גולום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גולום
Gollum
Wax Museum Plus (6344811177).jpg
גולום
שם ספר ההוביט, שר הטבעות
הופעה ראשונה ההוביט
הופעה אחרונה שר הטבעות
מס' הופעות שר הטבעות, ההוביט
יוצר/ת ג'ון רונלד רעואל טולקין
שחקן/ית אנדי סירקיס
מידע
שם אמיתי סמיאגול
סטטוס מת
גזע הוביט
מין זכר
כוחות הטבעת האחת
סיבת/גורם המוות נפילה אל הר הגזירה
דמויות קשורות
משפחה דיאגול (בן דוד)

גוֹלוּם או סמיאגול הוא דמות בדיונית, פרי דמיונו של ג'ון רונלד רעואל טולקין המופיעה בספרים ההוביט ושר הטבעות, ובסרטים המבוססים עליהם. הוא מופיע כאנטגוניסט מרכזי בספרים ובסרטים.

בסרטי הקולנוע שאותם ביים כולם הקולנוען פיטר ג'קסון ,השחקן אנדי סירקיס מגלם את דמותו של גולום באמצעות לכידת-תנועה ודיבוב קולי. בפתיחת הסרט "שיבת המלך" ,שם מתוארת הפיכתו של סמיאגול לגולום ,סירקיס גילם את סמיאגול לבדו אך עם הפיכתו לגולום ,נעשה שימוש באיפור ורק לאחר מכן בלכידת תנועה.

אישיותו של גולום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות בספרים ובסרטים ,אישיותו של גולום היא בעיקר מפוצלת לשני "אנשים" שונים: האחד סמיאגול ,זהותו הקודמת של גולום והשני גולום עצמו. בעקבות פיצול האישיות שלו ,גולום נוטה לדבר על עצמו בגוף שלישי ואף לעיתים ברגעים בהם הוא מדבר עם סמיאגול ועם עצמו ,הוא נוטה לכנות את עצמו "אנחנו".

בהיותו הוביט אנושי רגיל ,סמיאגול תמיד היה אדם טוב-לב ,אדיב ונעים הליכות כלפי בן דודו דיאגול. אולם ,כאשר הוא גילה את הטבעת האחת במהלך דיג ,סמיאגול הראה את אהבתו וחמדנותו האדירה כלפי הטבעת האחת בצורה חד משמעית רגעים ספורים אחרי שדיאגול מצא אותה. כשדיאגול החזיק בה בידיו ,סמיאגול גם אז נטה לכנות את עצמו "אנחנו" ואף נטה לנסות לתמרן את בן-דודו להעניק "להם" את הטבעת ,מה שאומר שזהותו השנייה ,גולום ,נוצרה כבר ברגעים אלו.

אחרי שהצליח להרוג סופית את בן דודו ,סמיאגול לקח לעצמו את הטבעת אך ככל שהזמן חלף וככל שהוא החזיק בטבעת עצמה ,כך הוא התעוות והשתנה יותר יותר לזהותו השנייה ,גולום ונהג לכנות את הטבעת האחת בתור "חמדתו" או "יקירתי". עם הפיכתו לגולום ,סמיאגול נטש את זהותו הראשונה אך שילב אותה יחד עם זהותו השנייה. בעת שפגש לראשונה את בילבו במאורתו ,גולום נהג להציג סימנים רבים של התנהגות פסיכוטית אך גם הציג את טבעו המניפולטיבי והמסתורי ברגע שנהג לשחק עם בילבו את משחק החידות שלו בתמורה לשחרורו מן המאורה או הריגתו של בילבו באמצעות אכילתו. כשבילבו הצליח להערים על גולום וגרם לו להבין שהטבעת כבר איננה אצלו יותר ,גולום התרגז וניסה לחפש אחר בילבו בתקווה להרגו, אך הוא נהיה לבלתי-נראה באמצעות כוחה של הטבעת. שנים מאוחר יותר ,גולום עקב אחר חברי אחוות הטבעת כאשר הם עשו את דרכם לגשר קאזאד דום ,והביט בהם בצללים. כשהוא פגש לראשונה את סאם ואת פרודו בגינס ,גולום נהג פעמים רבות להסתיר את טבעו הפסיכוטי והאגרסיבי ואף השתמש במניפולציות הפסיכולוגיות שלו בכדי לעזור לשניים במסעם להר האבדון. כאשר השניים נהגו לישון במהלך המסע ,גולום נהג לשוחח עם זהותו הראשונה ,סמיאגול ,ואף אט אט רקם לעצמו תכנית כיצד להשיג אליו בחזרה את הטבעת באמצעות הריגתם של פרודו וסאם.

