ליליאנה לרה
 | |
| לידה |
30 ביוני 1971 (בת 52) קראקס, ונצואלה  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל, ונצואלה |
| מקום לימודים |
תואר ראשון בחינוך במגמת ספרדית וספרות - Universidad de Oriente |
| שפות היצירה | ספרדית |
| סוגה | סיפור קצר, רומן, מסה |
| יצירות בולטות | Abecedario del estío, Los jardines de Salomón, Trampa-jaula |
| פרסים והוקרה | פרס הביאנלה הספרותית ה-16 על שם José Antonio Ramos Sucre |
  | |
ליליאנה לרה (בספרדית: Liliana Lara) (נולדה ב-30 ביוני 1971 בקראקס) היא סופרת ישראלית ילידת ונצואלה הכותבת בסוגות הסיפור הקצר, הרומן והמסה. בעלת דוקטורט בספרות איברו-אמריקאית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. חלק מסיפוריה ומאמריה תורגמו לאנגלית, גרמנית, פולנית ועברית[1]. כותבת ועורכת בלוג בשם Desvíos y dislocaciones[2] (דיסלוקציות).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרה נולדה וגדלה ברובע El Marqués בקראקס עד גיל שבע, אז נאלצה לעבור עם הוריה ואחותה הצעירה למטורין (Maturín) עקב הצעת עבודה שקיבל אביה. בעיר מטורין, אשר הייתה גם עיר הולדתה של אמה, גדלה ליליאנה וסיימה את בית הספר היסודי ואחר כך את בית הספר התיכון[3].
ב-1998 סיימה תואר ראשון בחינוך במגמת ספרדית וספרות באוניברסיטת המזרח (Universidad de Oriente) בעיר Cumaná.
ב-2002 סיימה תואר שני בספרות אמריקה הלטינית, באוניברסיטת סימון בוליבאר (Universidad Simón Bolívar) בקראקס.
ב-2018 קיבלה תואר דוקטור (PhD) בספרות איברו-אמריקאית באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא המחקר: דיסלוקציות. מרחב ושיח ביצירתם של שלושה מחברים נודדים לטינו-אמריקניים עכשוויים (מריו בז'טין, קרינה בר ומרסלו כהן)[4].
ב-2002 נישאה ליליאנה ועברה עם בעלה לישראל להתגורר בקיבוץ ברור חיל. לזוג שני ילדים.
בתחילת דרכה בישראל כתבה עבור השבועון הוונצואלי Nuevo Mundo Israelita.
חברת ועדת המקצוע במשרד החינוך – הפיקוח על הוראת הספרדית (Comisión ELE - Ciclo Lectivo 2019 - 2021)[5].
לרה מרצה באקדמיה גורדון על ספרות לטינית-אמריקאית ואורינות בשפה זרה במסגרת התוכנית לתעודת הוראה, מרצה בנושא ספרות לטינית אמריקאית עכשווית במכון סרוונטס בתל אביב ומלמדת ספרדית בגימנסיה העברית "הרצליה".
כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Los jardines de Salomón[6][7] ("גני שלמה"), שנת 2008, הוצאת Universidad de Oriente, ונצואלה - Cumaná. נערך מחדש בשנת 2014 על ידי Sudaquia Editores, ניו-יורק - ארצות הברית. זכה בפרס הביאנלה הספרותית ה-16 על שם José Antonio Ramos Sucre[8].
- Trampa-jaula[9][10] ("מלכודת ציפורים"), שנת 2015, הוצאת Equinoccio, קראקס - ונצואלה. הספר הגיע לגמר בתחרות Equinoccio על שם Oswaldo Trejo בשנת 2012.
- Abecedario del estío[11] (האלפבית של הקיץ), שנת 2019 הוצאת Sudaquia Editores, ניו-יורק - ארצות הברית. הספר הגיע לגמר בתחרות השמינית לסוגה כללית של הקרן לתרבות עירונית בשנת 2013.
נובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- La música de los barcos ("מנגינת האוניות"), שנת 2019, הוצאת Ígneo, קראקס - ונצואלה.
אנטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Escribir afuera. Cuentos de intemperies y querencias (סיפורים על הגירה ונצואלית), הוצאת Kálathos, מדריד 2021. נערך במשותף עם Katie Brown ו-Raquel Rivas Rojas[12].
סיפורים משולבים באנתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (2021) Casas vivas: Escribir afuera. Cuentos de intemperies y querencias (בתים חיים: סיפורים על הגירה ונצואלית)
- Pasajeras: Antología del cautiverio (2020) ("הנוסעים: אנתולוגיית השבי")
- Crude Words: Contemporary Writing from Venezuela (2016) (מילים גסות: כתיבה עכשווית מוונצואלה)
- (Nuestros más cercanos parientes (2016 ("הקרובים לנו ביותר"): אנתולוגיה קצרה של הסיפור הוונצואלי ב-25 השנים האחרונות
- Basta! 100 mujeres contra la violencia de género (ס2015) ("די! מאה נשים נגד האלימות המגדרית")
- De qué va el cuento: Antología del relato venezolano 2000-2012 (2013) ("על מה הסיפור": אנתולוגיה של הסיפור הוונצואלי בשנים 2000–2012)
- Pasaje de ida: 15 escritores venezolanos en el exterior (2013) ("כרטיס בכיוון אחד: 15 סופרים וונצואליים גולים")
מאמרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף מאמרים באתר Prodavinci[13]
- El pupitre que más recuerdo ("שולחן הכתיבה שהכי זכור לי")[14]
- Moro num kibutz tropical (אני גרה בקיבוץ טרופי)[15]
פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2007 - פרס הביאנלה הספרותית ה-16 על שם José Antonio Ramos Sucre[16].
