ההסתדרות הרפואית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ההסתדרות הרפואית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו הר"י

ההסתדרות הרפואית בישראל (ראשי תיבות: הר"י, באנגלית: Israel Medical Association-I.M.A) היא ארגון העובדים היציג של רופאי ישראל, הפועל כארגון מקצועי, עצמאי, בלתי תלוי ובלתי מפלגתי לקידום הרופאים והרפואה בישראל. למרות היותה ארגון עובדים, מטרותיה של הר"י אינן מסתכמות רק בקידום העניינים המקצועיים, המדעיים והכלכליים של חבריה, אלא גם לשמור על רמה מקצועית ואתית נאותה של מקצוע הרפואה ולדאוג לאיכות ומעמד הרופא והרפואה בישראל.

הר"י היא ארגון המושתת על פעילותם ההתנדבותית של נבחריה, אשר ממשיכים לעסוק ברפואה באופן מלא במקביל לעבודתם הציבורית. בוועידת הר"י שנערכה בספטמבר 2009 נבחר ד"ר ליאוניד אידלמן לעמוד בראש הארגון.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר"י מורכבת משבעה ארגונים פרופסיונליים המאגדים רופאים שונים, וארגונים פרופסיונליים אלו מורכבים אף הם מוועדים מקומיים. שבעת הארגונים הם[1]:

  1. ארגון הרופאים עובדי המדינה (כ-5,900 רופאים בשנת 2014)
  2. ארגון רופאי עיריית תל אביב
  3. ארגון רופאי קופת חולים (כ-8,500 רופאים בשנת 2014)
  4. עמותת ארגון הרופאים העצמאיים של מכבי
  5. ארגון רופאי קופת חולים לאומית
  6. ארגון רופאי בית החולים הדסה
  7. ארגון רופאי קופת חולים מאוחדת

המוסד העליון של הר"י הוא הוועידה הארצית (405 צירים בשנת 2014) המתכנסת מדי 4 שנים והיא מוסמכת לקבל כל החלטה הקשורה למדיניותה ופעילותה של הר"י וכן לבחור באופן ישיר את הנציגים למוסדותיה העיקריים ובהם הוועד המרכזי אשר קובע את מדיניותה של הר"י ומיישם את מטרותיה והחלטותיה. יו"ר הר"י מוסמך לייצגה בכל תחומי הפעילות שעליהם היא מופקדת.

הנציגים בוועידה הארצית הם נציגיהם של שבעת הארגוניים הפרופסיונליים והם נבחרים ומתמנים באופן ישיר על-ידם. מספרם נקבע בהתאם לגודלו היחסי של כל ארגון פרופסיונלי.

החברים בוועד המרכזי נבחרים על ידי הוועידה הארצית והרכבו של הוועד המרכזי נקבע על-פי המשקל היחסי של הצירים שנבחרו על ידי הארגונים הפרופסיונליים (סעיף 67 לתקנון). יו"ר הר"י נבחר אף הוא על ידי הוועידה הארצית.

הוועידה הארצית והוועד המרכזי בוחרים חברים בגופים נוספים של הר"י.

פעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה ארגון עובדים יציג, מנהלת הר"י משא ומתן עם המעסיקים וחותמת על הסדרים והסכמים קיבוציים, המסדירים את תנאי עבודתם, את שכרם ורווחתם של הרופאים.

באמצעות המועצה המדעית קובעת הר"י את רמת מקצוע הרפואה, דואגת לתוכניות וסדרי ההתמחות ולבקרת המקצוע, מפתחת את לימודי ההמשך ברפואה, על צורותיהם השונות, ופועלת לקידומם. הר"י מאגדת בתוכה איגודים, חברות וחוגים מכל תחומי ההתמחות הרפואית. האיגודים והחברות מהווים את הבסיס המדעי והמקצועי לקהילייה הרפואית ולפעילות הר"י בתחום המקצועי. הר"י תומכת ומגבה את פעולות האיגודים, החברות והחוגים.

הלשכה לאתיקה מגבשת את הקוד האתי של הרופאים ודואגת לשינוי הכללים ולעדכונם במידת הצורך. הוועדות האתיות והלשכה מטפלות בכל העניינים הנוגעים לתחום האתיקה הרפואית, בתלונות בין עמיתים וכן בתלונות הציבור כלפי הרופאים.

הר"י פעילה ומעורבת בהליכים חקיקה הנוגעים לציבור הרופאים ולמערכת הבריאות בישראל. באמצעות המחלקה המשפטית שלה, מטפלת הר"י בהיבטים המשפטיים הנוגעים לציבור הרופאים ולעבודתם. המחלקה המשפטית מלווה את פעילות הר"י, מייעצת לגופים השונים של הר"י בבעיות משפטיות ועוסקת בכל ההיבטים המשפטיים הקשורים לעבודתם.

הר"י שוקדת על שיפור איכות הטיפול הרפואי ובטיחותו. הר"י מרכזת את הפעילות של הקהילייה הרפואית בתחום הבטחת האיכות ברפואה וניהול סיכונים, לרבות טופסי הסכמה מדעת, פעילות מדעית בתחום ההנחיות הקליניות ומעקב אחרי סקרים ומבדקים.

הר"י מציעה מגוון פעילויות ושירותים לרופאים בתחום הרווחה, לרבות ביטוח רפואי, הפעלת מועדון צרכנים, הכנה לפרישה לגמלאות ופעילות לגמלאים, מתן סיוע כספי מיוחד לנזקקים, הקמת בית אבות, קרנות שונות.