בהגיעם למקום מסתורה של העכבישה שילוב ,גולום הערים על סאם ואכל כמעט את כל מזונם של הצמד; מה שגרם לסאם לגלות את טבעו האמיתי של גולום אשר רגעים לאחר מכן תקף אותו באלימות רבה ומאוחר יותר האשים אותו באכילת המזון כשפרודו ראה זאת. בהגיעם להר האבדון ,גולום שחרר את מלוא טבעו הפסיכוטי כלפי פרודו וסאם ,שעד אז פרודו חשב בתחילה כי גולום מסוגל לסייע להם. לאחר מאבק ממושך ,גולום תקף את פרודו ונשך את אצבעו במטרה להשיג את הטבעת; הוא אכן השיגה ,אך פרודו גרם לו ליפול למותו בתוך להבות הר הגעש של מורדור אך לא לפני שגולום אשר התאחד סופית עם הטבעת בפעם האחרונה בחייו ,הראה שמחה אדירה על כך.

רקע לדמותו של גולום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמיאגול מגולם על ידי אנדי סירקיס

דמותו של גולום מופיעה לראשונה בספר "ההוביט", אך האיזכור שלה שם הוא מצומצם יחסית. גולום מופיע שם בפרק אחד בלבד ("חידות באפלה"). בפרק זה מסופר על שוכן האגם התת-קרקעי שמתחת להר הערפל - גולום. הוא מתואר כדמות נאלחת ואפרורית, שאושרה היחיד מרוכז בטבעת זהב פשוטה למראה. בפרק זה הוא מאבד את הטבעת לבילבו בגינס.

בסדרת הספרים הבאה של טולקין, שר הטבעות, המחבר מטיל מעט אור על גולום המסתורי, ומספר על עברו העצוב. גולום, שנקרא שנים רבות קודם סמיאגול, היה הוביט רגיל, עד שחברו, דיאגול, מצא בדרך מקרה את טבעת הכוח האחת של שר האופל סאורון. הטבעת, שפיתתה את ליבו וערפלה את מוחו, הביאה אותו לרצוח את חברו הקרוב ביותר ואילצה אותו לברוח מהאזור הכפרי שבו חי אל המערות האפלות של הרי הערפל. לאט לאט החל סמיאגול לשכוח את חייו הישנים - עד ששכח אפילו את שמו, והתרגל לאפלה ולבדידות שמתחת להר. הטבעת, שהאריכה את חייו בצורה פלאית במשך מאות שנים, המשיכה להרעיל את מוחו עד היום שבו פגש את בילבו בגינס - היום בו איבד את הטבעת לטובת בילבו.

דמותו של גולום הופיעה גם במשחק המחשב שוליית המכשף, בו השחקן צריך באחת המשימות לעזור לגולום למצוא את הטבעת.

