ברור חיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברור חיל
Bror Chail 0001.jpg
מחוז הדרום
מועצה אזורית שער הנגב
גובה ממוצע ‎75‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 875 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.0%‏ בשנה עד דצמבר 2014
(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev.svg
 
ברור חיל
ברור חיל
31°33′27″N 34°38′48″E / 31.557589404888°N 34.6466508247099°E / 31.557589404888; 34.6466508247099קואורדינטות: 31°33′27″N 34°38′48″E / 31.557589404888°N 34.6466508247099°E / 31.557589404888; 34.6466508247099
http://www.brorhail.org.il/
הנוף בברור חיל

ברור חיל הוא קיבוץ בצפון הנגב הנמצא בין קריית גת לשדרות, ושייך למועצה אזורית שער הנגב.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בתאריך 5 במאי 1948 בעקבות מבצע אברהם[1] שמטרתו הייתה לפתוח את הדרך ממרכז הארץ לנגב, שנשלטה מהכפר בֻּרֵיר. כך היה ליישוב האחרון שהוקם בארץ ישראל בטרם הקמת מדינת ישראל ואחד משני היישובים היחידים שקמו בתקופה שבין הצעת החלוקה להכרזת העצמאות (קדם לו המושב בית לחם הגלילית).

נשיא עצרת האו"ם בזמן החלטת החלוקה, הברזילאי אוסוולדו ארניה, תרם לקיבוץ את הפטיש בו חתם את הדיון, ואת הפרוטוקול המקורי של הדיון. בשל בעיות בשימור הפרוטוקול הוא הועבר בנובמבר 2009 לגנזך המדינה.

מקימי היישוב היו עולים ממצרים, אך במשך השנים קלט עולים רבים מברזיל שהגיעו במסגרת גרעיני תנועת 'הבונים'. במרוצת השנים הפך הקיבוץ למזוהה עמם על ידי התקשורת הישראלית. בשנים 19581961, במשך שנותיו הראשונות בישראל, גר בקיבוץ הקולנוען דוד פרלוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של הקיבוץ כשם יישוב יהודי שהתקיים ככל הנראה בקרבת מקום בתקופת בית שני, ובו מלו היהודים את בניהם בימי גזירות אדריאנוס שאסרו על קיום ברית מילה[2]. במקום זה התגורר רבן יוחנן בן זכאי, כפי שמובא בגמרא: "תנו רבנן: "צדק צדק תרדף"[3] – הלך אחר חכמים לישיבה [...] אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל"[4]. שמו של היישוב השתמר בשמו של הכפר הערבי הסמוך בֻּרֵיר (אנ'). כפר זה נחרב במלחמת העצמאות בקרבות חטיבת גבעתי.

במרכז הקיבוץ נמצא גן ארכאולוגי בו ניתן למצוא עתיקות מיישוב זה שנמצאו במשך השנים בשטחי הקיבוץ. אף על פי שלא נעשתה חפירה ארכיאולוגית מסודרת במקום, הרי שהממצאים מזוהים עם התקופה הביזנטית והתקופה הרומית.

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון שחילק את נכסי המגורים לחבריו במסגרת שיוך דירות. בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[5] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[6]

כשאר יישובי הנגב המערבי, הקיבוץ סובל ממתקפות של רקטות קסאם מרצועת עזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק נשרי, "ההתיישבות במלחמת העצמאות", עמוד 121 באסופת המאמרים "שנה ראשונה לעצמאות" (בעריכת מרדכי נאור) שיצאה כחלק מסדרת "עידן", הוצאת יד בן צבי. באתר "כותר"
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'
  3. ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'; וראו גם בתוספתא מעשרות ב,א
  5. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  6. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים לשנת 2016, באתר של רשות המסים