צוקי סטנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צוקי סטנס
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Stevns Fyr, luftfoto.JPG
צוקי סטנס ומגדלור סטנס החדש
מדינה דנמרקדנמרק דנמרק
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2014, לפי קריטריונים 8
קואורדינטות 55°16′56″N 12°27′00″E / 55.2822°N 12.45°E / 55.2822; 12.45
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צוקי סטנס (דנית Stevns Klint) הם צוקים עשויים בעיקר מאבן גיר וקירטון לבנים, המשתרעים לאורך חוף הים הבלטי בדרום-מזרחו של האי זילנד, בדנמרק. חשיבותם הגאולוגית של הצוקים היא בכך, שהם מהווים דוגמה טובה לשרידים מרצועת הכחדת קרטיקון-שלישון (Cretaceous–Paleogene boundary), ובשנת 2014 הכריז עליהם ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה בצוקי סטנס

אורכם של הצוקים הוא 15 ק"מ והם מתנשאים עד לגובה של 41 מטרים. הצוקים נחלקים לשני חלקים, שביניהם מפרידה רצועת חוף באורך של כ-250 מטרים, ובה מחצבה ומזח טעינה. בשטחו של האתר שוכנים צוקי אבן הגיר עשירים במאובנים, מנהרות שנחפרו בידי אדם ומחצבות. כל אלה חושפים שרידים מרצועת המעבר מהקרטיקון אל השלישון, לפני כ-65 מיליון שנה, במקביל לאירוע ההכחדה ההמונית שנגרם כתוצאה מפגיעת מטאוריט בכדור הארץ ויצירת מכתש צ'יקשולוב במקסיקו.

אירוע פגיעת המטאוריט הותיר חתימה סטרטיגפית בדמות רצועה אדומה ובה תכולה גבוהה של אירידיום. מעל רצועה זו נראית רצועת חרסית המייצגת תקופת דעיכה בפעילות הביולוגית על פני כדור הארץ. עוביה של רצועה זו מגיע בדרך כלל לכ-10 ס"מ, אך בנקודה בודדת בחלקם הצפוני של הצוקים היא מגיעה כדי 30 ס"מ. רצועה זו מייצגת תקופה, בה נכחדו יותר ממחצית המינים שהתקיימו על פני כדור הארץ, ובהם גם הדינוזאורים. השכבות הנראות בבירור, שוכנות מתחת למבלט סלעי, והן חוצצות בין הקירטון הרך מהקרטיקון לגיר הקשה מהשלישון. השכבות שוכנות כחמישה מטרים מתחת לפני הים בצידם הדרומי של הצוקים, וכ-35 מטרים מעליו בצידם הצפוני.

הקירטון מתקופת הקרטיקון (מתחת לרצועות האירידיום והחרסית) עשיר במאובנים ומעיד על עושר בבעלי חיים ימיים. אלה כוללים למעלה מ-450 מינים של מקרו-מאובנים ומאות מינים של נאנו ומיקרו-מאובנים. לעומתם אבן הגיר מהשלישון (מעל הרצועה) עשירה בחיטחבים ובצור שחור בלבד. בשל כך נחשבים הצוקים לעדות חשובה לביסוס תאוריית האסטרואיד, כגורם להכחדת קרטיקון-שלישון, והם שימשו, יחד עם שני אתרים נוספים, בגיבושה של תאוריה זו בידי לואיס אלוורז ואחרים בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20.

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר שוכן בנתיב חשוב של נדידת ציפורים בין סקנדינביה לבין דרום אירופה ואפריקה. עם בעלי החיים החיים במקום נמנים לטאת החולות, שבעה מיני עטלפים, שני מיני סלמנדריים, מספר מיני דו-חיים ו-22 מיני פרפרים.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לצוקים שוכנת "מצודת סטנס" (Stevnsfortet) אשר נבנתה בשנים 1950-1953 ונותרה פעילה עד שנת 2000. היא נפתחה לציבור ב-1 ביולי 2008 והאתר זכה לשם "מוזיאון המלחמה הקרה" (Koldkrigsmuseum). במקום מוצגים ציוד צבאי ומערכת מחילות תת-קרקעיות באורך כולל של 1,600 מטרים. במחילות שכנו מטות פיקודיים, אזורי מגורים, בית חולים, קפלה ומחסני תחמושת. עוד שוכן במקום בית סוהר לבני נוער בני 15 עד 17 שנים.

על הצוקים ניצבים שני מגדלורים השוכנים מצפון למצודת סטנס. הראשון הוקם בשנים 1816-1818 ויצא מפעולה עם הקמת מגדלור חדש. המגדלור החדש נבנה בשנים 1877-1878 והיה פעיל עד שנת 2002.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צוקי סטנס בוויקישיתוף
הצוקים ומגדלור סטנס החדש מכיוון הים: רצועות האירידיום והחרסית הכהות, שנוצרו בעקבות פגיעת המטאוריט בכדור הארץ לפני כ-65 מיליון שנה, נראות בבירור מתחת למבלט במסלע