מבצרי הטבעת מתקופת הוויקינגים
 | |||||||||
| מבט אווירי של מבצר הטבעת הוויקינגית של טרלבור, ליד סליילסה בדנמרק. | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| היסטוריה | |||||||||
| תרבויות | ויקינגים | ||||||||
| סוג | מבצרי טבעת ויקינגיים | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 דנמרק | ||||||||
מבצרי הטבעת מתקופת הוויקינגים (בדנית: Vikingetidens Ringborge) הם קבוצה של חמישה אתרים ארכאולוגיים של מבצרי טבעת ויקינגיים במקומות שונים בדנמרק. חמשת המבצרים הוכרזו יחדיו כאתר מורשת עולמית במושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית, שהתכנסה בריאד בערב הסעודית בין 10 ל-25 בספטמבר 2023.[1]
בהסבר להחלטה על הכרזת אתר המורשת נכתב:
חמשת האתרים הארכאולוגיים הללו מהווים מערכת של מבצרים מונומנטליים בצורת טבעת מתקופת הוויקינגים החולקים עיצוב גאומטרי אחיד. המבצרים באגרסבור, פירקט, נונאבגן, טרלבור ובוררין, שנבנו בין השנים 970 ו-980 לערך לספירה, היו ממוקמים אסטרטגית ליד נתיבי יבשה וים חשובים, וכל אחד מהם עשה שימוש בטופוגרפיה הטבעית של הנוף שמסביבם למטרות הגנה. הם הדגמה סמלית לכוחה הריכוזי של שושלת ילין, ועדות לתמורות החברתיות-פוליטיות שעברה הממלכה הדנית בסוף המאה ה-10.
המבצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סידורי | שם | שם במקור | קואורדינטות | שטח בדונם |
שטח אזור החיץ בדונם |
תיאור | תמונה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אגרסבור | Aggersborg | 56°59′44″N 9°15′18″E / 56.995444°N 9.254944°E | 99.18 | 99,610 | המקום היה במקור אתר של כפר מתקופת הברזל שפורק במהלך המאה ה-10 כדי לאפשר את בניית מבצר הטבעת. המבצר עצמו כנראה נבנה סביב 980, וננטש מאוחר יותר. אף על פי שהמטרה המדויקת של המצודה אינה ידועה, למיקום יש חשיבות אסטרטגית משמעותית, שכן הוא משקיף על מצר צר בצד הצפוני של הלימפיורד (אנ').[2] למבצר הטבעת קוטר פנימי של 240 מטר. החפיר אותר שמונה מטרים מחוץ לסוללה, ועומקו כ-1.3 מטרים. ההערכה היא שהסוללה הייתה בגובה של ארבעה מטרים. הסוללה נבנתה מאדמה ודשא, מחוזקת ומדופנת במרישי עץ אלון. הארכאולוגים העריכו שמבצר הטבעת יכול להכיל חיל מצב של 5,000 איש, הממוקם ב-48 בתים ארוכים (אנ'). 12 בתים ארוכים מוקמו בכל רבע, כולם ממוקמים על ציר צפון–דרום או מערב–מזרח. לא קיימים שרידים מהבתים בפועל, אך נמצאה הוכחה למיקומם של הקירות.[2] | 
|
| 2 | פירקט | Fyrkat | 56°37′24″N 9°46′14″E / 56.623333°N 9.770556°E | 65.94 | 3,278 | הוא ממוקם ליד העיירה הוברו (אנ'), במרחק מה מהקצה הנוכחי של פיורד מריאגר (אנ') בצפון יוטלנד. המבצר בנוי על חלקת אדמה צרה, שבצדה האחד נחל ובצדדים האחרים שטח ביצתי. מיקום זה היה מאפשר שליטה על התנועה בנתיב היבשתי הראשי בין אולבורג לאורהוס. המבצר מתוארך לשנת 980 לספירה לערך ומעוצב כמעגל מדויק עם ארבעה שערים מנוגדים זה לזה ומחוברים בשתי דרכי עץ שחוצות בזווית ישרה באמצע המבצר בדיוק. דרך מעגלית אפשרה גישה לחומה. בכל אחד מארבעת הרבעים ניצבו ארבעה בתים ארוכים (אנ') מאותו עיצוב המסודרים בריבוע שבאמצע בית קטן יותר. 16 הבתים הארוכים הזהים היו מסודרים בריבוע כשהפינות כמעט נוגעות. הקוטר הפנימי של החומות היה 120 מטר והרוחב בבסיס 12–13 מטר. פירקט היה מיושב רק לפרק זמן קצר למדי, אולי לא הרבה יותר מעשור, אולי אפילו פחות. עד שנת 1000 נראה שהמבצר היה נטוש וזמן קצר לאחר מכן פשוט נשרף עד היסוד ללא כל עדות ללחימה. | 
