ליקווידציה (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליקווידציה
Ликвида́ция
בימוי סרגיי אורסוליאק עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט זויה קודריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ולדימיר משקוב
מיכאיל פורצ'נקוב
סרגיי מקובצקי
ולדימיר מנשוב
קונסטנטין לברוננקו
סבטלנה קריוצ'קובה
אלכסנדר סמצ'ב
פיודור דוברונראבוב
קסניה רפופורט
ליקה ניפונטובה
פולינה אגורייבה
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית, הרוסית של אודסה, אוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט בלשים עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליקווידיציה[1] (מילולית: "חיסול", ברוסית: «Ликвида́ция») היא סדרת טלוויזיה רוסית פופולרית ביותר משנת 2007, הקרובה ברוחה לסרט מקום המפגש אינו ניתן לשינוי עם שינוי אתי בולט. ב"מקום המפגש" היה ראש מחלק החקירות הפליליות של גלב ז'גלוב (בגילומו של ולדימיר ויסוצקי) פעל בשיטת "הגנב צריך ללכת לכלא, לא משנה איך אני שם אותו שם" (ומשתמש בראיות נטועות כדי לעשות זאת). ב"ליקווידיציה" ראש המחלק לחקירות פליליות של דוד גוצמן (בגילומו של ולדימיר משקוב) פועל לפי המוטו "הגנב חייב ללכת לכלא, אבל כדין". כוכבי הסרט כוללים שחקנים רוסים מפורסמים כמו ולדימיר משקוב וקונסטנטין לברוננקו ("השיבה", "הגירוש"). סרגיי מקובצקי נאלץ להחליף את אנדריי קרסקו, שמת מהתקף לב במהלך הצילומים.

הסדרה שודרה ברשת רוסיה-1 כשהערוץ נקרא RTR. על הפצת הסדרה בפלטפורמות השונות הייתה אחראית סנטרל פרטנרשיפ, בראשות רובן דישדישיאן, שלאחר עזיבתו הקים את חברת ההפקות Mars Media המחזיקה כיום בבעלות על זכויות הסדרה וניסתה להשיק ללא הצלחה הפקת עונת שנייה בשנת 2015.

בדצמבר 2019, קוראי פורטל הקולנוע kino-teatr.ru הכתירו את הסדרה בתור הסדרה הרוסית הטובה ביותר במאה ה-21.[2] היא זכתה בשלל פרסים והגיעה למעמד של סדרת קאלט והייתה אחת הפופולריות בטלוויזיה הרוסית.[3]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה היא 1946. מלחמת העולם השנייה נגמרה, אבל זה לא אומר שאין עם מי להילחם. העיר אודסה שלאחר המלחמה נשלטת על ידי אסירים שנמלטו מהכלא ומשתפי פעולה נאצים לשעבר. כשהוא נופל תחת עינו של השליט, מרשל ז'וקוב נשלח לאודסה על ידי סטלין כדי להתמודד עם המצב. יחד עם ראש המחלק המקומי לחקירות פליליות, דוד גוצמן, מתחיל ז'וקוב במבצע מיוחד בניקוי אודסה שלאחר המלחמה מפשע.

פרק 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרשל ז'וקוב, שאך זה מונה לראש המחוז הצבאי באודסה, מגיע לעיר, ומנהיגי אודסה מתחילים מיד לחוש את אחיזת הברזל של מרשל הניצחון. בלילה שלפני הגעתו מצליחה היחידה לחקירות פליליות לעצור את חברי הכנופיה של סם "גוסיי". את המבצע ניהל סנ"צ דוד גוצמן, ראש היחידה לחקירות פליליות בקרב נגד השודדים. כל משפחתו של גוצמן וחבריו הקרובים נספו במהלך המלחמה. נותרו רק שני חברי ילדותו - טייס המום-קרב בשם מארק, ויפים פטרוב, הכייס לשעבר שהפך לעוזרו. יפים היה זה ששידל את גוסיי כדי להראות את המקום בו הסתירה הכנופיה את סחורתם הגנובה. בסמוך למקום הזה, בין ההריסות, יפים מוצא בעזרת ילד הרחוב מישקה "קרוסיאן" פיקדון של אלף סטים של מדים צבאיים. גוצמן מעביר את הבשורה לפיקוד הצבאי, אך התובע ניימוב מסרב לחקור וקובע כי הוא עסוק. ובלילה, הפיקדון שמוגן כעת רואה את הגעתה של משאית לא ידועה...

