מובילאיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מובילאיי טכנולוגיות ראיה בע"מ
MobileyeLogo.gif
Ambassador's visit to Mobileye (24479038583).jpg
שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו במשרדי החברה, פברואר 2016
סוג חברה ציבורית
מייסדים פרופ' אמנון שעשוע, יו"ר ו-CTO
זיו אבירם, נשיא ומנכ"ל
שנת הקמה 1999
חברת אם אינטל
מיקום המטה ישראלישראלהר חוצבים, ירושלים, ישראל
שליטה בחברה אינטל
ענפי תעשייה רכב
מערכות בטיחות לרכב
מערכות סיוע מתקדמות לנהג
ADAS
מוצרים עיקריים
סדרת Mobileye 5 (בארצות הברית) סדרה 6 . Mobileye, REM
הכנסות 358 מיליון דולר (2016)
רווח 108 מיליון דולר (2016)
אנשי מפתח פרופ' אמנון שעשוע
עובדים 750 ברחבי העולם (2017)
www.mobileye.com
מסך נהג
מצלמת חלון

מובילאיי טכנולוגיות ראיה בע"מ (MobilEye Vision Technologies), המוכרת במותג מובילאיי, היא חברת טכנולוגיה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), המבוססות על טכנולוגיות עיבוד תמונה. המערכת, אשר כוללת מצלמה אחת בלבד, מתריעה בזמן אמת מפני מגוון סכנות התנגשות, סטיית הרכב מנתיב נסיעתו, מזהה הולכי רגל, רוכבי אופניים ואופנועים, ומזהה תמרורי מהירות. פונקציות אלה משמשות כמעין "עין שלישית" עבור הנהג, מאפשרות למנוע תאונות דרכים ומהוות תשתית לפיתוח רכב אוטונומי. מובילאיי חלוצה ומובילה בתחומה ועורכת מגוון שיתופי פעולה עם תעשיית הרכב העולמית. המשרדים הראשיים של מובילאיי ומרכז הפיתוח ממוקמים בירושלים, ומשרדי המכירות פרוסים ברחבי העולם - ירושלים, הולנד, לוס אנג'לס ודטרויט שבארצות הברית, ניקוסיה שבקפריסין, וטוקיו שביפן.

במרץ 2017 נמכרה מובילאיי לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, בעסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מובילאיי הוקמה בישראל בשנת 1999 על ידי פרופ' אמנון שעשוע, המשמש בתפקיד יושב הראש וסמנכ"ל הטכנולוגיות; וזיו אבירם, שכיהן כמנכ"ל וכנשיא עד לשנת 2017.

מרכז הפיתוח ממוקם בהר חוצבים שבירושלים.

בסוף יולי 2014 גייסה החברה בבורסה לניירות ערך בניו יורק 890 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 5.3 מיליארד דולר.[2]

במרץ 2017 נמכרה מובילאיי לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, והעסקה הושלמה באוגוסט 2017.[3] זו העסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי. עוד טרם מכירתה לאינטל שווי השוק של החברה היה השלישי מבין החברות הישראליות (לאחר טבע וצ'ק פוינט).

מובילאיי עתידה להקים מעבדה לפיתוח תחבורה חכמה באשדוד, בשיתוף עם העירייה. המעבדה תהווה מרכז פיתוח לתחבורה עתידנית ותייצר מערכת מידע פתוח לסטארט אפים, חברות טכנולוגיות, משרדי ממשלה וגופים אקדמיים שונים.[4]

מערכת התרעה מפני סכנות בנהיגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת מובילאיי כוללת שבב חכם (™EyeQ) אשר פותח על ידה ומוגן בפטנט ואשר מותקן במצלמה המורכבת על השמשה הקדמית של הרכב, וכן צג קטן המורכב על לוח המחוונים. שני הרכיבים מותקנים בצדו הפנימי של הרכב. המערכת מספקת התרעה בזמן אמת, באופן אודיטורי וויזואלי, מפני מגוון סכנות אפשריות, ובכך יוצרת סביבת נהיגה בטוחה יותר עבור הנהג, נוסעי הרכב ועבור הולכי הרגל. מערכת מובילאיי מתריעה מפני סטייה של הרכב מנתיב נסיעתו, מזהה ומתריעה מפני התנגשות אפשרית עם כלי רכב אחרים, מזהה תמרורי מהירות המוצבים בדרך ומתריעה בעת מעבר מאזור מהירות אחת למשנהו, מזהה הולכי רגל ורוכבי אופניים בשעות אור יום, וכן מספקת שליטה אוטומטית על הגבהת והנמכת אורות הרכב הגבוהים.

