לרעות בגנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לרעות בגנים
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת אהרן הראל
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה המחבר, דברי שיר, עמותת כמוך
תאריך הוצאה 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990036115180205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לרעות בגנים הוא רומן מאת הרב אהרן הראל, שיצא לאור על ידי הסופר בהוצאת "דברי שיר" (בשיתוף עם עמותת "כמוך") בשנת 2013. הספר ראשון מסוגו בעיסוקו בהתמודדותם של להט"בים במגזר הדתי-לאומי במתח בין אמונה למשיכה מינית. פרסומו אושר על ידי הרב חיים דרוקמן, הרב רא"ם הכהן והרב אברהם וסרמן[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה עוקבת אחר שלוש דמויות הפוגשות זו את זו עם התקדמות העלילה:

  • צפניה בארי הוא דמות רוחנית, דור שני לניצולי שואה, שעבר בצעירותו תהפוכות בעולמו הרוחני.
  • דרור הוא סטודנט לפילוסופיה, הומוסקסואל שלא הצליח לשנות את נטייתו בטיפולים ומתמודד עם שאלת מקומה של מיניות בעולמו.
  • דוריאנה היא נערת זוהר, שחקנית אמריקאית בעלת שורשים יהודים, העוברת מסע גילוי רוחני ומבקרת בישראל.

שלושת הגיבורים מאופיינים בלבטים שהם עוברים ובמסע חיפוש עצמי ורוחני. הספר מחולק לשלושה חלקים המוקדשים כל אחד לאחת מן הדמויות. הרב צפניה, דמות המספר, מתואר כילד שהתייתם מאביו, דור שני לניצולי שואה, שגדל בטבריה ונע בין עולמות שונים, מציונות הדתית אל חסידות סלונים ובחזרה אל הציונות הדתית, ומהעולם הישיבתי אל הטבע והחקלאות, תוך שהוא נקשר בנפשן של דמויות מגוונות, בהן אנשים במסע חיפוש משלהם שמוצאים מרגוע בחוותו ומתמודדים עם נטיה חד מינית. החלק הראשון עוסק בעיקר בהתבגרותו ועיצוב אישיותו שלו לצד התפתחותו הרוחנית, בצל זכרונותיו מאביו וזכר השואה כחוויה פוסט-טראומטית. בחלק השני צפניה פוגש את דרור - צעיר דתי המזדהה כהומוסקסואל, אשר בחר להתחתן עם לסבית, לאחר שנכשלו טיפולים שונים שעבר במטרה להתמודד עם זהותו המינית, ומשקיע את עצמו בלימודי פילוסופיה ומחשבת ישראל. בחלק השלישי מסופר סיפורה של דוריאנה - שחקנית קולנוע הוליוודית הנמצאת בעיצומו של מסע חיפוש אחר משמעות רוחנית ביהדות, שבמהלכו היא פוגשת את צפניה אשר בתורו מפגיש אותה עם דרור כאשר היא מגיעה במיוחד לישראל.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רן שריד[2] כתב "הספר [...] מצליח לעשות את הבלתי יאומן: לחצות את כל הקווים, לדבר על נטיות הפוכות, לספר על זוועות שאול ואף על פי כן להיות הרומן הרוחני הראשון שכולו עבודת השם ואמונה בתום האדם"[3].

הקרימינולוג הלהט"בי הדתי זאב שביידל, שביקר בחריפות את הרב הראל בשל עיסוקו ועמדותיו בנושא להט"ב דתיים[4], כתב שסגנונו ותוכנו של הספר "מהדהדים את הרב קוק". ושמבחינת הסגנון והלשון, מדובר ב"ספר שהוא מגזרי באופן מובהק. ספר שלא נועד לקורא החרדי ולא לחילוני". בתשובה לשאלה מהו המסר בספר כתב: "אולי התשובה הטובה ביותר היא שהספר נכתב כדי לספר סיפור שאותו חלק מהאנשים רוצים לשמוע. סיפור של הרמוניה שהעובדות לא מקשות עליה קושיות מעצבנות".[5]

הרב אברהם וסרמן (רב קהילת גבורת מרדכי בגבעתיים וראש הכולל בישיבת רמת גן) כתב כי סוגה זו של ספרות במגזר הדתי-לאומי עלולה להתקבל בברכה או בביקורת, משום עצם העיסוק ב"חולין". על ההתקפות בשל עיסוקו של הרב הראל בנושא אמר ש"יש בכך החטאה של עיקר הסיפור – התמודדות עם כאבם של אנשים שאינם מוצאים את עצמם בעולם של חוסר השתייכות, ושל מתח תרבותי בין קצוות".[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר פרוזה ראשון מסוגו מתמודד עם סוגיית ההומואים הדתיים, באתר כיפה
  2. ^ ממייסדי ההוצאה לאור שהייתה שותפה בהוצאת הספר
  3. ^ "קדושה העולה מן הגיהנום", עיתון "ישראלי"
  4. ^ זאב שביידל, דיון אתי- פניה לרב הראל, באתר על כלל ופרט, ‏2018-07-25
  5. ^ זאב שביידל, מהו המסר ?, באתר על כלל ופרט, ‏2014-03-11
  6. ^ מאורות פריצות וזמירות שבת | זאב שביידל, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, ‏2014-03-28