פרק 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה, הפיקדון שמוגן כעת רואה את הגעתה של משאית עם סרן לא ידוע. השומרים נורים, והסחורה הצבאית נגנבה. רדיפת המשאית הלא מוכרת לא מניבה פירות. השודדים הציתו את המשאית ודחפו אותה מצוק. שודד אחד בשם אווה רדזקיס נהרג; השאר בורחים. מתגלה כי יפים החביא בביתו כמה סטים של מדים לפני הפשיטה על ידי השודדים. באמצעות קשריו בעולם התחתון של אודסה, יכול יפים דרך התוויות שעל המדים לגלות את המחסן ממנו נגנבו. הוא אפילו משיג שטר סחורה מזויף שהשודדים נהגו להעביר את הסחורה איתו, ומביא אותו לרודיה, זייפן מחונן. רודיה אומר ליפים שזה לא נעשה על ידו והוא לא יכול לעזור לו.

פרק 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרה של הסחורה הצבאית הגנובה מקבל מהפך טרגי של אירועים - יפים נרצח. יפים היה חברו הקרוב של דוד גוצמן וסייע באופן פעיל לחקירה. אין כמעט כיווני חקירה בשום מקרה, ולכן גוצמן מבקש פגישה של מנהיגי הכנופיה של אודסה דרך הדוד ישטה, בוס בעולם התחתון שבמקרה גר בביתו. הוא מבקש מהם למצוא את האיש עם מדי החובל ועם צלקת ברַקָה השמאלית שלו, שהופיע מספר פעמים בחקירה. הכבוד לגוצמן בעיר הוא כזה שהגנבים מסכימים לעזור. הם גילו שאדם זה הוא "צ'קן", שודד שהופיע באודסה לפני המלחמה. עוד מתגלה כי "אקדמאי" מסוים עומד מאחורי הרציחות והשוד. רק מבריח, שכונה בשם "יווני מאפיר", יודע פרטים על ה"אקדמאי". עם זאת, הם נאלצים לדחות את מעצרו של "יווני מאפיר", מאחר שיחידתו של גוצמן מצווה במפתיע לשמור על המרשל ז'וקוב, שנמצא מחוץ בעיר. בקהל המקיף את ז'וקוב, גוצמן שוב נתקל במישקה קרוסיאן, הבוחר בשעונו של ז'וקוב למראה פשוט של כולם מבלי שאיש מלבד גוצמן שם לב.

פרק 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרה של המדים הגנובים ממשיך לגדול, אך נראה כי כל קווי החקירה מנותקים - הסחורה נשרפה במשאית, יפים נמצא נרצח, "יווני מאפיר" נעצר לבסוף, אך נורה למוות במהלך הובלתו לתחנה. התגלית האמיתית היחידה הייתה שהמבצעים הובלו על ידי "צ'קן", וכי המוח שמאחוריהם היה איזה "אקדמאי" סודי. בלילה מנסים חברי הכנופיה של "צ'קן" לקחת נשק ממחסן צבאי, אך נתפסים במחסום צבאי שהוצב על ידי מנהל הרובע הצבאי בעיר, וורוביוב. השודדים נמלטים על גבי כבאית ובתוך שעתיים נמצאת גופת מנהל הרובע, וורוביוב, שנרצח. לדברי הרופא ארסנין, הרוצחים רצו לחקות התאבדות. בשל הקושי בתיק, המחלק של גוצמן מתחזק עם בואו של חבר נוסף - עוזר התובע, רס"ן ויטאלי קרצ'טוב. במקביל, היחידה לסיכול ריגול וחתרנות מגלה ש"צ'קן" התחנך בבית ספר למודיעין בגרמניה, שם פגש סוכן סודי בכינוי "אקדמאי", אך איש שלא נחקר לא ראה את האקדמאי פנים אל פנים. במהלך ניסיון לעצור את "צ'קן", נהרגים שני קציני הריגול הנגדי ו"צ'קן" נמלט. חברתו של צ'קן, אידה, משכנעת אותו לברוח עם הנפחים הטורקיים לתורקיה, אך זה לא מסתדר עם תוכניותיו של "האקדמאי"...

