יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1964–הווה (כ־62 שנים) |
| חברת אם |
האוניברסיטה העברית בירושלים  |
| מדינה |
ישראל |
| מיקום המטה |
ירושלים |
| משרד ראשי | גבעת רם, ירושלים, ישראל |
| ענפי תעשייה | היי טק |
| הכנסות | 51 מיליון דולר (2007) |
| מנכ"ל | איציק גולדוסר |
| עובדים | 27 |
|
www | |
  | |
יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ, היא חברת מסחור ידע של האוניברסיטה העברית בירושלים והאחראית הבלעדית למסחור הטכנולוגיות והפטנטים שמקורם באוניברסיטה העברית. החברה, לצד חברת "ידע" של מכון ויצמן, היא מהמובילות בתחומה בעולם[1].
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים במהלך עבודות מחקר של חוקרים באוניברסיטה, הם ממציאים טכנולוגיות אשר להם אפליקציות בתחומים שונים. יישום היא הזרוע של האוניברסיטה אשר מזהה טכנולוגיות אלו ומביאה אותם אל החברות המסחריות. יישום מלווה את התהליך החל משלב המחקר דרך רישום הפטנט ועד פיתוח עסקי על מנת למסחר את הפטנטים.
עד היום רשמה יישום למעלה מ-10,750 פטנטים על למעלה מ-3030 המצאות בכל תחומי הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. כשליש מהפטנטים מוסחרו, ומוצרים המבוססים עליהם נמכרים בלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה.
לאורך שנות קיומה הקימה יישום כ־170 חברות פורטפוליו, המבוססות על המצאות חוקרי האוניברסיטה העברית. ביניהן מובילאיי, בריפקם, אקסליבריס, קולפלנט וביוקנסל.
ליישום הסכמי שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות דוגמת אינטל, נוברטיס, רוש, ג'ונסון אנד ג'ונסון, טבע, מרק, גוגל, אדובה מונסנטו, סינג'נטה, וילמורין, ועוד רבים נוספים.
סיפורי ההצלחה הבולטים של יישום הם תרופה בשם אקסלון הנמכרת על ידי נוברטיס, תרופה בשם דוקסיל לטיפול בסוגים שונים של סרטן, זרעי עגבניות ופלפלים ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"יישום" הוקמה בשנת 1964 במטרה למסחר מחקריים מדעיים שנערכים באוניברסיטה, לקדם ולטפח את המחקר השימושי ולבצע מחקרים מדעיים שאינם במסגרת המחקר הבסיסי הטהור[2]. עד שנת 1970 רשמה החברה כ-600 פטנטים בתחומי הכימיה, האלקטרוניקה והפיזיקה. על חלק מהפטנטים חתמה "יישום" הסכמי תמלוגים עם חברות שהשתמשו בהם, והדבר החל לשמש מקור הכנסה חשוב לחברה[2]. בנוסף הקימה "יישום" יחד עם "החברה הישראלית למחקר ולפיתוח" (חברה שנוסדה על ידי ממשלת ישראל ומשקיעים פרטיים במטרה להקים מפעלי תעשייה על בסיס מחקרים תעשייתיים) חברה לייצור ביוכימיקלים וכימיקלים עדינים בשם "מקור כימיקלים בע״מ" בפארק תעשיות עתירות־המדע הר חוצבים, שגם הוקם באותה עת[2][3]. חברה זו נמכרה אחר כך לתאגיד האמריקאי "סיגמה-אולדריץ" (Sigma Aldrich)[4]. פיתוחים נוספים באותה תקופה היו מערכת לאבחון פעילות בלוטת התריס, שפיתח ג'ק גרוס, פרופסור לרפואה ניסויית לחקר הסרטן בבית הספר לרפואה. מערכת הבדיקה יוצרה ושווקה על ידי חברת "איימס־יישום", חברה שהוקמה בשיתוף חברת "מעבדות מילס" מארצות הברית[5]; מכשיר למדידת קרינת גמא פותח ויוצר, על ידי צוות פיזיקאים באוניברסיטה בראשות פרופסור שמעון עופר. בתחילת 1965 נמסר תהליך הייצור של המכשיר לחברת אלרון[6].
בשנת 1987 הקימה "יישום", בשיתוף חברת "אקוגן" (.Ecogen inc) מארצות הברית, חברה לפיתוח חומרי הדברה ביולוגית[7].
בשנת 1991 הקימה "יישום" בשיתוף חברת "גדות תעשיות ביוכימיה" את חברת "גדות־יישום", לפיתוח מוצרים ותהליכי ייצור בענפי הכימיה והביוטכנולוגיה[8].
