לייף איריקסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לייף איריקסון (Leifur Eiríksson)
אמצע
פסלו של לייף איריקסון במינסוטה
תאריך לידה 970
מקום לידה איסלנד
תאריך פטירה 1020 (בגיל 50 בערך)
מקום פטירה גרינלנד
מספר מסעות אחד
גילויים בולטים האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה
אזורים שחקר צפון קנדה
אתר על חייו

לייף איריקסוןאיסלנדית: Leifur Eiríksson), חי בשנים 970-1020 היה מגלה ארצות איסלנדי. כיום משערים בסבירות גבוהה שהוא האירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה הצפוניתניופאונדלנד שבקנדה).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסעות ממערב גרינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

איריקסון נקרא לנורווגיה לשרת תחת מלך נורווגיה, אולף הראשון. במהלך שהותו שם המיר את דתו לנצרות, כמו רבים בסביבתו.

הסיפור גורס כי לאחר ההתיישבות בגרינלד בשנת 985 או 986, סוחר ויקינגי בשם ביארני קריולפסון (Bjarni Herjólfsson) הפליג מאיסלנד לגרינלנד והספינה שנקלעה לסופה נסחפה לחופי צפון-מזרח אמריקה. הדבר היה בסוף הקיץ והסוחר שחשש להישאר בחורף בארץ החדשה חזר מיד לגרינלד וסיפר את הסיפור. אדמה זו היא למעשה ניופאונדלנד שבקנדה. איריקסון שמע את הסיפור והחליט לקנות הספינה מקריולפסון, ולהפליג לעבר הארץ שראה.

בסאגת אנשי גרינלנד מסופר שאיריקסון הפליג באזור שנת 1000 כאשר בכוונתו לשוט צפונה לנתיב בו שט ביארני. הוא הפליג עם 15 אנשי צוות.

הלולנד ומארקלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמה הראשונה אליה הגיעה משלחת המחקר הייתה מכוסה בסלעים מבריקים ושטוחים, לכן קיבלה את השם "הלולנד", שמשמעו בנורדית עתיקה "ארץ האבנים השטוחות". כיום נהוג לייחס את מיקום הלולנד לאי באפין שבמפרץ באפין.

לאחר מכן נחתה המשלחת בארץ שטוחה ומיוערת עם חופים בעלי חול לבן, הוענק לה השם "מארקלנד" שמשמעו "ארץ מיוערת". נהוג להניח שזו היא לברדור.

התיישבות בווינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

איריקסון וצוותו עזבו את מארקלנד ובפעם הבאה שגילו יבשה, הם החליטו שהמקום מתאים להתיישבות והקימו שם בתים על מנת להעביר שם את החורף. המקום היה נוח מאוד. להקות גדולות של דגי סלמון שחו בנהר הקרוב, מזג האוויר היה נוח ולא הייתה בעיה של מחסור בעצים בשל היער הסמוך.

הסאגה מספרת שאחד מאנשיו של איריקסון, טורקיר, גילה גפני בר רבים. מה שהעניק למקום את שמו, וינלנד, ארץ היין.

עדויות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שנעשה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 על ידי החוקר הלייה אינגסטאד (Helge Ingstad) ואשתו הארכאולוגית אן שטיין אינגסטאד, גילה עדויות משמעותיות לכך שהתיישבות איריקסון וצוותו הייתה בקצה הצפוני של ניופאונדלנד, אזור הידוע כיום כל'אנס או מדואוז.

ישנה אף עדות התומכת בהשערה שאיריקסון הגיע עד האזור בו שוכנת היום ארצות הברית. מטבע נורדי בן המאה ה-11 נמצא בחפירות בברוקלין שבמיין, יחד עם אלפי עתיקות באתר שהיה מרכז סחר אינדיאני. אולם, יש לשים לב לאפשרות שהמטבע עבר מיד ליד באמצעות מסחר וכך מצא את דרכו לשם, או אולי אף הובא עם מתיישבים אנגלים או פורטוגזים.