פרק 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר "צ'קן" מנסה לעזוב את אודסה, עוזרו, טוליה "ז'יבצ'יק", מודיע למנהיג לכאורה "שטחל" על זה ואידה נכלאת בשבי בזמן ש"צ'קן" מקבל משימה חדשה - מכירת אקדחי TT. כתוצאה מהנשק החדש, אודסה שוב טובעת בגל רציחות ושוד. תוך מספר ימים, גוצמן מגלה דרך אלכס החריף המכונה "לא יודע דבר" כי כלי הנשק עוברים דרך "צ'קן". הוא מדווח לגוצמן על המיקום והשעה של מסירת הנשק הבאה. מתוכנן מארב, אך "צ'קן" לא מגיע לפגישה. ניכר כי מודיע עובד בשורות המחלק לחקירות פליליות. רפ"ק דוביק, מוצא סיכוי להציב חפרפרת בכנופיה - השודד שנעצר סם "גוסיי". עם זאת, גוצמן עצמו נעצר על ידי סוכני המשרד לביטחון פנים, לאחר ויכוח סוער עם המרשל ז'וקוב במהלך ועידה, ונשלח על ידי המרשל. תוך שעה, מפוברק תיק נגד גוצמן והוא מאושם במזימה וחתירה אנטי-סובייטית.

פרק 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרשל ז'וקוב לא שוכח את היחידה ומורה לבסוף על סגירת התיק ה"אנטי-סובייטי" ושחרורו של גוצמן. נראה כי כל דבר רע שקרה הוא נחלת העבר. גוצמן מאמץ את הילד חסר הבית והכייס מישקה "קרוסיאן" שהוא כיום תלמיד בפנימייה לילדים מחוננים. הזמר האהוב לאוניד אוטיוסוב מגיע להופעה יחידה באודסה. העיר כולה מגיעה להופעה, וכאות כבוד, העולם התחתון כולו מכריז על יום "חופש" לכל הפושעים ואף תופס ומכה את מי שמחליט לכייס במהלך הקונצרט. מסתבר שהגעתו הבלתי צפויה של אוטיוסוב היא חלק מתוכניתו של המרשל ז'וקוב. ההופעה נקטעת במפתיע, ומנהיגי כנופיות אודסה נעצרים. יחידת המודיעין הצבאית של המשרד לביטחון פנים עומדת מאחורי המבצע, אולם גם הכנופיה של "צ'קן" התכוננה. "האקדמאי", שיודע על המבצע של ז'וקוב, מחליט לעשות שימוש בטעות של המרשל. כאשר מתחילות מהומות באודסה, "צ'קן" שולח את חבורתו, יחד עם הפורעים, לבזוז את מחסני הנשק הצבאיים...

