מודעת שידוכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מודעת שידוכים, "הצפירה", 10 ביולי 1931
מודעות שידוכים, "מעריב", 7 בנובמבר 1952

מודעת שידוכים היא מודעה המתפרסמת בעיתון שבה אדם מחפש בן זוג, בדרך כלל לשם נישואים. בדרך כלל מפרסם המודעה הוא האדם המחפש בן זוג, אך לעתים מפורסמת המודעה על ידי הוריו או על ידי שדכן.

מודעת השידוכים הראשונה, שבה נאמר: "ג'נטלמן צעיר ישמח להשתדך לאשה טובה וצעירה בעלת הון של כ-3,000 לירות", פורסמה בשנת 1695 בעיתון לונדוני לגינון ולתבואות. בעקבות העניין במודעה, התפרסמו מודעות שידוכים דרך קבע בעמוד הראשון של עיתון זה.

מודעת שידוכים היא בדרך כלל מודעת מילים (מודעת לוח), שמחירה נמוך, אך מתפרסמות גם מודעות שטח, היקרות יותר. המודעות מתארות בקצרה את מאפייניו הרלוונטיים של מפרסם המודעה: מצב משפחתי, גיל, מקצוע, השכלה, דת וכדומה, ולעתים גם את מאפייניו של בן הזוג המבוקש. בדרך כלל המודעה אינה כוללת את שמו של מפרסם המודעה, אך ניתנת בה דרך לא חושפנית ליצירת קשר אתו, כגון תא דואר.

מודעות שידוכים פורסמו על ידי גברים ונשים, אך בשנת 1727 תושבת מנצ'סטר שפרסמה מודעת שידוכים אושפזה בבית משוגעים, משום שצעדה זה נחשב למעשה טירוף שהעושה אותו מסוכנת לציבור.

בשנת 1915 ייסד אלפרד בארט בלונדון מגזין בשם "הלינק", ששימש רק לפרסום מודעות שידוכים. המשטרה, שחשדה שחלק מהמודעות נועדו להדחה לזנות, הביאה בשנת 1921 לסגירת המגזין ולמעצרו של בארט, שהואשם בפגיעה במוסר ונידון לשנתיים מאסר ועבודת פרך.

פרנצ'סקה בומן, שפרסמה בשנת 2011 ספר העוסק בהיסטוריה של מודעות השידוכים, ציינה כי "מה שראיתי לאורך כל המחקר שלי זה שבסופו של דבר, וזה קשור לאבולוציה, גברים מחפשים אשה צעירה, ונשים מחפשות גבר בעל אמצעים. זהו. גברים מחפשים נשים שיוכלו להוליד להם ילדים, ונשים מחפשות גברים שיוכלו לתמוך כלכלית בילדים שייוולדו, וזה כמעט לא השתנה."‏[1]

בעיתונות העברית פורסמו מודעות שידוכים כבר מראשיתה. בשנת 1952 החל "מעריב" לפרסם את מודעות השידוכים במדור מיוחד.

בשלהי המאה ה-20, עם התבססות האינטרנט, החלו אתרי היכרויות להחליף את מודעות השידוכים ככלי מרכזי למציאת בן זוג. בהמשך, בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, החל גם אתר "פייסבוק" לשמש למטרה זו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Francesca Beauman, Shapely Ankle Preferr'd: A History of the Lonely Hearts Ad 1695-2010, Chatto & Windus, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]