מאיר אשכנזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר אשכנזי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה כ"ה בכסלו תרנ"ב
צ'רניהיב
פטירה כ"ו באב תשי"ד (בגיל 62)
השתייכות חסידות חב"ד

הרב מאיר אשכנזי (כ"ה בכסלו תרנ"א, 1891 - כ"ו באב תשי"ד, 1954) היה רב מחסידי חב"ד, רב בעיר שנגחאי, בין השנים 19261949.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב שניאור זלמן, וקיילא (לבית זיסלין), חסידי חב"ד, בעיר צ'ריקוב (אנ'), למד אצל אחיו ומוריו בעירו, ובגיל 15 עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבעיירה לובביץ', שם שהה כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת הטיפוס, אך בזמן שהותו בישיבה קנה את הליכותיה ודרכה, ומאז החשיב את עצמו כבוגר שיטת הישיבה.

קיבל סמיכה לרבנות, מהרב צבי תומרקין, ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב חיים אליעזר סולובייצ'יק. בשנת 1914, השתדך עם טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך הנישואין נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי, למלחמת העולם הראשונה, לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר, ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניזם, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת 1919, נישא לארוסתו, לאחר חתונתו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת ה'תרפ"ו.

לאחר קבלת אישורים לעזיבת ברית המועצות, באמצעות צעירים יהודים מהפכניים קומוניסטים, שאירח בביתו. הרב התעתד לקבל משרת רבנות בבוסטון, שבארצות הברית. בדרכם לארצות הברית עברו דרך שנגחאי שבסין, שם בפועל נשארו למעלה מעשרים שנים.

בשנגחאי עמד הרב בראש ישיבת תומכי תמימים בעיר ומנהיג קהילת חב"ד המקומית; בד בבד, טיפל ודאג לצריכהם של מאות הפליטים החרדיים שהתרכזו בעיר, בהם תלמידי ישיבת חכמי לובלין וישיבת מיר.

לאחר קבלת משרת הרבנות בשנגחאי עלו הוריו לארץ ישראל ביחד עם בנו על מנת שימשיך את לימודיו שם, בישיבת תורת אמת, בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנגחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב מאיר על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.

לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנגחאי, בשנת 1949, עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת קראון הייטס, שבברוקלין, שבניו יורק. אז מונה ליו"ר סניף פליטי שנגחאי (תחת ארגון מחנה ישראל). ב-1950 עמד בראש 'הועד להחזקת המוסדות', שנועד לעמוד לצידו בניהול מוסדות החסידות.

אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אישיותו המיוחדת של הרב כותב הרב מרדכי לוברט מתלמידי ישיבת חכמי לובלין, אשר גלו לשנגחאי בתקופת מלחמת העולם השנייה: " . הרב אשכנזי, מחסידי חב"ד, רב מקורי כמו שהורגלנו בבית, זקנו ופיאותיו המלאים מעטרים את פניו וטלית קטן, גדולה מכסה את בגדיו העליונים, עצם מראהו נתן לנו חיזוק גדול . . . הרב אשכנזי היה אהוב ומקובל על כולם, בעל מידות טובות, ולב רחום. . ."[1]

הרב שמחה עלברג, כותב בספרו עיני העדה: ". . ההגדרה הקולעת וההולמת אותו ביותר היא: "איש חסיד וטוב לב, שכל כוונתו לשם שמים" זו הייתה תכונתו הנפשית בה התבלט בין עולם הרבנים, כאשיות מפוארה . . עשרים ושלוש שנים היה הרב אשכנזי רב בשנגחאי בכל אותם שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה, קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו . . כמה עבודת השם הייתה בכל תפילת שמונה עשה שלו בימי חול . . יהודי קדוש היה בשנגחאי, ושמו היה הרב מאיר אשכנזי. ." ([2])

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב משה, בתו מלכה מילנר (אשת ר' צבי הירש מילנר), בתו אסתר פאנק.

מנכדיו הם הרב מרדכי שמואל אשכנזי שהיה רבו של כפר חב"ד, והרב יוסף יצחק וילשאנסקי, ראש ישיבת חב"ד בצפת. נינו הרב מאיר אשכנזי, רבה הנוכחי של כפר חב"ד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - ניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב מרדכי לוברט, ספר מלחמות יהודה - קדשים, ניו יורק, ה'תש"ס.
  2. ^ הרב שמחה עלברג, עיני העדה, כרך ג' עמוד א'רעו