מאמה קייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאמה קייה
Mama Killa
תפקיד אלת הירח, הנישואין, המחזור החודשי ומגנה על הנשים
כינוי "אמא ירח"
תרבות תרבויות האנדים, אימפריית האינקה
אב ויראקוצ'ה
אם Mama Qucha עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים אינטי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אינטי
צאצאים מאנקו קאפאק, מאמה אוקיו ופצ'ה קמק (אנ')
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאמה קייהקצ'ואה: Mama Killa, מילולית "אמא ירח", בספרדית: Mama Quilla) הייתה במיתולוגיה ובדת האינקה אלת הירח והאלה השלישית בחשיבותה. על פי המיתולוגיה היא הייתה אחותו הבכורה ואשתו של אינטי, אל השמש, בתו של ויראקוצ'ה ואימם של מאנקו קאפאק ו"מאמה אוקיו" (Mama Ocllo), המייסדים המיתולוגיים של אימפריית האינקה ותרבותה. היא הייתה אלת הנישואין והמחזור החודשי, ונחשבה למגינת הנשים. היא הייתה חשובה גם עבור לוח השנה של האינקה.

המיתוסים על מאמה קייה כוללים סיפורים על כך שהיא בכתה דמעות של כסף ושליקוי ירח נגרמו כשהותקפה על ידי חיה. היא נראתה בדמות אישה יפה ובמקדשיה שירתו כוהנות מסורות.

ייתכן שהמילה "קייה" היא מילה שאולה מהשפה פוקינה (אנ'), מה שיכול להסביר מדוע לשפות שאינן קשורות גנטית כמו איימרה, קצ'ואה ומפוצ'ה יש מילים דומות עבור הירח.[1] הדמיון הוא לא רק לשוני אלא גם סמלי, שכן בקוסמולוגיה של המפוצ'ה ומרכז האנדים הירח (Quilla/Cuyen) והשמש (Inti/Antu) הם בני זוג.[2]

אמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש שמה של מאמה קייה הוא "אמא ירח",[3] והייתה אלת הירח. על פי האב ברנבה קובו (אנ'), שכתב באמצע המאה השש-עשרה, סגדו לירח בגלל "יופיו הראוי להערצה" ו"היתרונות שהוא מעניק לעולם".[4] היא הייתה חשובה לחישוב חלוף הזמן ולוח השנה, כי טקסים רבים התבססו על לוח השנה הירחי והותאמו כך שיתאימו לשנת השמש.[3] היא גם פיקחה על נישואין, מחזורי הווסת של הנשים,[5] ונחשבה למגנה של נשים באופן כללי.

המיתוסים על מאמה קייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתוס אחד על הירח הסביר את "הכתמים האפלים" שעל פניו. האמינו ששועל התאהב באמא קייה בגלל יופייה, אבל כשהוא עלה לשמיים, היא לחצה אותו אליה ויצרה את הכתמים.

מיתוס אחר קשור לליקויי ירח. בני האינקה חששו מליקוי ירח מכיוון שהם האמינו שבמהלך הליקוי, חיה (אולי פומת ההרים או נחש) תוקף את אמא קייה. כתוצאה מכך, ניסו התושבים להפחיד את החיה על ידי השלכת נשק, תנועות חטופות והפקת רעש רב ככל האפשר. הם האמינו שאם החיה תשיג את מטרתה, אזי העולם יישאר בחושך.[6] מסורת זו נמשכה לאחר שבני האינקה המירו את דתם לנצרות קתוליות לאחר הכיבוש הספרדי של אימפריית האינקה, והספרדים השתמשו בכך לטובתם. הילידים חלקו לספרדים כבוד רב כשגילו שהם מסוגלים לחזות מתי יתרחשו הליקויים. הם גם האמינו שאמא קייה בוכה דמעות כסף.

מאמה קייה ופנתאון האינקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמה קייה הייתה בדרך כלל האלוהות השלישית בפנתאון האינקה, אחרי אינטי (אל השמש) ואייאפו (Illapu, אל הרעם), אך נתפסה כחשובה יותר מאינטי על ידי כמה קהילות בחוף האוקיינוס השקט, כולל על ידי בני תרבות הצ'ימו. קרובי משפחה של מאמה קייה כוללים את אחיה הצעיר ובעלה אינטי, אל השמש, ואת ילדיה מאנקו קאפאק, השליט הראשון של האינקה, ומאמא אוקיו, אחותו הגדולה ורעייתו של מאנקו קאפאק. לאחר הצטרפות בני תרבות האיצ'מה (אנ'), שהיו לכאורה שייכים לאימפריית צ'ימו, לאימפריית האינקה, הפכה מאמה קייה לאם גם של האל שלהם פצ'ה קמק (אנ').[6] על פי המיתולוגיה היה ויראקוצ'ה אביה של מאמה קייה.

מקדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למאמה קייה היה מקדש משלה בקוסקו, שבו שירתו כוהנות שהוקדשו לה.[6] היא הוצגה כנקבה אנושית, והייצוגים שלה כללו דיסק כסף המכסה קיר שלם שעליו נחרתו פניה.[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Moulian, Rodrígo; Catrileo, María; Landeo, Pablo (2015). "Afines quechua en el vocabulario mapuche de Luis de Valdivia" [מילים דומות לקצ'ואה באוצר המילים של המפוצ'ה של לואיס דה ולדיביה]. Revista de lingüística teórica y aplicada (בספרדית). 53 (2): 73–96. doi:10.4067/S0718-48832015000200004.
  2. ^ Moulian, Rodrigo; Catrileo, María; Hasler, Felipe (2018). "Correlatos en las constelaciones semióticas del sol y de la luna en las áreas centro y sur andinas" [אנלוגיה סמיוטית של קבוצות כוכבים של השמש והירח במרכז ובדרום האנדים]. Boletín del Museo Chileno de Arte Precolombino (בספרדית). 23 (2): 121–141. doi:10.4067/S0718-68942018000300121.
  3. ^ 1 2 Terence N. D'Altroy, The Incas, John Wiley & Sons, 2014, ISBN 9781444331158
  4. ^ Cobo, Bernabé (1990) [1653]. Inca Religion and Customs. Austin, Texas: University of Texas Press. pp. 29–30.
  5. ^ Inca religion, . Encyclopædia Britannica Online
  6. ^ 1 2 3 Inca Goddess Mama Quilla
  7. ^ Patricia Monaghan, The Book of Goddesses and Heroines, ISBN 9780525476641