פרק 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחסור של ז'וקוב מוביל לתוצאות בלתי צפויות - מעצרם של מנהיגי הכנופיה של אודסה מוביל למהומות המוניות. שודדי נשק נשדדים, וגל חדש של שודדים יורד על אודסה. באמצעות סם "גוסיי" מגלה המחלק לחקירות פליליות היכן מסתתר "צ'קן", אך הזייפן רודיה קוטע את המעצר. "צ'קן" בורח שוב, ורודיה נלקח לתחנה. במהלך החקירה עוברת קריאה, ככל הנראה מאת רס"ן דוב'יק שנשאר במקום המעצר, מבקש כי גוצמן יגיע מיידית. רודיה נכלא בתא ברזל, לבקשת גוצמן. כאשר גוצמן וקרצ'טוב חוזרים, רודיה נמצא חנוק עם חוט השרשרת. דוד גוצמן מגלה את הרוצח שלו, חייל המשמר לוז'וב. מובן מאליו שלוז'וב לא פעל לבדו, ושהשותף נמצא בקרבתו. במהלך ניסיון בריחה, לוז'וב נורה למוות על ידי עוזרו של גוצמן, קפטן יקימנקו.

פרק 8[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מספר ימים מטרידים, מרשל ז'וקוב מבין שצריך לנקוט בצעדים קיצוניים. גוצמן ממליץ לשחרר מייד את הגנבים של אודסה. הוא נתמך על ידי ראש יחידת המודיעין הקולונל אלוף צ'וסוב, אם כי בפגישה פרטית עם ז'וקוב מודה צ'וסוב בכוונתו להתמודד עם עולם הפשע של אודסה באופן אישי. הגנבים משוחררים בתנאים קפדניים המוכתבים על ידי גוצמן - כלומר, לסלק את הכנופיות שלהם ולהחזיר את הנשק הגנוב. הגנבים מסכימים, ואודסה נעשית שקטה באופן זמני. לפי עצתו של קרצ'טוב, גוצמן מזמין את נורה, בן זוגה לשעבר של יפים, לתיאטרון, אך נורה לא מגיעה. משהו דחף אותה מגוצמן; משהו מנע ממנה להגיע אליו. בינתיים נראה כי השודדים הם צעד אחד לפני החקירה. גוצמן מזמן בדחיפות את חבריו לעבודה, מנסה לשחזר בפירוט את השתלשלות האירועים ביום בו נהרג רודיה, ואת מקומו של כל אחד מאותו שרשרת. כעת נודע כי ללא ספק, "האקדמאי" (או אחד מעובדיו) עובד בין כותלי מחלק החקירות הפליליות.

פרק 9[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשל ז'וקוב מורה על תחילת מבצע "מסכות" - קציני מודיעין צבאיים לבושים בחליפות יקרות. יום לפני תחילת המבצע, בוצע ניסיון התנקשות בגוצמן. בצירוף מקרים שמח, גוצמן מבלה את הלילה בביתו של קרצ'טוב, וקרוב משפחה רחוק מת במקום גוצמן. עם זאת, החדשות על מותו לכאורה של גוצמן מתפשטות באודסה כמו אש בשדה קוצים. הגנבים מיד נרגעים ומתחילים לבצע פשע ברוח חדשה. במקביל, ויקטור פלטוב מופיע באודסה. פלטוב היה מנהיג מחלקה בפיקודו של גוצמן, ולפני המלחמה הסתבך בעולם התחתון הפלילי של אודסה. פלטוב מבקר מיד בבית הימורים. בינתיים אין לגוצמן ספק שיש בוגד בשורות המחלק. נראה שכולם נופלים במעגל החשודים שלו - פקד יקימנקו, שירה למוות בלוז'וב, רב-פקד דוב'יק, עם קשריו המוזרים בעולם הפלילי, והרופא הצבאי ארסנין, ששירת במזרח הרחוק והיה, יותר מפעם אחת, בעל עניין בחקירה.

