מרדכי שמואל אשכנזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי שמואל אשכנזי
הרב מרדכי שמואל אשכנזי.jpeg
לידה 2 ביוני 1943
כ"ח באייר ה'תש"ג
תל אביב
פטירה 14 בינואר 2015 (בגיל 71)
כ"ג בטבת ה'תשע"ה
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק רב היישוב כפר חב"ד
תפקידים נוספים חבר בית דין רבני חב"ד
רבותיו רפאל נחמן הכהן, הרבי מחב"ד ועוד
חיבוריו הלכות תלמוד תורה לשולחן ערוך הרב ועוד
צאצאים בנו הרב מאיר אשכנזי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח באייר ה'תש"ג, 2 ביוני 1943 - כ"ג בטבת ה'תשע"ה, 14 בינואר 2015) היה רבו של כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד, עורך ספרים וזוכה בפרס הרב קוק (תשס"ד) על חיבור ספרי הלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לדבורה ולרב משה אשכנזי בתל אביב, שם שימש סבו מצד אמו, הרב אליעזר קרסיק, כרבה של קהילת חב"ד. לאחר פטירת הסב המשיך אביו ברבנות הקהילה. סבו מצד אביו, הרב מאיר אשכנזי, היה רבה של שנגחאי.

למד בתלמוד תורה 'בני תמימים' ובישיבות חב"ד בלוד, מונטריאול ובניו ג'רזי. בשנת תשי"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק, שם נתבקש על ידי הרבי מלובביץ' לעסוק בלימוד הלכה גם מחוץ לסדר הלימוד בישיבה. לאחר חתונתו בי"א באלול תשכ"ה עם סימה בת הרב יצחק זאב וולפא, התגורר בכפר חב"ד, והוסמך לרבנות על ידי רבו הראשון של היישוב - הרב שניאור זלמן גרליק, ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.

בשנת תשל"ד נהרגו כמה חסידי חב"ד בתאונה, בהם הרב גרליק. אנשי המקום פנו לחתנו, הרב נחום טרבניק, שימלא את מקומו, אולם הוא טען שאינו מומחה מספיק בתחום ההלכה. בסופו של דבר הוחלט, בברכתו של הרבי, שהרב טרבניק ימונה למרא דאתרא, והרב אשכנזי, שהיה בן 31, ימונה למו"צ. שניהם הוכתרו בכ"ד בטבת תשל"ה[1]. בג' בתשרי תשמ"ד נפטר הרב טרבניק, והרב אשכנזי מונה לרב המקום.

בשנת תשל"ח התמנה לחבר בבית דין רבני חב"ד בישראל.

נפטר בכ"ג בטבת ה'תשע"ה מהתקף לב בדרכו לטבריה[2], לציון יום השנה לפטירת אביו הקבור שם. אלפים השתתפו בהלוויתו[3]. ספדו לו בין היתר הרבנים יצחק יוסף ושלמה משה עמאר[4]. במהלך הלוויה הוכתר בנו הרב מאיר לממלא מקומו ברבנות. נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות השבעים החל להוציא את סדרת ספריו על הלכות תלמוד תורה לשולחן ערוך הרב, ובשנת 2000 (תש"ס) השלים את הפרויקט המקיף 6 כרכים. בעקבות יצירתו זו זכה בתואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל, וקיבל את פרס מוסד הרב קוק על חיבור ספרים תורניים.

מהגיליון השני של כפר חב"ד היה לו מדור הלכה בו פרסם מדי שבוע מנהגי ישראל והנהגות חב"ד, בשנותיו האחרונות החל בפרויקט נרחב לחקר הנהגות חב"ד על פי הפסקים של אדמו"ר הזקן. הספר הראשון מסדרה זו יצא בתשע"ג בשם "שערי תפילה ומנהג".

עמדותיו ופסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב אשכנזי ואשתו יש תשעה בנים ושלוש בנות. גיסו הוא הרב שלום דובער וולפא.

מבניו:

חתניו:

  • הרב אליעזר ברוד - רב היישוב כרמי יוסף, מו"ץ בכפר חב"ד ור"מ בישיבת 'הבוכרים' בכפר חב"ד
  • הרב יוסף יצחק קפלן - רב היישוב סתריה
  • הרב לימא וילהלם - ראש ישיבת חב"ד במוריסטאון

עץ משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (6 כרכים)
  • שערי תפילה ומנהג
  • מראי מקומות על שולחן ערוך הרב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מרדכי שמואל אשכנזי, יוסף אשכנזי (עורך), 830 עמודים, הוצאת חזק, תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]