ליפוט קצ'קמטי

ליפוט קצ'קמטי
Kecskeméti Lipót
לידה	27 בפברואר 1865; קצ'קמט, הונגריה
פטירה	8 ביוני 1936 (בגיל 71); אוראדיה, ממלכת רומניה
מדינה	הונגריה
השקפה דתית	יהדות

ליפוט קצ'קמטי (בהונגרית: Kecskeméti Lipót; קצ'קמט, 27 בפברואר 1865^[1] – אוראדיה, 8 ביוני 1936) היה רב הונגרי בעל ידע רב, היסטוריון של תולדות הספרות, חוקר מקרא, וכן אחיו של הרב הראשי של העיר מאקו, ארמין קצ'קמטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפוט קצ'קמטי הוא בנם של יעקב קצ'קמטי ושל רוזה וייס. כבר בצעירותו התעניין בקורותיהם ובשיריהם של משוררים יהודים מימי הביניים ואף תרגם כרך שלם משיריהם להונגרית ("משוררים יהודים", בודפשט, 1887). הוא כתב עליהם את עבודת הדוקטורט שלו בבודפשט (1888) וחלק ממנה פורסם בצורת ספר ("הגיהנום בשירה היהודית מימי הביניים". בודפשט, 1888). הוא תרגם כאמור משוררים יהודים מימי הביניים להונגרית וכתב מחקרי היסטוריה דתית יהודית. קצ'קמטי סיים את בית המדרש לרבנים בבודפשט וקיבל סמיכה לרבנות.

הוא נבחר לרב קהילת אוראדיה (1890); כרב ראשי הוא נודע כדרשן וכנואם מצוין, הוא היה אמן של השפה ההונגרית, לנאומיו הקשיב גם המשורר אנדרה אדי והוא הזכיר במאמר את הרצאתו בנושאי התנ"ך, אותה נשא בכנסייה האוניטרית בודפשט (1903). קצ'קמטי היה חבר באגודת סיגליגטי, אגודה ספרותית שרבים מחבריה היו יהודים. הוא התנגד לכל צורת של ניכור הדתי, ולא קיבל את הציונות. שתי יצירות היסטוריות ספרותיות על ספרי הנביאים ירמיהו וישעיה (בודפשט, 1932, אוראדיה, 1935) פורסמו בשיטת ביקורת המקרא. הנאומים שנישאו ביום הולדתו ה-70 נכללו בכרך חגיגי (אוראדיה, 1935).

לאחר כפיית חוזה טריאנון על הונגריה, הוא הקים בסתיו 1929 את הגימנסיה היהודית מתוך מורי ותלמידי הגימנסיה הריאלית הראשית ההונגרית, שנסגרה על ידי השלטונות הרומניים. הגימנסיה היהודית פעלה בהונגרית כשפת ההוראה במשך חמש שנים, לאחר מכן הם נאלצו להמיר את השפה לרומנית כשפת ההוראה ובזכות איסוף התרומות על ידי קצ'קמטי הבניין הוגדל בקומה אחת. לפיכך, ניתנה להם שוב הזכות להוראה בהונגרית. מאוחר יותר קיבלה הגימנסיה את שמו של מיטיבה: בית הספר התיכון ליפוט קצ'קמטי.^[2]

אף על פי שנבחר לרב הראשי של פשט, ליפוט קצ'קמטי נשאר באוראדיה. מתוך ההספד עליו ב"עיתון העצמאי" לאחר מותו מצוטט משפט שאמר לשר ממשלת רומניה שהאשים אותו בסולידריות עם ההונגרים : “הייתי לצד ההונגרים כשמצבם היה טוב. עכשיו, במצבם הרע, שלא אעמוד לצדם? אני מכיר במצב החדש (העברת טרנסילבניה לרומניה), אבל לו הייתי מחר מסרב לקהילה ההונגרית, הייתם שופטים אותי והייתם מאשימים אותי באופורטוניזם!"^[3]

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור (הונגרית):

Zsidó költőkből (fordítások), Budapest, 1887
Pokol a középkori zsidó költészetben, Budapest, 1888
Halottas szertartások az ősi Izraelben, 1897
Kánaáni bűvész alakok, IMIT Budapest, 1900
A prófétai erkölcsvallásnak legelső községe, 1904
Az Exilium első éveinek hatása Izrael vallására, IMIT, Budapest 1909
Egy zsidó vallás van-e, több-e? Nagyvárad, 1913
Vallási zsidóság és nemzeti zsidóság. Templomi beszédek, Budapest, 1922
Jeremiás proféta és kora I., II., III. Budapest, 1932
Ézsajás I., II., III. Budapest, 1935
Halotti beszédek, Budapest, 1937

בתרגום לעברית בהתאמה:

מכתבי משוררים יהודים (תרגומים), בודפשט, 1887
הגיהנום בשירה היהודית מימי הביניים, בודפשט, 1888
טקסי קבורה בישראל העתיקה, 1897
דמויות קוסמים בכנען, פרסומי האגודה הספרותית היהודית-הונגרית בודפשט, 1900
היישוב הראשון של הדת על פי מוסר הנביאים, 1904
השפעת השנים הראשונות של הגלות על דת ישראל, פרסומי האגודה הספרותית היהודית-הונגרית, בודפשט 1909
האם יש דת יהודית אחת, האם יש יותר? אוראדיה, 1913
יהדות כדת ויהדות כלאום. דרשות, בודפשט, 1922
הנביא ירמיהו ותקופתו. בודפשט, 1932
ישעיה א', בודפשט, 1935
הספדי הלוויה, בודפשט, 1937

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקסיקון ספרותי הונגרי ברומניה. 1991. ISBN 973-26-0212-0
לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת אגנש קניירש. ליפוט קצ'קמטי. 2009
לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. ליפוט קצ'קמטי

מתורגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור:

Ady Endre: Rabbi a keresztyén templomban. (a-y) szignójú tárca a Budapesti Napló 1903. dec. 8-i számában; újraközölve Ady Endre összes prózai művei IV. 1964. 184–86.
Kecskeméti Lipót és Ady kézszorítását idézi Gáll Ernő: Tegnapi és mai önismeret. 1975. 388.
Gaal György: Magyar nyelvű zsidó irodalom Romániában. Évkönyv. Kiadja a Magyar Izraeliták Országos képviselete. Budapest, 1983/84.

בתרגום לעברית בהתאמה:

אנדרה אדי: רב בכנסייה נוצרית. 1903. פורסם מחדש עם כל עבודות הפרוזה של אנדרה אדי. 1964.
ארנה גאל מצטט את "לחיצת היד של ליפוט קצ'קמטי ואדי": המודעות העצמית של אתמול ושל היום. 1975
ג'רג' גאל: ספרות יהודית ברומניה בשפה ההונגרית. ספר מחזור. הוצאת הנציגות הלאומית של היהודים הונגרים. בודפשט, 1984-1983.