פרק 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

שודדים מציבים מארבים ונורים כל הזמן באודסה, כתוצאה ממבצע "מסכות". מהר מאוד מתברר לגוצמן כי הפעולה תוכננה על ידי יחידת הריגול הנגדי - קציני המודיעין לא החמיצו אפילו פעם אחת, והם שותקים כשנחקרים. סרן רוסנצ'נקו מזהה את "צ'קן" ברכבת החשמלית. מתרחש קרב יריות שמסתיים במעצרו של רוסנצ'נקו, "פישייד", שודד נוסף, שנורה למוות ובריחתו של "צ'קן". תוך כדי חקירת הירי של "פישייד", רס"ן דוב'יק מאתר דירה בה מסתתרת אידה. אידה מסרבת לבגוד ב"צ'קן", אך מסכימה להראות ליחידה היכן מוסתר הנשק הגנוב. יום לפני כן הביא דוב'יק את גוצמן לפסיכיאטר זקן ותיק. העיוור התמחה בפסיכואנליזה, שבמהלך הכיבוש הנאצי עבד עם הגרמנים בבית ספר למודיעין. הוא ידע כמה דברים על "האקדמאי", אך התיאור שלו היה מעורפל ולא ברור, והתאים כמעט לכל אחד מחברי היחידה - דוב'יק, שמצא במהירות ובקלות בחשד את אידה; יקימנקו, שכצלף התגעגע למוות באופן מוזר והרג את לוז'וב ו-ויטאלי קרצ'טוב, שעבד כחוקר בחזית הביילורוסית השנייה, אך איכשהו לא זכר תיק פלילי שערורייתי בשנת 1943.

פרק 11[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרופא הצבאי ארסנין מגלה כי רב-סרן קרצ'טוב לא שירת בחזית הביילורוסית השנייה. זה אושר על ידי הנהג החדש של גוצמן, ונראה כטיעון רציני נגד קרצ'טוב. יחד עם עובדים אחרות, הדבר מצביע על מסקנה אחת - שקרצ'טוב הוא "האקדמאי", וגוצמן מקבל צו למעצרו, אולם מסקנתו של גוצמן מתבררת כחפוזה. קרצ'טוב מגלה כי שימש כחלק מקבוצה של אנשי פיקוד על שדה-משנה. אלוף-משנה צ'וסוב, ראש היחידה לסיגול ריגול, מאשר את סיפורו של קרצ'טוב. קרצ'טוב זוכר את הקשר ששימש לחנוק את רודיה - קשר של סמוראים, שמצביע על הרופא ארסנין, ששירת במזרח הרחוק. נראה כי ארסנין נעלם. חברתו של "צ'קן", אידה, מביאה בלשים למקום בו מסתתרים כלי הנשק הגנובים של "צ'קן", אך "צ'קן" מארגן מארב וחוטף מחדש את אידה. בינתיים, היריות הליליות נמשכות. כתוצאה ממבצע "מסכות", נהרגים מאות גנבים וגנגסטרים. בכל יום קוברת אודסה יותר ויותר אנשים.

פרק 12[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלק החקירות הפליליות ממשיך לחפש אחר הרופא הצבאי ארסנין, אך כל ניסיונותיהם לא נושאים פירות. "האקדמאי" שמתגלה ככל הנראה כקרצ'טוב, חותך את כל הכיוונים המובילים לרופא. גוצמן מציע דרך פעולה לקולונל צ'וסוב, כאשר החלק הראשון של התוכנית הוא סיום מבצע "המסכות". צ'וסוב מקשיב לגוצמן ומודיע למרשל ז'וקוב על מחשבותיו. בתוך כך, "האקדמאי", ויטאלי קרצ'טוב, אומר ל"שטכל" כי הוא חשוד, וכנופייתו צריכה להירגע זמן מה בהמתנה להזמנות נוספות. עבריין הפושע לשעבר ויקטור פלטוב נערך על פי הוראותיו של "צ'קן", אך החיפוש מסתיים לפני שהוא יכול להתחיל - פלטוב יורה בגנגסטרים של "צ'קן". גוצמן מבין שהתוכנית שהציע לצ'וסוב הייתה מסוכנת ביותר, ושהיא יכולה בקלות להתפקשש. אל"ם צ'וסוב מגיע במפתיע לתחנה ועוצר את גוצמן.

