יפה ברלוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יפה ברלוביץ
יפה ברלוביץ

יפה ברלוביץ (נולדה ב-1937) היא חוקרת ספרות ופרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברלוביץ נולדה ב-1937 וגדלה בפתח תקווה להוריה, אסתר (לבית פושטר) ויצחק ברלוביץ מראשוני האורזים העבריים בארץ וממייסדי אגודת "האורז" (1921, 1929). אחיינו של זרח ברנט, ממייסדי פתח תקווה (1878), ויוזם ומקים השכונה העברית נווה שלום ליד יפו (1891).

למדה בבית ספר תיכון ע"ש אחד העם בפתח תקוה, ושרתה בצבא בחיל המודיעין.

כסטודנטית, שימשה סגן עורך בהקמת העיתון "שער לקורא החדש", שבועון בעברית קלה, בהוצאת משרד החינוך והתרבות (1961 - 1963), וכן ייסדה וערכה את "הנוֹעֵר בערפל"- עיתון סטודנטים שיצא לאור במסגרת פעילות קונסול התרבות בשגרירות ישראל בלונדון (1964 - 1965).

סיימה תואר ראשון בספרות עברית ולשון עברית באוניברסיטה העברית (1963), ותעודת הוראה (1966). את לימודיה לתואר השני עשתה באוניברסיטת בר-אילן, ועבודת המ.א. בנושא "למהותה של ספרות ילדים" (1973), נכתבה בהנחייתו של פרופ' ברוך קורצווייל. המשיכה במסלול קדם-דוקטורט באוניברסיטת אינדיאנה, ארצות הברית (1976-1975, Early New England Literature) וסיימה את עבודת התיזה לתואר שלישי: "ספרות העלייה הראשונה כספרות מתיישבים ראשונים", במחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, (1979), בהנחייתו של פרופ' יהודה פרידלנדר. החלה כעמית מחקר במכון קורצוויל לחקר הספרות העברית (1982), ולימדה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן (1985 - 2005). סיימה בדרגת פרופסור מן המניין.

ברלוביץ הרבתה בכתיבה בעיתוני נשים ונוער מאמצע שנות ה-60: כמו "הארץ שלנו" (1964 - 1983), שם כתבה סיפורים קצרים ובהמשכים, והייתה בעלת מדורים עליהם חתמה בשמות עט שונים (רן הספרן, נעמה, ועוד), וכן "עיתון לאישה" (1969 - 1977), שם הייתה בעלת הטור "שיחות עם יעל" תחת שם העט: יפה בר לביא. פרסמה ביקורות ספרות בכתבי עת ובמוספים ספרותיים כמו: מאזנים, עיתון 77, אפיריון, דבר (משא), דבר הפועלת, מעריב ספרות ואמנות, הארץ תרבות וספרות, הארץ ספרים, ועוד. חיברה ערכים אנציקלופדיים ל-Encyclopedia Judaica ול-Jewish Women, A Comprehensive Historical Encyclopedia.

ברלוביץ היא אחת ממובילי המחקר בנושאי ספרות ותרבות העלייה הראשונה. מפעל נוסף שלה, שהיה לתקדים בחקר הספרות הארץ ישראלית - הוא קורפוס יצירותיהן הנשכח של סופרות-הנשים בתקופת היישוב (1898 - 1948) – דבר שסייע להחזיר את הנושא לסדר היום הציבורי והספרותי. ואכן עם האנתולוגיות שערכה ברלוביץ בנידון, ועם מחקריה בסיפורת הנשים ובתרבותן, נפתח מסלול עיון פורה, הממשיך את עבודותיה. תחומי עיסוק נוספים במכלול פרסומיה: ספרות ההגירה היהודית בארצות הברית; מקומיות, הגירה ורב תרבותיות בספרות הארץ ישראלית והישראלית (דור בארץ/הממשות הכפולה); ספרות ילדים, פואטיקה ותקשורת; אעברה נא בארץ: מאה שנות ספרות מסע.

ברלוביץ מחזיקה בתפקידים אקדמיים וציבוריים (בוועדות שיפוט, במערכות כתבי עת בארץ ובחוץ לארץ), ומ-2008 היא יו"ר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, ועורכת את פרסומי האגודה והאתר. פרסמה סיפורים קצרים במוספי ספרות ובכתבי עת ספרותיים (כמו פרוזה ומשא [דבר]), בשם "מזלי עש" ו"בילי בלוך". ב-2006 – זכתה בפרס עיתון "הארץ" לסיפור הקצר, על ידי המדור ל"תרבות וספרות".

