מלחמת לפלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת לפלנד
מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה
תאריך התחלה: 15 בספטמבר 1944
תאריך סיום: 27 באפריל 1945
משך הסכסוך: 32 שבועות ויום
מקום: לפלנד, פינלנד
תוצאה: ניצחון פיני
הצדדים הלוחמים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית

פינלנדפינלנד  פינלנד

מפקדים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית לותר רנדוליץ

כוחות

214,000 חיילים

75,000 חיילים

אבדות

1,000 הרוגים
1,300 שבויים
2,000 פצועים

774 הרוגים
262 נעדרים
2,904 פצועים

הנסיגה הגרמנית מפינלנד, קיץ 1944
"ניצחון בלפלנד" חיילים פינים מניפים את דגל פינלנד על הגבול עם נורווגיה

מלחמת לפלנד היא השם שניתן לסדרת הקרבות בין פינלנד וגרמניה הנאצית בין ספטמבר 1944 ואפריל 1945. השם ניתן לאירועים אלה משום שהתרחשו במחוז הצפוני ביותר של פינלנד - לפלנד. כבר בקיץ 1943 החל הפיקוד הגרמני העליון להכין תוכניות למקרה שפינלנד תחתום הסכם שלום נפרד עם ברית המועצות. הגרמנים תכננו להסיג את כוחותיהם צפונה על מנת להגן על מכרות הניקל בקרבת פטסאמו (אז עיר נמל בפינלנד, כיום פצ'נגה ברוסיה). במהלך חורף 1943-1944 שיפרו הגרמנים את תשתית הכבישים שבין צפון נורווגיה לצפון פינלנד תוך שימוש נרחב בכוח אדם מבין שבויי המלחמה (רבים מהם נשבו בדרום אירופה והיו עדיין במדי הקיץ שלהם, רבים גוועו), כמו כן הוקמו באזור מחסנים בהם נאגרה אספקה רבה. ולכן כאשר בספטמבר 1944 חתמה פינלנד הסכם שלום עם ברית המועצות היו הגרמנים מוכנים.

בעוד שכוחות הקרקע הגרמניים נסוגים צפונה, הצי הגרמני מיקש את מבואות הים לפינלנד וניסה לכבוש את האי הפיני "סורסארי" (Suursaari) שבמפרץ פינלנד לפני שייפול בידיים סובייטיות, במבצע כושל המכונה "טאנה מזרח" (Tanne Ost). על אף שקצינים מהוורמאכט והצבא הפיני ניסו לארגן נסיגה שקטה, פרצו קרבות בין כוחות גרמניים ופיניים אפילו לפני שנחתם הסכם השלום הפיני־סובייטי המקדים. הקרבות התחזקו כשהפינים ניסו לעמוד בדרישה הסובייטית שכל הכוחות הגרמניים יגורשו מפינלנד. הפינים הועמדו במצב דומה לאיטלקים והרומנים שלאחר שנכנעו לבעלות הברית, נאלצו להילחם על מנת לשחרר את אדמותיהם משלטון הכוחות הגרמניים. משימתם של הפינים הסתבכה בשל הדרישה הסובייטית להשבית את רוב הצבא הפיני, אפילו בזמן המערכה נגד הגרמנים.

המפקד הפיני, גנרל היילמאר סילאסוואו (Hjalmar Siilasvuo) שכוחותיו ניצחו את הצבא האדום בקרב סואמוסאלמי, הוביל את הפעילות כנגד הגרמנים ובאוקטובר ונובמבר 1944 גרש אותם מרוב השטח הצפוני של פינלנד. הכוחות הגרמניים בפיקודו של הגנרל לותר רנדוליץ הגיבו בהרס שטחים נרחבים בצפון פינלנד תוך שימוש בטקטיקה של אדמה חרוכה. יותר משני שלישים ממבני המגורים באזור זה נהרסו ובירת המחוז רובניימי נשרפה עד היסוד. בנוסף לאובדן הרכוש המוערך בשווה ערך ל-$300 מיליון דולר (של שנת 1945), כ-100,000 תושבים הפכו לפליטים, מצב שהחמיר את בעיית השיקום שלאחר המלחמה (לאחר המלחמה הורשע רנדוליץ בפשעי מלחמה ונידון ל-20 שנות מאסר). הכוחות הגרמניים האחרונים גורשו באפריל 1945.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלחמת לפלנד בוויקישיתוף