פרק 13[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטאלי קרצ'טוב, "האקדמאי", סבור שכישלון גדול היה קרוב ובלתי נמנע. עם זאת, ברגע האחרון המצב עובר למצב חיובי במידה רבה עבורו - יחידת הסיכול הנגדי עוצרת את גוצמן ואשתו, נורה. מבצע "מסכות" מסתיים והחוקרים הצבאיים מתחילים לעזוב את העיר. זמן קצר לאחר מכן, מרשל ז'וקוב מכריז על אימונים צבאיים במולדביה, מה שאומר שבעוד כמה ימים רק חיל המצב הזקיף והמשטרה יסיירו בעיר. קרצ'טוב מבין שיש לו סיכוי אמיתי לבצע פעולה ולהשתלט על אודסה. הוא גם מבין שכוחותיו יהיו לא מספיקים, והוא זקוק לעזרת יחידות הכנופיות הפועלות ביער. קרצ'טוב מגייס את עזרתו של איש הקשר מקייב, שמתגלה כוויקטור פלטוב.

פרק 14[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו של קרצ'טוב, אנטונינה, עוקבת אחריו לפגישה עם "צ'קן". כשהיא מבינה שהוא בוגד, היא מתעמתת עם קרצ'טוב ונדקרת למוות. בינתיים מחלק טוליה "ז'יבצ'יק", עוזרו של צ'קן, את מדי הצבא האדום וכלי נשק לאנשי כנופיה שונים, ומאפשרים להם להצטלם כאנשי צבא כחלק מתוכניתו של קרצ'טוב. ויקטור פלטוב השתתף בכנופיות היער, מחלק גם להם מדים. כאשר קרצ'טוב, "צ'קן" ו"ז'יבצ'יק "מתכוננים לכיבוש אודסה, הם מבינים שהעיר מלאה בסוכני ם מוסווים של הריגול הנגדי. "ז'יבצ'יק" נעצר ו"צ'קאן "מצליח ליידע את קרצ'טוב לפני שנורה ונפצע קשה בירי באש עם רוסנצ'נקו. גוצמן מגיע ועוצר את קרצ'טוב, ומודיע לו כי מעצרו של [גוצמן] הוא הטעיה. סרן יקימנקו, יחד עם אגף צלפים ומכונות ירייה, מיירטים שלוש משאיות עם חברי כנופיית היער המחופשת. ויקטור פלטוב, שמתגלה כסוכן כפול העובד למען המודיעין הסובייטי, נורה ונפצע על ידי מנהיג כנופיות היער במהלך היירוט. כל חברי הכנופיה מנוטרלים ונעצרים. בינתיים, גוצמן מגלה בפני קרצ'טוב כי הקשר שהיה נהוג לרצוח את רודיה לא היה, למעשה, יפני, וזה מה שהרחיק את קרצ'טוב. כשמבקש סיגריה, תופס קרצ'טוב אקדח מוסתר ויורה בשני הקצינים העוצרים, לוקח את גוצמן כבן ערובה. בינתיים בספינתקיטור, "שטחל", אידה ומספר גנגסטרים רואים את "צ'קן" בסירת משוטים. "שטחל" מורה לגנגסטר לירות ב"צ'קן" ולקשור קצוות רופפים. אידה תוקפת את הגנגסטר שדוקר אותה למוות. גופתה מונחת בסירת משוטים, אך "שטחל" מבין שהוא לא לקח את הארנק שלה. כשהוא יורד לסירת המשוטים, הגנגסטרים יורים בו. קרצ'טוב מגלה בפני גוצמן כי הרג את יפים ואת הרופא ארסנין, והשליך את גופתו של האחרון בים. לאחר מכן מנסה קרצ'טוב לעבור את המשטרה על ידי החזקת גוצמן באקדחו, אך גוצמן דוחף אותו מעל מדף הצינור אל צנרת פלדה אנכית, שמשפדת את קרצ'טוב. כשגופתו של קרצ'טוב נסחפת, גוצמן נוסע לפנימייה צבאית, שם הוא צופה במישקה במקהלת בית הספר. ברקע המספר אומר כי "איש אינו יודע היכן האמת והיכן נמצא הבדיון בסיפור זה, והאם הסיפור הזה קרה בכלל, ידעו רק הערמונים בשדרה הצרפתית, הים השחור והעיר אודסה..."