בשנת 1994 חתמה על הסכם רישוי עם חברת התרופות השווייצרית "הופמן לה רוש", שהוביל לסכסוך משפטי שהסתיים בפשרה, בה נחתם הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח[9].
בשנת 2004 הקימה "יישום" אגף לקידום ומסחור פרויקטים בתחום הלוחמה בטרור[10].
בשנת 2007 ההכנסות "יישום" הסתכמו ב-51 מיליון דולר. מתוכם ההכנסות מתמלוגים הסתכמו ב-36 מיליון דולר וההכנסות משירותי מחקר שמעמידים מדעני האוניברסיטה העברית עבור חברות תעשיות הגיעו ל-10 מיליון דולר. ב-2007, שלושה מוצרים היו אחראים למרבית הכנסותיה מתמלוגים: Exelon, תרופה לטיפול באלצהיימר ובשיטיון שמשווקת על ידי נוברטיס; Doxil, תרופה לטיפול בסרטן השחלות שמשווקת על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון, והמכירות של עגבניות מזן שרי ועגבניות בעלות חיי מדף ארוכים של הזרע סידס, זרעים גדרה ועוד חמש חברות זרעים[11].
בשנת 2014, החלה "יישום" במסחור טכנולוגיה, המבוססת על מחקרו של פרופסור אמיר עמדי, שמסייע לעיוורים לראות צבעים[12].
בשנת 2018 רכשה מ"יישום" חברת "ביותרקס" מארצות הברית את זכויות הפיתוח של תרופה חדישה שפותחה על ידי חוקרים באוניברסיטה העברית לטיפול בלוקמיה מיאלואידית חריפה, אחד מסוגי הסרטן האלימים ביותר[13].
במאי 2018 נרכשה חברת "בריפקאם" (BriefCam) של "יישום" על ידי חברת קנון היפנית. בריפקאם הוקמה ב-2007 על ידי פרופסור שמואל פלג מהאוניברסיטה העברית, מומחה בתחום הראייה הממוחשבת. הטכנולוגיה של בריפקאם הופכת קובצי וידאו של מצלמות אבטחה למידע שימושי בזמן אמת, ומקצרת באופן דרמטי את הזמן שלוקח לעבור, להבין, ולנצל אלפי שעות של וידאו[14]. פלג גם הקים בשנת 2000, יחד עם "יישום", את חברת יומנאייז טכנולוגיות (HumanEyes), העוסקת בפיתוח תוכנה המאפשרת צילום תלת־ממדי סטריאוסקופי במצלמה דיגיטלית רגילה והדפסתו במדפסות דיגיטליות סטנדרטיות[15].
המחלוקת עם חברת מובילאיי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המאה ה-21 נאבקו פרופסור אמנון שעשוע והאוניברסיטה העברית, על הקניין הרוחני של חברת מובילאיי שהקים שעשוע ב-1999 . הבוררות בין הצדדים הוטלה על פרופ' אלכסנדר לובוצקי. במהלך הבוררות הובהר כי מובילאיי אינה מנצלת במישרין את תוצאות מחקריו המדעיים של שעשוע, אלא מתבססת על ידע כללי יותר שרכש במשך השנים, כחבר הסגל האקדמי של האוניברסיטה. הידע של מובילאיי, נטען, סופק לה לא רק על ידי שעשוע, אלא גם על ידי עובדים ויועצים אחרים המועסקים בחברה. באותה העת החזיק שעשוע 18% ממניות מובילאיי. כדי להגיע לפשרה בדרכי נועם, הציע נשיא האוניברסיטה להחיל באופן רטרואקטיבי על מובילאיי את "המסלול הירוק", הקובע כי חבר סגל יכול לבקש מ"יישום" להקים בעצמו חברת הזנק בלי מעורבות של "יישום", ובתמורה תקבל "יישום" 7.5% ממניות החברה בזמן הקמתה. הפעלת המסלול הירוק לגבי מובילאיי באופן רטרואקטיבי משמעותה העברת 2.7% ממניות מובילאי לבעלות "יישום". פרופ' לובוצקי הסתמך על הצעה זו, אך הסביר כי האוניברסיטה אינה זכאית לקבל 7.5% מכלל הידע שצברה מובילאיי, וכי סביר יותר שתזכה רק ב-7.5% מהחלק היחסי שהובא לחברה על ידי שעשוע. לפיכך הציע כפשרה כי שעשוע ידאג להעברת 1.354% ממניות החברה לבעלות יישום (כלומר 7.5% מתוך חלקו של שעשוע שהיווה אז כ-18% ממניות מובילאיי). הצדדים הגיעו להסכמה באפריל 2004, על פי הצעת לובוצקי[16].
