למה בכלל יש משהו

שאלה זו נכתבה על ידי פילוסופים לפחות מאז פרמנידס הקדום (בערך 515 לפנה"ס)

"למה בכלל יש משהו?" (או "למה יש משהו ולא כלום?") היא שאלה על הסיבה לקיום הבסיסי. השאלה נידונה על ידי מגוון פילוסופים ופיזיקאים, כולל גוטפריד וילהלם לייבניץ, לודוויג ויטגנשטיין, ומרטין היידגר. היידגר כינה את השאלה "שאלת היסוד של המטאפיזיקה".

השאלה נשאלת בדרך כלל על כל הדברים, ולא על משהו ספציפי, כמו היקום או הרב-יקום, המפץ הגדול, אלוהים, חוקים מתמטיים ופיזיקליים, זמן או תודעה. ניתן לראות את השאלה כשאלה מטאפיזית פתוחה, במקום לחפש תשובה מדויקת.

הנקודה המעוגלת שימשה את הפיתגוראים ומאוחר יותר את היוונים כדי לייצג את ההוויה המטאפיזית הראשונה ואת החיים המטאפיזיים, המונאדה או המוחלט.

סיבתיות

הפילוסוף היווני אריסטו טען שלכל דבר ביקום חייבת להיות סיבה, ששיאו בסיבה בלתי נגרמת.

ברטרנד ראסל השתמש במושג "עובדה אכזרית" כדי לענות על השאלה. "I should say that the universe is just there, and that's all."

הפילוסוף בריאן לפטוב טען שלשאלה לא יכול להיות הסבר סיבתי (כפי שלכל סיבה חייבת להיות סיבה בעצמה) או הסבר תלוי (מכיוון שהגורמים הנותנים את המקרה חייבים להתקיים מראש), ושאם יש תשובה היא חייבת להיות משהו שקיים בהכרח (כלומר משהו שפשוט קיים, במקום שנגרם).

היווצרות היקום

דייוויד יום טען שייתכן שאין צורך בגורם במקרה של היווצרות היקום. בגלל שהיווצרות היקום היא חוויה חיצונית לנו ועשויה להיות כפופה לכללים שונים.

ביקורת על השאלה

הפילוסוף סטפן לאו אמר שאולי אין צורך בתשובה לשאלה, שכן היא מנסה לענות על שאלה שנמצאת מחוץ למסגרת מרחבית-זמנית, מתוך מסגרת מרחבית-זמנית. הוא משווה את השאלה לשאלה "מה יש מצפון לקוטב הצפוני?".

סידני מורגנבסר ענה על השאלה בשנינות, באמרה : "אם לא היה שום דבר עדיין היית מתלונן!", או "גם אם לא היה כלום, עדיין לא היית מרוצה!".

מתמטיקה

הפילוסוף של הפיזיקה דין ריקלס טען שישנה אפשרות שמספרים ומתמטיקה (או החוקים הבסיסיים שלהם) מוכרחים להתקיים.

פיזיקה

פיזיקאים כמו סטיבן הוקינג ולורנס קראוס הציעו הסברים (לפחות על היבט הקיום של 'החלקיק הראשון' של הקוסמוגוניה) המסתמכים על מכניקת הקוונטים, ואמרו שבמצב של ואקום קוונטי, חלקיקים וירטואליים ובועות מרחב-זמן יופיעו באופן ספונטני מה שמסביר למה דברים חייבים להיות קיימים, כי גם אם היה זמן בו היה 'כלום', מתוך ה'כלום' נוצרו דברים.

הפיזיקאי שון קרול טוען, כמו ברטרנד ראסל, ש"כל ניסיון להסביר את קיומו של משהו ולא כלום, חייב בסופו של דבר להגיע לתחתית במערך של עובדות גסות; היקום פשוט קיים, ללא סיבה או הסבר סופיים."

אלוהים

ערך מורחב – הטיעון הקוסמולוגי

גוטפריד וילהלם לייבניץ התייחס לאלוהים כסיבה מספקת לקיום של כל מה שקיים. הוא כתב:

"Why is there something rather than nothing? The sufficient reason... is found in a substance which... is a necessary being bearing the reason for its existence within itself."

הפילוסוף רוי סורנסן כתב באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד כי עבור פילוסופים רבים, השאלה היא בלתי אפשרית במהותה, כמו תרבוע העיגול, ואפילו קיומו של אלוהים לא מספק לה תשובה:

"To explain why something exists, we standardly appeal to the existence of something else... For instance, if we answer 'There is something because the Universal Designer wanted there to be something', then our explanation takes for granted the existence of the Universal Designer. Someone who poses the question in a comprehensive way will not grant the existence of the Universal Designer as a starting point. If the explanation cannot begin with some entity, then it is hard to see how any explanation is feasible. Some philosophers conclude 'Why is there something rather than nothing?' is unanswerable. They think the question stumps us by imposing an impossible explanatory demand, namely, 'Deduce the existence of something without using any existential premises'. Logicians should feel no more ashamed of their inability to perform this deduction than geometers should feel ashamed at being unable to square the circle."

"כלום" הוא בלתי אפשרי

הפילוסוף הפרה-סוקרטי פרמנידס היה מההוגים המערביים הראשונים שהטילו ספק באפשרות קיומו של כלום. הוגים רבים אחרים, כמו Bede Rundle, אמרו שניתן לטעון שהאין הוא בלתי אפשרי שכן כבר יש קיום.

אי קיום

הפילוסוף בן זמננו רוי סורנסן טען שלגיטימי לשאול מדוע אי-קיום או "כלום" אינם אפשריים, גם אם ברור שזה המקרה.

הסברים פילוסופיים

רוברט נוזיק תיאר בפרק השני של ספרו, הסברים פילוסופיים, את התשובות האפשריות לשאלה:

1. Self-Subsumption: "a law that applies to itself, and hence explains its own truth."
2. The Nothingness Force: "the nothingness force acts on itself, it sucks nothingness into nothingness and produces something."
3. The Principle of Indifference: establishes that nothing is a possibility among the n possibilities of having something. Then "the probability that there is something is n/(n +1) if n is finite and 1 if n is infinite."
4. Fecundity: "Every possibility—including the possibility that there is nothing—exists in its own independent noninteracting realm."

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "למה בכלל יש משהו".