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוטרים והחיילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סנ"צ דייוויד מרקוביץ' גוצמן (ולדימיר משקוב)
  • רס"ן ויטאלי איגורוביץ' קרצ'טוב (מיכאיל פורצ'נקוב)
  • מרשל ברית המועצות גאורגי קונסטנטינוביץ' ז'וקוב (ולדימיר מנשוב)
  • קולונל צ'וסוב (יורי לאחין)
  • ניצב-משנה אנדריי אוסטפוביץ' אומלניאצ'וק (ויקטור סמירנוב)
  • מנתח והרופא הצבאי אנדריי ויקטורוביץ' ארסין (אלכסנדר סירין)
  • פקד אלכסיי יקימנקו (פיודור דוברונרובוב)
  • רב-פקד מחאל מחאלוביץ' דוב'יק (בוריס קמורזין)
  • מפקח ליוניה טישק (אלכסנדר גולוביוב)
  • טוראי משמר הצבא לוז'וב (אולג קלייב)
  • אוחריאטין (קונסטנטין בלקירב)
  • הטייס מארק (אלכסיי קריוצנקו)
  • מנהיג הטייסת לשעבר ויקטור פלטוב (סרגיי אוגריומוב)

גנגסטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איגור סטניסלבוביץ' "צ'קן" (קונסטנטין לברוננקו)
  • טוליה "ז'יווצ'יק" (מקסים דרוזד)
  • אווה רדזקיס (איגור ארטשונוב)
  • "שטחל" (קונסטנטין ז'לדין)

אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יפים פטרוב "פימה-חצי יהודי" (סרגיי מקובצקי)
  • אידה קסטינסקאיה (קסניה רפופורט)
  • אנטונינה פטרובנה צארקו (פולינה אגורייבה)
  • הדודה פסיה (סבטלנה קריוצ'ובה)
  • עמנואל גרשוביץ' (אלכסנדר סמצ'ב)
  • סיליה (ביאטה מקובצקאיה)
  • אלנה "נורה" ברונר (ליקה ניפונטובה)
  • מישקה "קראס" קראסיוב (ניקולאי ספירידונוב)
  • גליה (דיאנה מלאיה) - אשתו של מארק
  • רודיה (ולרי טרושין)

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי תרבות אוקראינים מפורסמים ביקרו את הסדרה ורמזו על נוכחותה של אוקראינופוביה בה וסממנים לשנאת אוקראינים.