ברלוביץ נשואה לד"ר אמנון בלוך.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1982 - פרס עיריית תל אביב לביקורת ע"ש מרדכי ברנשטיין
  • 1986 - פרס אוניברסיטת תל אביב ע"ש דב סדן
  • 2006 - פרס עיתון הארץ לסיפור הקצר

תעודות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - תרומה לחברה הישראלית ולתרבותה (חקר ספרות העלייה הראשונה), מאגודת "בני ברית"
  • 2009 -תרומה לחברה ולחקר תרבותה (חקר ספרות הנשים בתקופת היישוב), "יד מאיר וצינה דיזנגוף"

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דפי הנחייה לקורא הצעיר : לספר מנורת הזהב, (בעריכת אשר ברש), מוציא לאור : י' ברלוביץ, תל אביב, תשכ"?.
  • סיפורי נשים בנות העלייה הראשונה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1984;
  • אעברה נא בארץ - מסעות בארץ-ישראל של העלייה הראשונה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1992;
  • הטקסט המוסף, להתקבלותה של רצנזיה, הוצאת אור עם, 1992.
  • להמציא ארץ להמציא עם - תשתיות ספרות ותרבות ביצירה של העלייה הראשונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1996;
  • שאני אדמה ואדם, סיפורי נשים עד קום המדינה, הספרייה החדשה הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2003;
  • לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, עיון בין תקופות (עורך משנה: יוסף לנג) הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2010;
  • ציפור פצועה, דורה בדר: יומן 1937-1933, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, תל אביב, 2011.

ממחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בני ערב למשה סמילנסקי – הסיפור הפטרוני, עיונים בתקומת ישראל 4, 1994, עמ' 421-400.
  • "ראשיתה של הספרות בארץ ישראל וזיקותיה לשירת ספרד: הצעה למודל תרבות יהודי-ערבי", בקורת ופרשנות, חוב' 32, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ח, 1998, עמ' 110-95.
  • "בחיפוש אחר דיוקן ה'ארץ ישראלית' בספרות הנשים בתקופת היישוב", בקורת ופרשנות, קובץ מיוחד, האישה הישראלית: שורשים, מציאות ודימויים, חוב' 34, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תש"ס, 2000, עמ' 113-91.
  • "לונדון, ירושלים, פתח תקוה: ראשי פרקים בכתיבתה ובהתקבלותה של חנה ברנט-טרגר", מסכת, חוב' ו, חורף תשס"ז, 2007, עמ' 118-87.
  • "מאפו ויעבץ בארץ ישראל: לזיהוייה של עמימות פואטית", בקורת ופרשנות, גל' ליובלו של פרופ' י' פרידלנדר, חוב' 43, רמת גן, תש"ע, 2010, עמ' 62-29.
  • "בית משפט של אישה אחת, סיפורה של נחמה פוחצ'בסקי כהיסטוריה מקומית של נשים (ראשון לציון, 1934-1889)", חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה, נשים, זכויות ומשפט בתקופת המנדט, עורכים: א' כתבן, מ' שילה, ר' הלפרין-קדרי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"א, 2010, עמ' 371-325.
  • "על צומתי מפגשים בין נשים בראשית היישוב (1918-1878): עיון בכתביהן של ראשונות", עיונים בתקומת ישראל מגדר בישראל, מחקרים על מגדר ביישוב ובמדינה, כרך א, עורכים: מרגלית שילה, גדעון כ"ץ, שדה בוקר, תשע"א, 2011, עמ' 408-369.
  • "בחיפוש אחר העצמי הילידי: מפתח לעיון ביצירתה של שולמית הראבן", עיונים בתקומת ישראל, מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל, כרך 21, שדה בוקר, תשע"ב, 2011, עמ' 114-80.
  • "משירת חיבת ציון לשירת מולדת: הזמר בעלייה הראשונה כמסד לזמר הישראלי", בקורת ופרשנות, הזמר העברי, פואטיקה מוזיקה היסטוריה תרבות, חוברת 44, תשע"ב, 2012, עמ' 59-13.
  • "Literature by Women of the First Aliya: Aspirations for Women's Renaissance in Eretz-Israel", Pioneers and Homemakers, Women in Pre- State Israel Society, ed.: Deborah S. Bernstein ,State University of New York Press, N.Y., 1992, pp.49-73.
  • "No Home at Home: Women's Fiction vs. Zionist Practice", Discourse on Gender/ Gendered Discourse in the Middle East (ed.,Boaz Shoshan) Praeger, Westport, Connecticut, London, 2000, pp.95-115, 159-161
  • "Anda Amir's Me-Olam, Demuyot mi-Kedem: A Proposal for a Modern Feminine Bible", Jewish Women in Pre-State Israel, Life History, Politics and Culture, R.Kark, M.Shilo and G. Hasan-Rokem (eds.), Hanover and London, 2008, pp. 257-267.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבנר הולצמן, "ברלוביץ, יפה", לקסיקון הֶקְשֵרִים לסופרים ישראלים (תשע"ד 2014), עמ' 217־218.
  • כרמית גיא, "סיפורי נשים בנות העלייה הראשונה", דבר, י"ז בשבט תשמ"ה, 8 בפברואר 1985, עמ' 28.
  • הדה בושס, "סיפורים מהלכי קסמים", הארץ, 11 בפברואר 1985, עמ' 12.
  • יוסף גינת, "מסע היכרות עם העבר", מעריב ספרות ואמנות, ט' כסלו תשנ"ג, 4 בדצמבר 1992), עמ' 31.
  • אורי רם, "זכות ראשונים", הארץ, ספרים, 5 במרץ 1997, עמ' 4.
  • אילן פפה, "מתי הגיעה המייפלאור הציונית", עיתון 77, מאי 1997, שנה כ', גל' 207, עמ' 30-28.
  • אמנון רז-קרקוצקין, "'העלייה הראשונה' ועיצוב התרבות הלאומית", זמנים, 1998, חוב' 80, עמ' 103-100.
  • חדווה ישכר, "להיות בבית כנוסעות", נגה, מגזין של נשים, קיץ 1990, גל' 20, עמ' 20-18.
  • יעקב בסר, "את ספרות הנשים מחקו והשכיחו מההיסטוריה של הספרות הישראלית", עיתון 77, ספטמבר 2003, שנה כ"ז, גל' 283, עמ' 24־29.
  • תמר הס-סגמן, "ההישרדות והמחיר", ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ז' באייר תשס"ג, 9 במאי 2003, עמ' 26־27.
  • בתיה גור, "פוזמק כחול בארץ-ישראל", הארץ, תרבות וספרות, 13 ביוני 2003, חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז'זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008), עמ' 396־402
  • שרון שחף, "מה היה קורה אילו הייתה ליוסף חיים ברנר אחות מחוננת להפליא", הארץ, מוסף ספרים, גל' 557, ג' בחשוון תשס"ד, 29 באוקטובר 2003, עמ' 6.
  • ריבה רובין, "אילם בין קירות בית הרוח" (על מאמרה של יפה ברלוביץ, "לוקאליות ושפה", 1997), גג, כתב עת לספרות, 2006, גל' 13, עמ' 118-116.
  • תמר רותם, "המורדת", מוסף הארץ, (על ציפור פצועה, דורה בדר יומן 1937-1933, עורכת יפה ברלוביץ), 19 באוגוסט 2011, עמ' 46-42.
  • רות אלמוג, "כולם תמיד צועקים ואחר כך שרים ורוקדים", הארץ מוסף לספרות ואמנות, 19 באוגוסט 2011, עמ' 2.
  • שירה סתיו, "יונה בודדה", הארץ ספרים, 7 בספטמבר 2011, עמ'
  • דוד מלמד, "שיח חוקרים בעל פה ובכתב (על לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, בעריכת יפה ברלוביץ ויוסף לנג), מאזניים, כרך פ"ה, גל' 6, (כסלו-טבת תשע"ב, דצמבר 2011), עמ' 55-54.
  • טליה פפרמן, "נקודת מפגש: הכתיבה והקריאה של יומן אישי (על ציפור פצועה, דורה בדר יומן 1937-1933, עורכת יפה ברלוביץ), ישראל (עורכים: אורית רוזין ומאיר חזן), חוברת 19-18, חורף תשע"ב, חוברת מיוחד: מגדר ולאומיות, עמ' 280-275.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יפה ברלוביץ בוויקישיתוף