טרלבור
 | |||||||||||
| מבט מהאוויר על טרלבור. | |||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||
| תרבויות |
ויקינגים  | ||||||||||
| אתר ארכאולוגי | |||||||||||
| אתר אינטרנט |
http://www.vikingeborg.dk/ | ||||||||||
| מיקום | |||||||||||
| מדינה |
 דנמרק | ||||||||||
| קואורדינטות | 55°23′39″N 11°15′55″E / 55.394167°N 11.265278°E | ||||||||||
  | |||||||||||
טרלבור (בדנית: Trelleborg או Trælleborg), מערבית לסליילסה באי שלן בדנמרק, הוא אחד מששת מבצרי הטבעת הוויקינגיים לשעבר של דנמרק. כאשר נבנה, המבצר היה ממוקם על חצי אי שבלט לתוך אזור הביצות בין שני נהרות. הביצה הייתה מחוברת למצר המכונה החגורה הגדולה (אנ') על ידי אגם וניתן היה לנווט בה על ידי ספינות ויקינגיות. על פי ההערכות, פקד האראלד הראשון, מלך דנמרק על בניית טרלבור בשנת 980 לספירה וייתכן שהמבצר שלט על החגורה הגדולה והתנועה הימית שבה, בין האיים שלן ופין.
טרלבור הוא המבצר השמור ביותר מבין מבצרי הטבעת הוויקינגים. מאז 1995 מציג מוזיאון טרלבור את סיפורו של המבצר המסוים הזה והאזור הסמוך. חלק מהחפצים שנמצאו בחפירות הארכאולוגיות מוצגים במוזיאון, בעוד שאחרים מוצגים במוזיאון הלאומי של דנמרק (אנ') בקופנהגן.
מבצר טרלבור צורף יחד עם מבצרי טבעת ויקינגיים אחרים (אגרסבור, פירקט, נונאבגן ובוררין), לאתר המורשת העולמית "מבצרי הטבעת מתקופת הוויקינגים" של אונסק"ו, שהוכרז במושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית, שהתכנסה בריאד בערב הסעודית בין 10 ל-25 בספטמבר 2023.[1]
תוכנית המבצר והבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה למבצרי הטבעת הוויקינגיים האחרים שנמצאו, טרלבור בסליילסה תוכנן כמעגל מושלם עם שתי דרכים שחוצות בזוויות ישרות במרכז הגאומטרי, המובילות לארבעה שערים עם שני שערים תמיד זה מול זה. בכל אחד מארבעת הרבעים ניצבו ארבעה בתים ארוכים (אנ') כמעט זהים המסודרים בריבוע. בניגוד למבצרי טבעת אחרים, טרלבור הורחב במעין חצר חיצונית מוקפת חומה (אנ'). ייתכן שהמבצר כולו סיפק מקום לכ-1,300 איש.
טרלבור, יחד עם אגרסבור ופירקט הם מבצרי הטבעת היחידים שנחפרו במלואם. כתוצאה מכך, מסקנות רבות לגביו הן טנטטיביות ועשויות להשתנות עם חפירה נוספת של אתרים אחרים.
המבצר הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבצר המרכזי העגול היה מוקף בחומה בגובה 5 מטרים, רוחבה 17.5 מטרים בבסיסה וקוטרה 137 מטרים. הקיר החיצוני היה עשוי מעץ אלון. שתי שורות של עמודים נתמכו בקורות מלוכסנות מבחוץ והחדר שבין העמודים היה מלא באדמה ואבנים. גם הקירות הפנימיים חופו בעץ ושתי החזיתות חוזקו בקורות שחיברו בין השניים. במזרח הייתה סוללה רחבה של 5 מטרים מוגנת בחפיר בעל פרופיל מחודד, ברוחב 17 מטרים ועומק 4 מטרים. החפיר לא היה מלא במים ובבסיסו היו כלונסאות מחודדים. שתי הדרכים היו מכוסות בעץ, וארבעת השערים מדופנים באבנים מבפנים. כמו בפירקט, ייתכן שהיה שביל מעגלי לאורך הצד הפנימי של החומות.
הביצורים הקיפו בסך הכל 16 בתים ארוכים המסודרים בארבעה ריבועים באורך 29.42 מטרים כל אחד. לבתים הייתה צורה מעט דומה לספינה שכן הקירות הארוכים בולטים כלפי חוץ. לכל בית היו ארבע כניסות, שתיים בקצוות הקצרים ושתיים בקירות הארוכים, והוא חולק לשלושה חדרים עם אולם מרכזי גדול (18 x 8 מטרים) ושני חדרים קטנים יותר בקצוות. הדלתות היו מוגנות במרפסות. מלבד הבתים הארוכים הגדולים, היו גם בתים קטנים יותר מצפון לרובע הצפון-מזרחי, שני בתים קטנים בחצר הפנימית של הרובע הצפון-מזרחי והדרום-מערבי וצריף מרובע קטן, כל אחד ליד השער הצפוני והמערבי.
החצר החיצונית מוקפת החומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החצר החיצונית מוקפת החומה של המבצר ייחודית, שכן נראה שלמבצרי טבעת אחרים אין חצר חיצונית. החצר החיצונית הייתה מוגנת על ידי סוללה משלה ממזרח. 14 הבתים הארוכים של החצר החיצונית, כל אחד באורך 26.33 מטרים, הוצבו כשהציר שלהם לאורך הבניינים מצביע למרכז המבצר הראשי.
