מוחמד עלאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מוחמד נצר אלדין עלאןערבית: محمد نصر الدين علان, נולד ב-1984) הוא עורך דין וטרוריסט פלסטיני, פעיל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. לאחר שהושם במעצר מנהלי פתח בשביתת רעב ממושכת.

עלאן, תושב הכפר עינאבוס שמדרום לשכם, ריצה בין השנים 2006 ל-2009 עונש מאסר לאחר שגייס מחבל לביצוע פיגוע התאבדות, כמו כן נעצר בחשד למעורבות בפעילות המזוהה עם הג'יהאד העולמי. ב-6 בנובמבר 2014 נעצר עלאן בצו מעצר מנהלי לשישה חודשים, שהוארך עד 4 בנובמבר 2015. ב-18 ביוני 2015 פתח עלאן בשביתת רעב בבית סוהר אשל, במחאה על מעצרו בלא משפט. לפי הודעת המדינה הצו המנהלי ניתן נוכח המידע המודיעיני שהצטבר בעניינו, ומשנמצא כי אין אפשרות להעמידו לדין נוכח חסיונו של המידע.

עלאן אושפז בבית החולים סורוקה בטיפול נמרץ. בתחילת חודש אוגוסט 2015, 50 ימים אחרי שהחל עלאן את שביתת הרעב, פרסם הצלב האדום הודעה לעיתונות לפיה עלאן נתון בסכנת חיים, וקרא לאפשר ביקורים של משפחתו של עלאן אצלו. באותו זמן עלאן היה אזוק 16 ימים למיטתו.[1] ב-10 באוגוסט הועבר עלאן לבית החולים ברזילי באשקלון. דרישה להאכילו בכפייה נדחתה על ידי ההסתדרות הרפואית, שטענה שפעולה כזו היא בגדר עינויים.[2] בעת אשפוזו באשקלון התקיימו בעיר עימותים אלימים בין מפגינים יהודים, בהם פעילי להב"ה, שבאו למחות על אשפוזו, ומפגינים, רובם ערבים, שתבעו לשחררו.[3]

עלאן עתר לבית המשפט הצבאי ולבית המשפט הצבאי לערעורים נגד צו המעצר, ולאחר שבתי משפט אלה אישרו את הצו, הגיש עתירה לבג"ץ, שקבע כי אין מקום להתערב בהחלטותיהן של הערכאות הצבאיות ודחה את עתירתו.[4]

עלאן הגיש עתירה לבג"ץ שיורה על שחרורו עקב מצבו הרפואי. המדינה ביקשה לדחות את העתירה, והדגישה כי אם בג"ץ יורה על שחרורו של עלאן לנוכח מצבו הרפואי, הדבר "עלול לתמרץ אסירים ועצורים לפתוח בשביתות רעב, כדי לחייב את הרשויות לשחרורם, וזאת בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי". המדינה הדגישה בתגובתה לעתירה כי "להערכת גורמי הביטחון, שחרורו של עלאן יש בו גם בעת הנוכחית כדי לסכן את ביטחון האזור והציבור". עם זאת, לפנים משורת הדין, המדינה הודיעה כי היא מוכנה "לשקול את שחרורו אם יסכים לצאת לחו"ל לתקופה בת 4 שנים ויתחייב שלא לחזור לאזור". עלאן דחה הצעה זו.[5]

לאחר שעלאן איבד את הכרתו והיה חשש לחייו ננקטו בבית החולים פעולות לשיפור מצבו הבריאותי, ועלה חשש שנגרם נזק למוחו כתוצאה משביתת הרעב. בג"ץ קבע שהמעצר המנהלי מוצדק, אך הורה להקפיא את צו המעצר המנהלי, משום שהעותר אינו מהווה סיכון עקב מצבו הרפואי,[6] ובעקבות זאת הסכים עלאן, ששב להכרה, לחזור לאכול.[7]

ארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה איים בנקמה אם עלאן ייפגע או ימות. בעקבות איום זה ומידע מודיעיני פרס צה"ל סוללות של "כיפת ברזל" באשדוד ובבאר שבע.[8]

לאחר שהחל להתאושש פרסם עלאן סרטון שבו הודה לאלה שתמכו בו, ובפרט לתומכים מקרב ערביי ישראל, להם אמר: "זה מוכיח שאנחנו עם אחד, ושום מרחק או גבול לא יפריד בינינו".[9]

ב-16 בספטמבר, עם שחרורו מבית החולים, נעצר מחדש בצו מנהלי. הוא החל שוב בשביתת רעב אך הפסיק אותה כעבור יומיים[10] בשל מגעים לשחרורו. ב-4 בנובמבר שוחרר מכלא עופר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמירה הס, עידו אפרתי, ג'קי חורי, הצלב האדום: חייו של עציר מינהלי בישראל נמצאים בסכנה מיידית, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2015
  2. ^ נעמה אנגל משאלי ואסף גבור, בי"ח ברזילי: "הזנה בכפייה לעציר – רק אם ידרדר מצבו", באתר nrg‏, 10 באוגוסט 2015
  3. ^ סערת שובת הרעב: עימותים אלימים בין ערבים ליהודים באשקלון, באתר גלי צה"ל, 17 באוגוסט 2015
  4. ^ בג"ץ 4972/15 מחמד נצר אלדין מפדי עלאן נגד המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון, ניתן ב-4 באוגוסט 2015
  5. ^ אסף גבור, מוחמד עלאן דחה את הצעת המדינה: "ימשיך במאבק", באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2015
  6. ^ בג"ץ 5580/15 מוחמד נצר אלדין עלאן נגד שירות הביטחון הכללי והמפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון, ניתן ב-19 באוגוסט 2015
    ג'קי חורי, רויטל חובל, עידו אפרתי, בג"ץ הקפיא את צו המעצר המינהלי של מוחמד עלאן בשל מצבו הרפואי, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2015
  7. ^ חלק מהטיפול הרפואי: מוחמד עלאן הסכים לשבור את שביתת הרעב, באתר מעריב השבוע, 20 באוגוסט 2015
  8. ^ מתן צורי, יואב זיתון ואילנה קוריאל, דריכות בגלל שובת הרעב: כיפת ברזל נפרסה באשדוד ובבאר שבע, באתר ynet, 20 באוגוסט 2015
  9. ^ ג'קי חורי, עלאן בסרטון מבית החולים: מודה לאלו שעמדו לצדי, אנחנו עם אחד, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2015
  10. ^ משה נוסבאום, ‏אחרי יומיים: העציר המנהלי מוחמד עלאן שבר את שביתת הרעב המחודשת, באתר ‏mako‏‏, ‏18 בספטמבר 2015‏.