בשנים שלאחר הנפקתה של מובילאיי בנאסד"ק, האוניברסיטה העברית מימשה את המניות, תמורת כ-40 מיליון דולר. במרץ 2017, לאחר מכירת מובילאיי לאינטל התגלעו ויכוחים לגבי ההסכם מהעבר אך בסוף הצדדים הגיעו לעמק השווה[17].
הנהלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנכ"לים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים
יישום, חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, דף שער בספרייה הלאומית- אבי בליזובסקי, פרסים למיישמים המצטיינים של חברת יישום של האוניברסיטה העברית, באתר "הידען", 14 ביולי 2011
- המיליונרים של האוניברסיטה העברית: פרופ' ויינשטוק-רוזין ופרופ' ברנהולץ, באתר גלובס, 28 בפברואר 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ עודד חרמוני, התמלוגים של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן ממכירת פטנטים - 100 מיליון דולר בשנה, באתר הארץ, 8 ביוני 2004
- 1 2 3 חברה אמריקאית רכשה בירושלים זכויות לפיתוח רעיונות מדעיים, הארץ, 9 בינואר 1970
דנים על מפעל אלקטרוניקה בשיתוף האוניברסיטה בי־ם, הארץ, 10 באוגוסט 1966 - ↑ ראיתי שמעתי - מתוצרת האוניברסיטה, הארץ, 29 בספטמבר 1968
- ↑ טל לוי, חברת ההנדסה לודן תקים מפעל ביוטכנולוגי בירושלים עבור חברה סיגמא אולדריץ העולמית בהיקף של 3.8 מיליון דולר, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2005
- ↑ יצוא "מילס" - 2 מיליון דולר, למרחב, 25 בפברואר 1971
- ↑ מונה לקרני גאמא – לייצור בקנה מידה תעשייתי הומצא במחלקה לפיסיקה של האוניברסיטה העברית, הארץ, 30 ביולי 1968
- ↑ מחקר ופיתוח חומרי הדברה בישראל, חדשות, 30 במרץ 1992
- ↑ חברה חדשה למו"פ, חדשות, 29 באפריל 1991
- ↑ נועם שרביט וגלי וינרב , סכסוך בין רוש ליישום הוביל להסכם בעשרות מיליוני דולרים, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2009
- ↑ צורי דאר, יישום הקימה אגף לקידום ומסחור פרוייקטים בתחום הלוחמה בטרור, באתר הארץ, 22 באפריל 2004
עודד חרמוני, חוקרים באקדמיה הישראלית מפתחים אמצעים ללוחמה בטרור, באתר הארץ, 22 ביוני 2004 - ↑ יורם גביזון, הכנסות יישום - שממסחרת את הקניין הרוחני של האוניברסיטה העברית - צמחו ב-28% ב-2007, באתר הארץ, 8 באפריל 2004
- ↑ רותי לוי, הטכנולוגיה הישראלית שעוזרת לעיוורים לראות, באתר TheMarker, 23 בדצמבר 2014
- ↑ עידו אפרתי, חוקרים ישראלים פיתחו תרופה חדשנית לטיפול בלוקמיה, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2018
- ↑ אלירן רובין, אקזיט לאוניברסיטה העברית: בריפקאם נרכשה על ידי ענקית הצילום קנון, באתר TheMarker, 9 במאי 2018
- ↑ צורי דאר, HumanEyes גייסה כ-5 מיליון דולר מ-BRM קפיטל, דוקור אינטרנשיונל, בני לנדא ומשקיעים פרטיים, באתר TheMarker, 18 באוגוסט 2002
- ↑ שלי אפלברג, התרגיל שעשה מייסד מובילאיי לאוניברסיטה העברית – ימים לפני עסקת המיליארדים עם אינטל, באתר TheMarker, 6 בספטמבר 2017
- ↑ עמרי זרחוביץ' וחגי עמית, עסקת מובילאיי: כך פיספסה האוניברסיטה העברית אקזיט של 15 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 17 במרץ 2017
- ↑ יורם גביזון, סופר נאוה פורשת, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2008
- ↑ גלי וינרב, "ב-10 שנים העברנו לאוניברסיטה העברית יותר מ-800 מיליון ש'", באתר גלובס, 17 באוקטובר 2017