|
| 3 | נונאבגן | Nonnebakken | 55°23′32″N 10°23′17″E / 55.392250°N 10.388153°E | 46.01 | 1,113 | מילולית "גבעת הנזירה", שמה של הגבעה עליה המבצר נבנה (כיום בתחומי העיר אודנסה) בתקופת שלטונו של סוון הראשון, מלך דנמרק, אשר אילץ את אביו האראלד הראשון, מלך דנמרק לעזוב את הארץ ולחפש מקלט אצל הג'ומסוויקינגים (אנ') בוולין (פולין המודרנית) בסביבות שנת 975. המבצר אפשר למחזיק בו לשלוט בנהר האודנסה (אנ') העובר ליד הגבעה. שם הגבעה מתייחס למנזר בנדיקטיני שהיה כאן בתקופות קדומות יותר. בסוף המאה ה-12 עזבו הנזירות את האתר כדי לבנות כנסייה חדשה בדאלום מדרום-מזרח, כיום פרבר של אודנסה. המבצר העגול הוא בקוטר פנימי של 120 מטרים ונבנה בשנים 980–1000. סביב המצודה היה חפיר ברוחב של לפחות 4 מטרים ועומק של 2 מטרים, עם סוללה של 10–12 מטרים מקסימום. | 
|
| 4 | טרלבור | Trelleborg | 55°23′39″N 11°15′55″E / 55.394167°N 11.265278°E | 223.8 | 3,065 | כאשר נבנה, המבצר היה ממוקם על חצי אי שבלט לתוך אזור הביצות בין שני נהרות. הביצה הייתה מחוברת למצר המכונה החגורה הגדולה (אנ') על ידי אגם וניתן היה לנווט בה על ידי ספינות ויקינגיות. על פי ההערכות, פקד האראלד הראשון, מלך דנמרק על בניית טרלבור בשנת 980 לספירה וייתכן שהמבצר שלט על החגורה הגדולה והתנועה הימית שבה, בין האיים שלן ופין. המבצר המרכזי העגול היה מוקף בחומה בגובה 5 מטרים, רוחבה 17.5 מטרים בבסיסה וקוטרה 137 מטרים. תוכנן כמעגל מושלם עם שתי דרכים שחוצות בזוויות ישרות במרכז הגאומטרי, המובילות לארבעה שערים עם שני שערים תמיד זה מול זה. בכל אחד מארבעת הרבעים ניצבו ארבעה בתים ארוכים (אנ') כמעט זהים המסודרים בריבוע. בניגוד למבצרי טבעת אחרים, טרלבור הורחב במעין חצר חיצונית מוקפת חומה (אנ'). בהרחבה של חצר חיצונית זו נמצא בית קברות ובו 135 קברים. | 
|
| 5 | בוררין | Borrering | 55°28′11″N 12°07′20″E / 55.469722°N 12.122222°E | 58.4 | 956.7 | המבצר הוויקינגי נבנה על גבעה, הממוקמת על פיורד שניתן היה לשוט בו עד ימי הביניים. לסוללה המעגלית קוטר חיצוני של 145 מטרים, רוחב הסוללה כ-11.0 מטרים, והיא הושלמה בכלונסאות מחודדים. המבצר מצויד בחפיר בצורת V וארבעה שערים (שניים מהם חשופים). בוררין תוארך למאה ה-10 בשיטת תיארוך פחמן-14. הדגימות ששימשו הגיעו מטבעות העצים החיצוניות ביותר של עמודי האלון המפוחמים של השער הצפוני. התוצאות של שתי הדגימות כמעט זהות: מתחם המבצר נבנה בתקופה שבין 900 לתחילת המאה ה-11. | .jpg)
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Viking-Age Ring Fortresses – UNESCO
- Viking-Age Ring Fortresses – National Museum of Denmark
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Cosmological Axis of Yogyakarta and its Historic Landmarks
- ^ 1 2 Brown, Hannah; Goodchild, Helen; Sindbæk, Søren M. (2014). "Making Place for a Viking Fortress. An archaeological and geophysical reassessment of Aggersborg, Denmark". Internet Archaeology. 36 (36). doi:10.11141/ia.36.2.