בשנת 2010 פותח השבב ™Mobileye EyeQ, שבב מדור שני המכיל 11 ליבות הפועלות במקביל.

החברה שילבה את המכשיר תוצרתה ברכביהן של 23 יצרניות רכב ברחבי העולם, בהן מיצובישי, ניסאן, פג'ו, רנו, סיטרואן, יונדאי, סובארו, קיה, שברולט ועוד.[5]

התרעות הבטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת מובילאיי מתריעה בפני הנהג בזמן אמת, באופן ויזואלי ואודיטורי, מפני הסכנות הבאות:

  • סטייה מנתיב (LDW).
  • התנגשות חזית-אחור (FCW).
  • אי שמירת מרחק (HMW).
  • התנגשות בהולך רגל או רוכב אופניים (בשעות אור יום בלבד) (PCW).
  • הגבלת מהירות (SLI) - זיהוי תמרורים (TSR).

התקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרי מובילאיי מותקנים בדגמי מכוניות חדשות של מגוון יצרני הרכב, כבר בעת ייצורם.

המערכת ניתנת להתקנה אף ברכבים מוגמרים, לאחר יציאתם מפס הייצור.
מובילאיי החלה בשיווק והתקנת מוצריה ברכבים בשנת 2010. נכון לשנת 2012, קו המוצרים הנמכר בישראל הוא סדרת Mobileye C2.

על פי תקני הבטיחות הארופאיים, החל ב-1 בינואר 2016 על מנת לקבל דירוג מרבי של חמישה כוכבי בטיחות לרכב חדש על היצרן להתקין מערכת בטיחות מתקדמת ברכב. נכון לתחילת 2015 המערכות של מובילאיי הן היחידות העונות על דרישות התקנים, ללא מתחרים.

מכונית אוטונומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מובילאיי מפתחת מכונית אוטונומית ללא נהג. לפי הערכות החברה עלויות חומרי הגלם להטמעת המערכת שלה במכוניות לא תעלה על מאות דולרים בודדים.[6]

פרופ' שעשוע הציג מצגת במסגרת של Deutsche Bank Global Auto Industry Conference, בינואר 2015, ובה סיפר שהחברה, כבר למעלה משנתיים, משלבת במוצר שלה רשת עצבית מלאכותית. טכנולוגיה זו מאפשרת "הבנה" של הדרך, הסביבה והמשתנים השונים, בהתבסס על לימוד מתמיד של כל נסיעות העבר (ככל שהוקלטו כאלה). המערכת "יודעת להבין" איפה נמצא "כביש פתוח" ואיפה נמצא נתיב הנסיעה - גם כאשר אין סימוני נתיבים על הכביש עצמו. היכולת הזו, של חישוב נתיב רצוי, זיהוי הכביש הפתוח וגבולותיו, זיהוי רמזורים, שלטי דרך, מכוניות (כולל קדימה, אחורה וצד), זיהוי אופניים, אופנועים, הולכי רגל, בעלי חיים גדולים ו"חפצים על הכביש" - כל אלו ביחד אמורים לאפשר תמיכה בנהיגה "כמעט אוטונומית".[5]

ב-1 ביולי 2016 הודיעה החברה על הקמת מיזם משותף עם החברות ב.מ.וו ואינטל, לפיתוח מכונית אוטונומית שתוצג בשנת 2021.[7] ב-26 ביולי 2016 הודיעה החברה שהיא מנתקת את שיתוף הפעולה עם חברת טסלה מוטורס, זאת משום שהאחרונה האשימה רכיב של מובילאיי בתאונה הקטלנית הראשונה של רכב אוטונומי.[8] בדצמבר הסכימה החברה על שיתוף פעולה עם HERE שבמסגרתו תעשה אינטגרציה בין מידע ממערכות מיפוי של החברה לבין המפות של HERE.[9]

בשנת 2018 החלו בכבישי ירושלים ניסויים במכוניות מתוצרת "פורד" שבהן הותקנו רכיבים של חברת "מובילאיי" ההופכים אותן למכוניות אוטונומיות.[10]

