ההמלצה הביע סקורניק בפני מיודעו ומפקדו היילמאר סילאסוואו את סירובו לקבל את העיטור, תוך שימוש במילים בוטות למדי: "ידידי הטוב, האם סבור אתה שביכולתי לקבל עיטור שכזה? אמור לעמיתיך הגרמניים שאני מנגב איתו את התחת", וביקש שתגובתו תימסר כמוֹת שהיא לגרמנים (מה שאכן קרה).[1] הפיקוד הגרמני דרש את הדחתו, ולכך ענה סילאסוואו שאינו מוכן לוותר על "הרופא הטוב ביותר שלו". ליאו סקורניק היה אחד משלושת הלוחמים היהודים בצבא פינלנד – סרן סלומון קלאס והחובשת דינה פוליאקוף (לימים שטילר שעלתה לישראל) – שהוענק להם עיטור צלב הברזל הגרמני והם סירבו לקבלו. סקורניק הועלה לדרגת רב-סרן ובהמשך המלחמה השתתף במתקפת ויבורג–פטרוזאבודסק בין יוני לאוגוסט 1944 ובמלחמת לפלנד מספטמבר 1944 עד אפריל 1945.
אחרי שחרורו משירותו הצבאי חזר לעבודתו כרופא במקומות שונים בארצו. הוא נפטר באואולו ב-1976 ונקבר ב"אי הכנסייה" (אנ') באחת הימות של חבל סאבו הצפונית, מקום בו נהג לבלות בדיג.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hannu Rautkallio, " 'Cast into the Lion's Den': Finnish Jewish Soldiers in the Second World War", Journal of Contemporary History 29 (1), 1994, pp. 53–94
- John B. Simon, Strangers in a Stranger Land: How One Country's Jews Fought an Unwinnable War alongside Nazi Troops… and Survived, 2019, ISBN 978-0-7618-7149-1
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בני מיכלסון, "החיילים היהודים בצבא פינלנד במלחמת העולם השנייה", באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- אביבה לורי, האנו ריימה, יהודים לחמו בשורות הנאצים. זה קרה בפינלנד, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2010
- רחל בייוול (Bayvel), "כל עוד היהודים משרתים בצבאי, לא ארשה לגרש אותם", Jewish Quarterly, 11 במרץ 2012 (באנגלית)
- פול קנדל (Kendall) "היהודים שלחמו למען היטלר", דיילי טלגרף, 9 במרץ 2014 (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
Paul Kendall, The Jews who fought for Hitler: 'We did not help the Germans. We had a common enemy', The Telegraph, 9 March 2014
