מבצע ערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע ערבית
תאריכי הסכסוך 9 באפריל 198110 באפריל 1981 (יומיים)
מקום הכפרים ארנון ואל-נבטיה, לבנון
עילה השמדת תשתיות ופגיעה בפעילי ארגוני טרור
תוצאה ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

לבנוןלבנון לבנון

מנהיגים
מנחם בגין   
מפקדים

?

כוחות

מחבלי ארגון פת"ח

אבדות

הרוג, 12 פצועים

כ-60 מחבלים הרוגים, שני שבויים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבצע ערבית היה פשיטה של צה"ל שנערכה בליל 910 באפריל 1981 על בסיסי מחבלים בלבנון, במטרה לפגוע במחבלים ולהרוס תשתיות טרור.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 התגבשה בצה"ל התפיסה כי הכרחי לשוב ולבצע פעולות יזומות בשטח לבנון על מנת להביא שקט ליישובי הצפון בפרט ולתושבי ישראל בכלל. הרמטכ"ל, רפאל איתן, הורה לאלוף פיקוד הצפון, אביגדור בן-גל, להיערך לביצוע פשיטה כנגד יעדי מחבלים ברמת א-נבטיה מעבר לנהר הליטני. הפעולה הוטלה על כוחות מחטיבת הצנחנים, עליה פיקד אל"ם יורם יאיר. בשל מספר רב של יעדים והצורך לקיים פיקוד ושליטה טובים בכוחות. על צוות-קרב בפיקוד המח"ט, יאיר, הוטל לתקוף את היעדים הצפוניים:

  • על צוות-קרב מגדוד 890, אשר כלל 20 לוחמים בפיקוד זאב זכרין. הוטלה הריסת עמדות אש שבנו המחבלים והמבנים.
  • על צוות-קרב מסיירת צנחנים בפיקוד שמאי רן הוטל להשמיד בונקר, טנק טי-34 ואוהל.
  • על צוות-קרב מגדוד הנח"ל המוצנח בפיקוד הסמג"ד הוטל לחסום את הציר מן הכפר חבוש.
  • על חוליה מפלנ"ט צנחנים בפיקוד המ"פ, הוטלה משימת השמדת מבנים וביצוע חסימה על מנת לבודדו מהגעת תגבורות.

על צוות-קרב בפיקוד הסמח"ט, שאול מופז, אשר כלל 38 לוחמים הוטל לתקוף את היעדים הדרומיים:

במקביל הוטל על כוח סיירת גולני, בפיקוד גוני הרניק, להציב מארב בעיקול הציר המוביל מהכפר חבוש (אנ')) לנהר זהרני, כ-1.5 קילומטרים מערבית לכפר דיר-א-זהרני. מטרת המארב הייתה לפגוע ברכבים אשר שימשו את מחבלי אש"ף. הכוח מנה 32 לוחמים אשר נועדו להציב שלושה מארבים בקרבת הציר[2].

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת אזור המבצע

כוח סיירת גולני, בפיקוד הרניק, הוטס ליעדיו והיה ערוך במארב לרכבי המחבלים. לאחר כ-20 דקות הגיעו שני רכבי מחבלים. הכוח פתח עליהם באש והרג את יושביהם. לאחר מכן התפנה הכוח במסוקים לשטח ישראל[3].

כוח חטיבת הצנחנים הוטס במסוקי "יסעור" ונחת במרוחק מן היעד על מנת שלא להתגלות. לאחר צעידה בציר הררי תלול וקשה הגיעו הכוחות לפאתי היעדים. או אז התברר כי אחד הלוחמים נעדר. משדווח הדבר לרמטכ"ל, הורה הלה, כי משימת הכוח היחידה היא לאתר את הלוחם החסר. בעוד עיקר הכוח נערך בהחבא לתקיפה, גובש כוח שיצא למצוא את הלוחם. רק לאחר שנמצא הלוחם כעבור זמן קצר אושר לכוחות להמשיך במשימת הפשיטה[4]. צוות-הקרב מגדוד 890 תקף את יעדיו. בקרב שהתפתח נהרג אחד הלוחמים, יובל אפרתי[5].

הכוח בפיקוד שאול מופז, סגן מפקד חטיבת הצנחנים, פרס חסימות לבידוד אזור הפעולה וכן פשט על מספר יעדים שנתגלו כשוממים, משום שהמחבלים נמלטו מהם זמן קצר קודם לכן. צוות-הקרב מגדוד 202, בפיקוד עופר בן צבי, הגיע ליעדיו מבלי שנתגלה. הכוח הרס בונקר, בית אשר שימש את המחבלים ופוצץ בית נוסף שבו שהו שני מחבלים והרגם[6]. כוח סיירת מטכ"ל, בפיקוד יעלון, תקף את אוהלי המחבלים, אולם יעד זה התברר כריק מאדם. הכוחות פונו מן השטח לישראל באמצעות מסוקים, וזאת על אף שהיה מצוי תחת הפגזה ארטילרית כל העת[7].

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות צה"ל הרגו מספר מחבלים, הרסו מספר בתים והשמידו שני טנקים, קני ארטילריה, ג'יפים שעליהם מקלעים כבדים ומצבורי תחמושת. לכוחות צה"ל היו הרוג ומספר פצועים[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כפיר אדם, "סוגר מעגל", הוצאת "ליאור שרף - הפצות", 2009, עמוד 152.
  2. ^ כפיר אדם, "סוגר מעגל", הוצאת "ליאור שרף - הפצות", 2009, עמוד 151.
  3. ^ כפיר אדם, "סוגר מעגל", הוצאת "ליאור שרף - הפצות", 2009, עמוד 153.
  4. ^ דורון אביטל, "לוגיקה בפעולה", זמורה ביתן, 2012, עמודים 83-85.
  5. ^ מספר מחבלים נהרגו, נפגעו מצבורי נשק ועמדות טנקים, דבר, 12 באפריל 1981 המשך
  6. ^ גל פרל, "מי שרוצה לנצח בקרב מול סיכון, כדאי לו שיסתכן וייקח סיכון", הבלוג על הכוונת, ‏ 20 בנובמבר 2018.
  7. ^ כפיר אדם, "סוגר מעגל", הוצאת "ליאור שרף - הפצות", 2009, עמודים 154-156.
  8. ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמוד 197.