לכידת תנועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התהליך אותו אובייקט, במקרה זה אדם, עובר בעת עיבודו לדמות ממוחשבת.
זוג נשים לבושות בחליפת לכידת תנועה.

לכידת תנועהאנגלית: Motion Capture) הוא תהליך צילום והקלטה של חפצים ו/או אנשים ותנועות לצורך עיבוד האובייקט לדמות ממוחשבת בעלת סביבת ראייה ממוחשבת. התהליך מאפשר לצלם ולהקליט את גוף האובייקט במלואו (ובמידה ומדובר באדם, גם את תנועות גופו והבעות פניו) בצורה מדויקת, ועיבוד מלא של האובייקט בכללותו לדמות הנפשה ממוחשבת מתקדמת ובנויה לפרטי פרטים, כשסביבה נבנית גם סביבת ראייה ממוחשבת המאפשרת אינטראקציה עם אובייקטים נוספים. האובייקט מולבש בחליפה צמודה וסגורה מיוחדת המאובזרת בפריטי הוספה המאפשרים למצלמה להקליט את האובייקט בצורה מדויקת (ובמידה והאובייקט הוא אדם, פניו מאופרות בסימני זיהוי למצלמה, לרב נקודות, המאפשרות להקליט את הבעות פניו בצורה מדויקת גם כן), ובעת תהליך הפוסט-פרודקשן האובייקט המוקלט עובר הנפשה ועיבוד בידי אנימטורים המדמים אותו לדבר הרצוי. אחרי שעיבוד האובייקט מושלם והוא מוכן, הוא משתלב עם הסביבה הכללית שסביבו בצורה טבעית והופך לחלק ממנה, בין אם מדובר בהנפשה או בלייב אקשן, ונוצרת תחושת מציאות מדומה.

בראשית פיתוחו של התהליך, השימוש העיקרי נעשה בו לצורך הדמיות ואימונים צבאיים, לרב כהוספה לאימוני מציאות מדומה לשם הכשרת חייל בשטח עוין, זאת כשהוא ה"שחקן" במציאות המדומה המורכבת משחקנים בלכידת תנועה שהוקלטו קודם לכן כדי לגרום לתחושה מציאותית ככל האפשר. עם זאת, כיום השימוש העיקרי בתהליך נעשה בלב המיינסטרים, במשחקי וידאו וסרטי קולנוע.

תהליך לכידת תנועה בסרט "כוכב הקופים: השחר" מ-2014, בו השחקן אנדי סירקיס עובד לדמותו של הקוף סיזר.

השימוש הראשון בתהליך בתרבות הפופולרית לשם בידור היה במשחק הווידאו "Virtua Fighter 2" משנת 1994, בו אמני לחימה הוקלטו לקרבות המשחק לשם יצירת תחושת מציאות, ומאז השימוש בתהליך במשחקי וידאו הלך וגבר, אם כי בחלוף הזמן הוא התחלף לשם שימוש בלכידת הופעה. בסרטי קולנוע, תהליך לכידת התנועה משתלב עם שימוש בגרפיקת התלת-ממד הממוחשבת CGI, והוא נעשה לרב בסרטים מסוגת הקומיקס/גיבורי-על ומדע בדיוני. השימוש הראשון בתהליך בסרטי קולנוע נעשה בסרט "Sinbad: Beyond the Veil of Mists" משנת 2000, אך הפריצה העיקרית של התהליך לעולם הקולנוע הייתה ב-2002 בסרט "שר הטבעות: שני הצריחים", בו גילם השחקן אנדי סירקיס את דמותו של גולום בלכידת תנועה. מאז, כישוריו המתקדמים של סירקיס בעשיית התהליך, דיוקו ורצינותו הפכו אותו ל"מלך" בתחום וזיכו אותו בתפקידים דומים רבים ("קינג קונג", "כוכב הקופים", "מלחמת הכוכבים" ו"ספר הג'ונגל"). סרטים רבים נוספים החלו בעקבות כך להשתמש גם כן בתהליך, החל מ"אוואטר" ועד "הנוקמים" ו"צבי הנינג'ה". גם סדרות טלוויזיה נוטות מדי פעם להשתמש בתהליך, אך הן ממעטות לעשות כך בשל עלותו הגבוהה של התהליך והתקציבים שאינם נוטים לעמוד בכך.

בנוסף, באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 פיתח הבמאי רוברט זמקיס את תהליך לכידת התנועה לכדי תהליך חדש, לכידת הופעה, אשר בו בניגוד ללכידת התנועה אשר הופכת בני אדם ל"יצורים" אחרים (קופים או צבים, למשל), לכידת ההופעה משאירה את בני האדם כבני אדם, ומשפרת את רזולוציית המראה שלהם בצורה קיצונית, והופכת אותם לדמויי הנפשה ממוחשבת. התהליך הופיע בבכורה קולנועית בסרט "רכבת לקוטב" מ-2004, וכבר אז החלו לעלות בתעשיית הקולנוע שאלות רבות לגבי נחיצותו, עד שלבסוף אולפני והקולנוע ומפיציהם הודיעו כי יחדלו מלהשתמש עוד בתהליך, וכך הוא הגיע לסופו בסרט "הרפתקאות טינטין: תעלומת החד-קרן" מ-2011.

בישראל, השימוש הראשון בתהליך נעשה בסרטו של יוני גבע מ-2015 "אבוללה", בו דמותו של אבוללה בגילומו של עידן ברקאי נוצרה באמצעות לכידת תנועה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לכידת תנועה בוויקישיתוף