  • "זכרו: לפני זמן לא רב אויבים אידאולוגיים של שלטונות הסובייטים, וזה לא משנה אם הם היו בחיים האמיתיים, תמיד היו דמויות חיוביות בסרטים, במיוחד בתקופות ה"פרסטרויקה" והתקופה הפוסט-סובייטית הרוסית . בימינו מי שלא אוהב את המשטר הסובייטי צריך לחסל. האם אין רמז לכך שהתרבות הרוסית, ובמיוחד - סרטים, מוכנים שוב להגן על ערכים סובייטיים שנחשפו בתקופות קודמות? אולי אני מכסה מעט קלפים, אני רוצה לרחם על האקדמאי שהוזכר לעיל, למרות כל אופיו הבוגדני: הוא היה נגד "הסובייטים", אך הוא נהרג בגלל הרשעותיו", - אנדריי קוקוטיוחה, סופר אוקראיני. [4]
  • "...המצב סכיזופרני: מצד אחד יש שפיכות דמים, אנשים מתים, בין אם הם דוברי רוסית או אוקראינית או שילוב של שניהם. אין הבדל, אלה שמזהים עצמם כאוקראינים מתים. ובאותה עת, רק בשבוע הראשון של ספטמבר, 10 ערוצים אוקראינים הציגו 71 סדרות טלוויזיה רוסיות, כולל "ליקווידציה", בהן קציני הביטחון הורגים "יריבים באנדרים"." - אוקסנה זבוז'קו על מספר מוצרי הטלוויזיה הרוסית באוקראינה ובהתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה בשנת 2014.[5] [6] [7]
עמוד ראשי
ראו גם – המלחמה בדונבאס

בסוף נובמבר 2014, שחקן הקולנוע מיכאיל פורצ'נקוב ערך סיור לא חוקי בדונייצק אוקראינה, שם הוא יחד עם הבדלנים ברפובליקה העממית (DNR) ירה במקלע בכיוון הכללי של עמדות הצבא האוקראיני בשדה התעופה בדונייצק. שירות הביטחון של אוקראינה חשד בשחקן בירי על אזרחים מדונייצק. לאחר פרסום האירועים הללו אירעה שערורייה. פעילי הקמפיין " חרם על סרטים רוסיים" דרשו לאסור הקרנת סרטים באוקראינה עם מיכאיל פורצ'נקוב. ב־31 בנובמבר 2014 ביטלה הסוכנות הממלכתית לקולנוע על פי הצעת משרד התרבות של אוקראינה ושירות הביטחון של אוקראינה את אישור ההפצה והצגה של 69 סרטים וסדרות טלוויזיה בהשתתפות מיכאיל פורצ'נקוב, כולל הסדרה "ליקווידציה".

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מקבלי הפרס תוצאה
2008 ניקה על הישג יצירתי באמנות הקולנוע והטלוויזיה סרגיי אורסוליאק זכייה
‏2009 נשר הזהב סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר זכייה
השחקן הטוב ביותר בטלוויזיה ולדימיר משקוב זכייה
מיכאיל פורצ'נקוב מועמדות
השחקנית הטובה ביותר בטלוויזיה קסניה רפופורט זכייה
פולינה אגורייבה מועמדות
העריכה הטובה ביותר לודמילה רומשקו, אלכסנדר קונדראטוב וטטיאנה לאפטבה זכייה
‏2008 TEFI הסדרה העלילתית הטלוויזיונית כל צוות השחקנים זכייה
במאי סרט טלוויזיה / סדרה סרגיי אורסוליאק זכייה
מפיק סרט / סדרה רובן דישדישיאן, סרגיי דניאליאן, ארם מובססיאן ויורי מורוז מועמדות
עריכת סרט טלוויזיה / סדרה לודמילה רומשקו, אלכסנדר קונדראטוב וטטיאנה לאפטבה זכייה
תסריטאי סרט טלוויזיה / סדרה אלכסיי פויארקוב מועמדות
צלם סרט טלוויזיה / סדרה מיכאיל סוסלוב זכייה
שחקן בסרט טלוויזיה / סדרה ולדימיר משקוב זכייה
פרס שירות הביטחון הפדרלי מועמדות סרטי טלוויזיה וקולנוע סרגיי אורסוליאק (במאי), זויה קודריה (תסריטאית) זכייה
עבודת משחק ולדימיר משקוב, מיכאיל פורצ'נקוב זכייה
MTV Russia הסדרה הטובה ביותר מועמדות
פרס קרן אולג טבקוב ולדימיר משקוב זכייה
2010 פסטיבל הסרטים הבינלאומי של אודסה פרס מיוחד על תרומה לחיי התרבות של העיר ולדימיר משקוב זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]