מאיר חטינה

מאיר חטינה
	אין תמונה חופשית
לידה	28 ביוני 1963 (בן 60)
ענף מדעי	לימודי אסלאם, היסטוריה, היסטוריה פוליטית
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב (1996); אוניברסיטת תל אביב (1997); אוניברסיטת שיקגו (2000); אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת תל אביב ;
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים (1 במרץ 2004)

מאיר חטינה (נולד ב-28 ביוני 1963) הוא פרופסור מן המניין בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר שימש כראש החוג וראש המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון.

חטינה למד לתואר ראשון במדעי המדינה ולתואר ראשון ושני בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן למד גם לתואר ראשון במשפטים, ולאחר השלמת התואר ב-1997 התפנה לכתיבת הדוקטורט שלו בהנחייתו של מיכאל וינטר. לאחר קבלת הדוקטורט ב-1998 עבר ללימודי בתר-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו בהנחייתם של ג'ון וודס ומרטין סטוקס.^[1]

עם חזרתו לישראל בשנת 2000 החל ללמד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, וב-2005 החל לשמש כמרצה מן המניין בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטה העברית.

כמו כן היה מרצה אורח באוניברסיטת ארלנגן (2010), בסנט אנטוני קולג' באוניברסיטת אוקספורד (2015), ובאוניברסיטת מינכן (2019).

בין השנים 2009–2011 שימש עורך-שותף בכתב העת "המזרח החדש", בשנים 2010–2014 כיהן כראש המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון, ובין השנים 2015–2018 היה ראש החוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון.^[2]

תחומי מחקרו העיקריים הם היסטוריה רעיונית של המזרח התיכון, מחשבה ופוליטיקה אסלאמית במאות ה-19 וה-20, מצרים המודרנית, אסלאם פלסטיני, ליברליזם ערבי, ממסדים דתיים, מסדרים סופיים, תנועות מחאה אסלאמיות.

ב-2023 זכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו בתחום חקר הדתות.^[3]

בין ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקול המושתק (רסלינג, 2022)^[4]^[5]
עבר מתעתע: מיתוס, היסטוריה וזיכרון בחברות אסלאמיות ובחברה הישראלית (עורך, עם ישראל גרשוני. רסלינג, 2021)^[6]
מוסלמים במדינת היהודים (עם מוחמד אל-עטאונה. הקיבוץ המאוחד, 2018)
האסלאם - היסטוריה, דת, תרבות (עורך, עם מאיר בר-אשר. מאגנס, 2017)
מגע המוות - על הקרבה עצמית באסלאם המודרני (רסלינג, 2016)
האחים המוסלמים: חזון דתי במציאות משתנה (עורך, עם אורי קופפרשמידט. הקיבוץ המאוחד, 2012)
האסלאם במצרים המודרנית (הקיבוץ המאוחד, 2000)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

3rd Annual Conference:The Middle East in Transition, סרטון בערוץ "האוניברסיטה העברית", באתר יוטיוב, 10 בינואר 2012
המאזן ההיסטורי של האחים המוסלמים במזרח התיכון, סרטון בערוץ "אוניברסיטת חיפה", באתר יוטיוב, 24 ביוני 2012
קפה הפוך עם מאיר חטינה, סרטון בערוץ "הכנסת", באתר יוטיוב, 18 במרץ 2013
פרופ' מאיר חטינה: חייבים להקשיב לקולות הליברליים במזרח התיכון הערבי, סרטון בערוץ "ד"ר מיכאל מירו", באתר יוטיוב, 26 בדצמבר 2022
העברית בחזית | בנושא יחסי סונים-שיעים: סיפור על שנאה וקצת חיבה, סרטון בערוץ "האוניברסיטה העברית", באתר יוטיוב, 15 בנובמבר 2023

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Something went wrong..., islamic-mideast.huji.ac.il
^ פרופ' מאיר חטינה, באתר islamic-mideast.huji.ac.il
^ מיטב האמנים והמדענים: מפעל הפיס פרסם את הזוכים בפרס לנדאו, באתר www.maariv.co.il, ‏2023-09-05
^ חוברס, איל (2023-06-21). "דעת מושחזת ולהט אידיאולוגי". הארץ. נבדק ב-2024-06-12.
^ רז, ד"ר שוֹעִי (2023-05-04). "הוגות הדעות המוסלמיות שהעזו לכתוב על מעמד הנשים בארצות האסלאם". Globes. נבדק ב-2024-06-12.
^ שושן, בעז (2021-09-14). "תם עידן "הג'יהאד שבלב". עתה עידן הג'יהאד שבמעשה". הארץ. נבדק ב-2024-06-12.

[1] Something went wrong..., islamic-mideast.huji.ac.il

[2] פרופ' מאיר חטינה, באתר islamic-mideast.huji.ac.il

[3] מיטב האמנים והמדענים: מפעל הפיס פרסם את הזוכים בפרס לנדאו, באתר www.maariv.co.il, ‏2023-09-05

[4] חוברס, איל (2023-06-21). "דעת מושחזת ולהט אידיאולוגי". הארץ. נבדק ב-2024-06-12.

[5] רז, ד"ר שוֹעִי (2023-05-04). "הוגות הדעות המוסלמיות שהעזו לכתוב על מעמד הנשים בארצות האסלאם". Globes. נבדק ב-2024-06-12.

[6] שושן, בעז (2021-09-14). "תם עידן "הג'יהאד שבלב". עתה עידן הג'יהאד שבמעשה". הארץ. נבדק ב-2024-06-12.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]