המחלוקת עם האוניברסיטה העברית על הזכויות בקניין הרוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21 נאבקו פרופ' אמנון שעשוע והמוסד האקדמי בו עבד, האוניברסיטה העברית, על הקניין הרוחני של מובילאיי. הבוררות בין הצדדים הוטלה על פרופ' אלכסנדר לובוצקי. במהלך הבוררות הובהר כי מובילאיי אינה מנצלת במישרין את תוצאות מחקריו המדעיים של שעשוע, אלא מתבססת על ידע כללי יותר שרכש במשך השנים, כחבר הסגל האקדמי. הידע של מובילאיי, נטען, סופק לה לא רק על ידי שעשוע, אלא גם על ידי עובדים ויועצים אחרים המועסקים בחברה. באותה העת החזיק שעשוע 18% ממניות מובילאיי. כדי להגיע לפשרה בדרכי נועם, הציע נשיא האוניברסיטה להחיל באופן רטרואקטיבי על מובילאיי את "המסלול הירוק", הקובע כי חבר סגל יכול לבקש מ-יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים להקים בעצמו חברת הזנק בלי מעורבות של "יישום", ובתמורה תקבל "יישום" 7.5% ממניות החברה בזמן הקמתה. הפעלת המסלול הירוק לגבי מובילאיי באופן רטרואקטיבי משמעותה העברת 2.7% ממניות מובילאי לבעלות "יישום". פרופ' לובוצקי הסתמך על הצעה זו, אך הסביר כי האוניברסיטה אינה זכאית לקבל 7.5% מכלל הידע שצברה מובילאיי, וכי סביר יותר שתזכה רק ב-7.5% מהחלק היחסי שהובא לחברה על ידי שעשוע. לפיכך הציע כפשרה כי שעשוע ידאג להעברת 1.354% ממניות החברה לבעלות יישום (כלומר 7.5% מתוך חלקו של שעשוע שהיווה אז כ-18% ממניות מובילאיי). הצדדים הגיעו להסכמה באפריל 2004, על פי הצעת לובוצקי[11].

בשנים שלאחר הנפקתה של מובילאיי בנאסד"ק, האוניברסיטה העברית מימשה את המניות, תמורת כ-40 מיליון דולר. במרץ 2017, לאחר מכירת מובילאיי לאינטל התגלעו ויכוחים לגבי ההסכם מהעבר אך בסוף הצדדים הגיעו לעמק השווה[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מובילאיי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר אורבך, האקזיט הגדול בתולדות המשק הישראלי: אינטל רוכשת את מובילאיי בכ-15 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2017
  2. ^ מיכאל רוכוורגר, הנפקת ענק: מובילאיי גייסה בניו יורק 890 מיליון דולר לפי שווי 5.3 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2014
  3. ^ ניר טל, אינטל השלימה את רכישת מובילאיי; זיו אבירם יפרוש מהחברה, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2017
  4. ^ תומר הדר, מובילאיי תקים באשדוד מעבדה בינלאומית לפיתוח תחבורה חכמה, באתר כלכליסט, 20 במאי 2017
  5. ^ 5.0 5.1 מצגת של פרופסור שעשוע מינואר 2015
  6. ^ מובילאיי מכוניות ללא נהג יגיעו בתוך שלוש שנים
  7. ^ תומר הדר, כשמכונית של ב.מ.וו פוגשת שבבים של אינטל ומערכות של מובילאיי, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2016
  8. ^ הלל פוסק, מובילאיי מתנתקת מטסלה: "דם רע בעקבות התאונה", באתר ynet, 26 ביולי 2016
  9. ^ זרחוביץ', עמרי. "מובילאיי תשתף פעולה עם חברת המיפוי של ב.מ.וו, אאודי ודיימלר - המניה זינקה ב-10%". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2016. 
  10. ^ אודי עציון, בלי ידיים בירושלים: מובילאיי ופורד מציגות אוטונומיה, באתר ynet, 17 במאי 2018
  11. ^ התרגיל שעשה מייסד מובילאיי לאוניברסיטה העברית – ימים לפני עסקת המיליארדים עם אינטל, באתר TheMarker‏, 6 בספטמבר 2017
  12. ^ עסקת מובילאיי: כך פיספסה האוניברסיטה העברית אקזיט של 15 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2017