בהרחבה של חצר חיצונית זו נמצא בית קברות ובו 135 קברים. רוב הקבורים היו גברים צעירים, ומעט נשים או ילדים. שלושה קברים מכילים קבורה המונית, אחד מהם כלל חמישה קבורים והשני אחד עשר. בלמעלה משני שלישים מהקברים לא היו מנחות קבר, באחרים היו רק פריטים מעטים. כלי נשק נדירים למדי. רק שני קברים היו עשירים בפריטים. האחד היה קבר אישה עם פנינים, דלי ברונזה, ארון עץ ואבני משחק. השני היה קברו של אדם עם קערת ברונזה וגרזן מעוטר כסף. הכמות הגדולה של קברים פשוטים עשויה להעיד על השפעה נוצרית. קברי פרשים נמצאו בשטחים גבוהים יותר מסביב.
חפירות וממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר נחפר בשנים 1934 עד 1942. רוב הממצאים בטרלבור משקפים כאן חיי יום-יום שלווים יחסית וכוללים כלים יומיומיים כגון כלי חרס, מנעולים, מפתחות, סכינים, אבני השחזה, מסרקים, משקולות אריגה, מספריים ומחטים. כמה בעלי מלאכה כאן עסקו בעבודות כסף, זהב וברונזה בעלות אופי עדין יותר.[2]
כמו כן נמצאו כלי נשק כגון גרזני ברזל, ראשי חצים וחלקי מגנים וישנן אינדיקציות ברורות לקרב ולתקיפת המבצר שהתרחשה בשלב מסוים במהלך חייו הקצרים של המבצר. 19 ראשי חץ נמצאו קבורים עמוק בחומות ובשערים. בשילוב עם שלושת קברי האחים, זה נחשב ראיה מוצקה. החיילים ההרוגים נקברו במהירות בקברי האחים, רבים מהם הראו חתכים עמוקים ופצעים קטלניים מנשק קרבי. ניתוח סטרונציום של שרידי השלדים גילה שחלק גדול יותר מהמתים, מקורו במה שאנו מכירים כיום כנורווגיה ופולין, ולכן הם נחשבים כשכירי חרב זרים, שהוצבו כאן כשומרי המבצר. תגלית זו תואמת את הברית האיתנה של האראלד הראשון, מלך דנמרק עם הסלאבים האובוטריטים (אנ') דרך נישואיו עם טובה (אנ'), בתו של הנסיך מסטיבוי (אנ'). האראלד ברח מאוחר יותר לעיירה וולין (שנודעה אז כג'ומנה), שם הוא מת מפצעיו לאחר שנלחם נגד רודפיו בשנים 986–87 לספירה.[3]
תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיארוך באמצעות טבעות עצים מצא שהעץ ששימש למבנים נכרת בסתיו 980 לספירה, ולאחר מכן שימש לבנייה, כנראה באביב 981 לספירה. זמן הבנייה הקצר למדי והיעדר מוחלט של סימני תחזוקה כלשהם, מעידים על שימוש קצר בלבד בבניינים של לא יותר מ-10–15 שנים. חלקים מהמבצר, כמו החומה המזרחית החיצונית, כנראה מעולם לא הושלמו לפני נטישת האתר. ממצאים ארכאולוגיים מראים כי טרלבור הותקף בשלב מסוים, מה שהביא למספר חיילים הרוגים וסימני אש, מצביעים על כך שהמבצר אולי נהרס בשריפה. עם זאת, האזורים סביב השערים מראים סימנים של שימוש ארוך יותר.
תיארוכים קודמים יותר הציבו את הטירה בסמוך לשנת 1000 לספירה.
האתר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנוף המקיף את טרלבור השתנה במידה ניכרת מאז התקופה הוויקינגית, עקב התרוממות הקרקע, והביצה הקודמת הצטמקה לביצה קטנה, בעוד שני הנהרות הסמוכים, הצטמצמו לנחלים צרים.
בשנת 1948 שוחזר אחד הבתים הארוכים במקום, אך חקירות עדכניות יותר הובילו מאז לדעות אחרות על עיצובו המקורי האמיתי. כיום האתר של טרלבור הוא מוזיאון פתוח עם כמה מבנים לתערוכות. המוזיאון הוקם ב-1995, ובשנים 1999–2004 היה האוצר במוזיאון ההיסטוריון הדני קר יוהנסן (אנ'). עיריית סליילסה העניקה 25 מיליון כתר דני לעדכן את מוזיאון טרלבור בטכנולוגיה דיגיטלית וירטואלית, בפרויקט הידוע בשם Ny Trelleborg. העירייה גם יזמה פרויקט גדול של שיקום הטבע של כל עמק הנהר Tude Å, כולל טרלבור.
בשיתוף עם מבצרי הטבעת הוויקינגיים האחרים, האתר הוגדר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בספטמבר 2023.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טרלבור
- Viking-Age Ring Fortresses – UNESCO
- Viking-Age Ring Fortresses – National Museum of Denmark
- Trelleborg Nationalmuseet
- Danmarks vikingeborge var gigantiske magtdemonstrationer
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Viking-Age Ring Fortresses
- ^ "The Garrison" (PDF). Trelleborg Museum. נבדק ב-29 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) Pamphlet by Trelleborg Museum. - ^ "Trelleborg - Borg [Trelleborg - Castle]" (בדנית). Danish Agency for Culture. 20 בפברואר 2015. אורכב מ-המקור ב-26 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