- 2012 - הגיעה לשלב הגמר בתחרות Equinoccio על שם Oswaldo Trejo וספרה "מלכודת-כלוב" זכה להערכת חבר השופטים[17].
- 2013 - הגיעה לשלב הגמר בתחרות הטרנסג'נדר ה-XIII של הקרן לתרבות עירונית בשנת 2013 וספרה "האלפבית של הקיץ" זכה להערכה רבה של השופטים אשר ציינו כי "היה בתחרות צמודה עם הרומן הזוכה בהתחשב באיכותו, ביופיו ובתיאור הזיכרונות"[18].
- 2020 - פרס אסתר זליגסון מהמחלקה ללימודי איברו-אמריקה באוניברסיטה העברית בירושלים על הצטיינות במחקר ספרותי בעבודת הדוקטורט: "מרחב ושיח ביצירתם של שלושה מחברים-מהגרים אמריקאים לטיניים עכשוויים (Marcelo Cohen, Mario Bellatin, Krina Ber)"[19].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Desvío1s y dislocaciones (שינויי מסלול ומשמעות) - הבלוג של ליליאנה לרה
"אקדחי הכסף" - הסיפור Pistolas de plata בתרגומה של מירי ויקסמן- הקולנוע על פי ליליאנה לרה - ראיון עם העיתונאית Milagros Socorro
- "סופרת שוליים במרכז העולם" - שיחה עם הסופרת והעיתונאית Jacqueline Goldberg
- "המרחב הפתוח כבר אינו מה שהיה" - שיחה עם העיתונאי Mario Morenza בעיתון elDiario מ-12 בספטמבר 2020
- הסופרת ליליאנה לרה על ונצואלה ועל ספרה "מלכודת-כלוב", בשיחה עם העיתונאי César Alejandro Courbenas
- ראיון עם הסופרת ליליאנה לרה באתר El Estímulo, יולי 2016 (בספרדית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ליליאנה לרה, באתר פרויקט הסיפור הקצר
- ^ לילאנה לרה, הבלוג של ליליאנה לרה, באתר Desvíos y dislocaciones (שינויי מסלול ומשמעות) (בספרדית)
- ^ Héctor Torres, ראיון: ליליאנה לרה כותבת את סיפורי מטורין מהמזרח התיכון, באתר Elestímulo, 11 chukh 2016 (בספרדית)
- ^ דף הבית: נורמה-ליליאנה לרה-סינגר, באתר בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח - האוניברסיטה העברית בירושלים
- ^ Comisión ELE - Ciclo Lectivo 2019 - 2021 - חברי ועדת המקצוע, באתר משרד החינוך - הפיקוח על הוראת הספרדית
- ^ Carlos Pacheco, הגנים הנרטיביים של ליליאנה לרה, באתר 500ejemplares, 3 בספטמבר 2009 (בספרדית)
- ^ Reinaldo Cardoza Figueroa, לחיות את המציאות מאז הַיַּלְדוּת עם שלושה סיפורים מאת ליליאנה לרה, 15 בספטמבר 2015
- ^ Los Jardines de Salomón, Venezuelan Literature, 1 בספטמבר 2013 (בספרדית/אנגלית)
- ^ Fedosy Santaella, היקום החייתי של מלכודת-הכלוב, באתר Elestimulo, 18 בפברואר 2016 (בספרדית)
- ^ Víctor Alarcón, Las trampas del espacio y de la memoria (מלכודות המרחב והזיכרון), באתר EsferaCultural, 2 בינואר 2017 (בספרדית)
- ^ Raquel Rivas Rojas, Abecedario del estío de Liliana Lara (אלפבית של קיץ מאת ליליאנה לרה), באתר LALT - Latin American Literature Today (בספרדית)
- ^ "כתוב מבחוץ" - 31 סיפורים מאת סופרים ונצואלים על הגירה וגולים, באתר Luz cultural - Magazine de información cultural, 22 במאי 2021 (בספרדית)
- ^ מאמרים של ליליאנה לרה, באתר PRODAVINCI (בספרדית)
- ^ ליליאנה לרה, שולחן הכתיבה שהכי זכור לי, באתר La vida de nos, 17 בינואר 2017 (בספרדית)
- ^ ליליאנה לרה, אני גרה בקיבוץ טרופי, באתר Cinco8, 12 בספטמבר 2020 (בספרדית)
- ^ Eduardo Riveros, ליליאנה לרה זכתה בפרס הביאנלה ה-16 ע"ש חוסה אנטוניו רמוס סוקרה, באתר Analitica, 19 ביוני 2007 (בספרדית)
- ^ Víctor Alarcón זכה בפרס אוסוולדו טרכו לשנת 2012, באתר Venezuelan Literature, 8 בפברואר 2013 (בספרדית)
- ^ הכרזה על הזוכה בתחרות השנתית של האגודה לתחרויות טרנסג'נדרים של ידידי התרבות העירונית, באתר CulturaUrbana, 18 בנובמבר 2013 (בספרדית)
- ^ הענקת פרס אסתר זליגסון לליליאנה לרה, באתר אגודת ההיספניסטים בישראל, 6 בינואר 2021 (בספרדית)