מאיר וילקנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מאיר וילקַנְסקי (א' בסיוון תרמ"ב, 1882, איישישוק, פלך וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא* - י"ד בתשרי תש"י, 7 באוקטובר 1949, כפר ויתקין) היה חלוץ, איש העלייה השנייה וסופר עברי בתקופת היישוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר וילקנסקי שהיה אחיו הצעיר של יצחק אלעזרי-וולקני נולד בשנת 1882 באיישישוק שבפלך וילנה של האימפריה הרוסית (ליטא), בנם של בתיה לבית אלטשולר והרב אליעזר יהושע וילקנסקי. בשנת תרס"ה 1905 עלה לארץ ישראל. בארץ נישא לשרה רובין, ועבד ביקב בראשון לציון, ואחר כך כפועל חקלאי במושבה פתח תקווה, ובמקווה ישראל, משנת 1908 עד 1918 שימש כמזכיר המשרד הארצישראלי תחת הנהלתו של א. רופין, לאחר מכן התמנה למזכירו של ד"ר יעקב טהון בחברת "הכשרת הישוב".

במקביל לעבודותיו כתב וילקנסקי את יצירותיו הספרותיות בעברית. וילקנסקי הרבה לכתוב פרוזה, ואותה פרסם בכתבי העת "העומר" ו"הפועל הצעיר". הסיפורים עסקו בחיי הפועלים והחלוצים בארץ בתקופת העלייה השנייה, בחיי התרבות ביישוב היהודי בעשורים הראשונים של המאה ה-20, בין השאר בשכונה תל אביב. הסיפורים ראו אור במספר מהדורות במשך השנים.

חי בירושלים (רחוב אלחריזי, פינת אבן גבירול), באחרית ימיו עבר להתגורר לצד בתו, בכפר ויתקין. הותיר אחריו שלוש בנות ובן.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.