עלילות גולום בספרי שר הטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מתעורר סאורון בשנית, הוא לוקח בשבי את גולום, מענה אותו ולומד ממנו שהטבעת נמצאת בפלך, בידי "בגינס". בזמן שהוא שולח את הנאזגול לרדוף אחרי הטבעת, גולום בורח ממורדור - עדיין מלא תשוקה להחזיר לרשותו את הטבעת האחת שנקראת בפיו "חמדתי". גולום מצליח לעלות על עקבות אחוות הטבעת במכרות מוריה ומתחיל לעקוב אחרי פרודו בגינס. גנדאלף, פרודו וארגורן שמים לב לכך שגולום עוקב אחריהם, אך מחליטים לא להרוג אותו.

כאשר פרודו אומר לגנדאלף שחבל שבילבו בגינס לא הרג אותו כשהייתה לו ההזדמנות, גנדאלף עונה לו שזו הייתה מידת הרחמים של בילבו שהצילה אותו מלהיות מושחת באופן בלתי-הפיך על ידי הטבעת. גנדאלף גם מסביר לפרודו שבני האדם קצרי ראות מידי בשביל להחליט מי ימות ומי יחיה, ושהוא מרגיש שלגולום עוד נכון תפקיד חשוב בעתיד, לטוב או לרע.

אחרי שפרודו וסאם גמג'י נפרדים מיתר חברי האחווה על גדות נהר האנדואין, הם נתקלים בגולום שמנסה לחטוף מהם את הטבעת. הם מצליחים לגבור עליו וגורמים לו להישבע ב"חמדתו" שישמש להם כמורה דרך ויוביל אותם אל מורדור. פרודו מאמין שגולום יכול להשתקם ואף מצליח לגרום לו לגלות את שאריות ה"סמיאגול" שבו, אך סאם חושד בגולום שהוא עדיין בוגדני ורשע מעל לכל תקנה ושכל מרצו מופנה רק לטבעת האחת, ועל כן אין לסמוך עליו. לכן, הוא מתייחס אליו בעוינות ובגסות.

גולום מוביל את פרודו וסאם אל מינאס מורגול ומשם אל המדרגות הנסתרות. בדרך גולום בוגד בהם ומוביל אותם אל המאורה של שילוב העכבישה במטרה שהיא תאכל אותם והוא יוכל לקחת את הטבעת לעצמו. העכבישה מצליחה, אמנם, לשתק את פרודו, אך סאם בחושבו אותו למת, לוקח ממנו את הטבעת, ונאלץ לנטוש את פרודו כי אורקים רבים הגיעו לאזור. סאם מגלה במהרה שפרודו אינו מת אלא רק משותק זמנית מעקיצת העכבישה, וצועד בעקבותיו עד שביו ומשחרר את פרודו מהשבי במצודת האורקים, והשניים צועדים אל עבר הר הגזירה (Mount Doom), כאשר גולום ממשיך לעקוב אחריהם - הפעם בלי ידיעתם.

בהר הגזירה, פרודו נמלך בדעתו ואחרי מאבק קשה נכנע לטבעת. הוא עונד אתה על אצבעו ומתחמק מסאם, אבל כשהכל נראה אבוד, גולום - אשר רגיש לטבעת ועל כן הוא מצליח לנחש את מיקומו של פרודו - מתנפל על פרודו, נושך את אצבעו שעונדת את הטבעת ומצליח לקחת ממנו את הטבעת. גולום צוהל ורוקד בשמחה על קצה הצוק שבלב הר הגזירה אך מועד ונופל אל האש. בכך מושמדת הטבעת וסאורון מובס סופית.

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2015 נערך בטורקיה משפט לאדם שפרסם תמונות של מנהיג טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לצידן של תמונות של גולום. השופט מינה ועדה לחקר העניין להכריע אם גולום היה מרושע (והשוואתו לארדואן מייחסת לאחרון רשעות - וזה פשע), או שמא הוא היה דמות טרגית, בעבור שהיו עוד דמויות שענידת הטבעת גרמה להם לאבד את דעתם (פרודו בגינס ובילבו בגינס)[1]. ביוני 2016 פסק בית המשפט שמדובר בעלבון ופסק עונש של שנת מאסר על תנאי על מפרסם התמונה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]