הר"י פועלת להבטחת זכויות הציבור בכל הקשור לטיפול רפואי, לקידום החינוך וההסברה הרפואיים ולשמירת זכויות המטופלים. הר"י מקיימת ימי עיון ומפגשים בנושאים שונים, המיועדים לרופאים ולקהל הרחב. הר"י מקיימת גם מסעי הסברה ציבוריים, בשיתוף עם גופים שונים, כגון ארגוני חולים, קופות חולים, הכנסת, ומוסדות הממשלה. הר"י מפרסמת ניירות עמדה בנושאים העומדים על סדר היום, שעניינם מקצוע הרפואה, הרופאים ובריאות הציבור.

ארגונים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת ההסתדרות הרפואית בישראל פועלים ארגונים מדעיים במגוון תחומי המומחיות של הרפואה[2]. ארגונים אלו כוללים בין השאר את:

  • החברה הישראלית לכירורגיה דרמטולוגית[3]
  • האיגוד הישראלי לאורתופדיה[4]
  • איגוד הפסיכיאטריה בישראל[5]
  • איגוד הרדיולוגים בישראל[6]
  • החברה הישראלית לרפואה מגדרית[7]
  • האיגוד הישראלי לכירורגית לב חזה[8]
  • האגוד הישראלי לנאונטולוגיה
  • האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית
  • האיגוד הישראלי להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים
  • איגוד רופאי המשפחה בישראל

פעילות בחוץ לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר"י חברה בארגונים בינלאומיים ומקיימת קשרי גומלין הדוקים עם ההסתדרויות הרפואיות השונות בעולם. הר"י רשאית להצטרף כסניף, כמחלקה או כיחידה ארגונים אחרת לכל ארגון מקצועי בינלאומי בתחומי המחקר, הרפואה והמנהל הרפואי. הר"י מקדמת את הקשר והזיקה בין מדינת ישראל לבין רופאים בתפוצות, בין היתר, על ידי עריכת כינוסים בינלאומיים של רופאים יהודים וצירופם כחברי חוץ להר"י.

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר"י מוציאה לאור עיתונות מקצועית בעברית ובלועזית, העוסקת בתחום המחקר והמדע הרפואי. הר"י מוציאה לאור כתב עת המשמש במה לשיח ציבורי בנושאים מרכזיים העומדים על סדר היום של המדיניות, הכלכלה והאתיקה הרפואית בישראל. כמו כן, נותן כתב-העת פומבי למדיניותה, עמדותיה ויעדיה של הר"י ומביא מידע עדכני בתחומים שונים. בנוסף, מפיקה הר"י עלוני מידע לרופאים ולאיגודים, המופצים מספר פעמים בשנה. הר"י יוזמת ושותפה למיזמים שונים, שמטרתם הגברת המודעות הציבורית לענייני בריאות ורפואה. בהם, עריכתה של האנציקלופדיה הישראלית לרפואה, הוצאת מוספי בריאות בשיתוף העיתונים היומיים וקיום ימי שידורים מיוחדים בשיתוף פעולה עם אמצעי התקשורת האלקטרונית. להר"י אתר אינטרנט, המיועד לציבור הרופאים בארץ ובחו"ל ולציבור הרחב. האתר הראשי כולל אתרי משנה מגוונים, ובהם מידע בדבר כתבי העת של הר"י, מועדון הצרכנות. האתר מפרסם בקביעות מידע על אודות פעילות הר"י והאיגודים בשפות שונות, מידע בנושא בחינות ועדכונים שוטפים בדבר עמדותיה של הר"י.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בינואר 1912, כאשר מספר הרופאים היהודים בארץ ישראל עמד על 32, הוחלט באסיפה שהתקיימה בביתו של ד"ר מאיר קרינקין בתל אביב, ברחוב אלנבי, לייסד אגודה שתיקרא "אגודה מדיצינית עברית ליפו ומחוז יפו", שאליה יוכלו להתקבל רופאים, וטרינרים ופרוביזורים (רוקחים מוסמכים). הנוכחים באסיפה שנחשבו למייסדי האגודה הם: ד"ר יהודה לייב פוחובסקי, חיים חיסין, ד"ר בת שבע יוניס גוטמן, ד"ר מאיר קרינקין, ד"ר מנחם שטיין וד"ר משה שרמן והרוקח זאב אורבוך. צורפו אליהם ד"ר סוניה בלקינד, ד"ר יעקב ברנשטיין-כהן מפתח תקווה, ד"ר וויצברד מראשון לציון וד"ר מוסקוביץ מרחובות. באסיפה נקבע שיעור דמי החבר באגודה ונערכו בחירות חשאיות להנהלה, שעל פיהן נבחרו ד"ר פוחובסקי ליושב ראש, ד"ר קרינקין לסגן יושב ראש וד"ר משה שרמן למזכיר[9].

כתב על-כך ד"ר שרמן[10]:

הועד הקטן הזה של "אגודה מדיצינית עברית", שמנתה כתריסר חברים, היה עמוס עבודה. לפניו עמדו בעיות לא יותר קלות מאלו שעומדות לפני הוועדים הנוכחיים. יש עוד להוסיף, כי לא הייתה לנו דירה מיוחדת, לא היו פקידים. את הכל עשינו בעצמנו – גם את כתיבת המכתבים וגם את מסירתם לתעודתם. אפילו גזבר מיוחד לא היה לנו. ד"ר פוחובסקי, העשיר שבינינו, צריך היה לדאוג לכיסוי ההצאות ובחלקן הגדול הוא כיסה אותן מכיסו הוא, משום שהגירעון היה גדול למדי. היינו צעירים. גם ד"ר פוחובסקי היה אז צעיר, אבל אני הייתי הצעיר שבחבורה. מפני זה עלי היו מטילים את רוב העבודות ואני מילאתי אותן בשמחה.

תוך שנה הצטרפו לאגודה כמעט כל הרופאים היהודים בארץ, מלבד רופאי ירושלים, והאגודה שינתה את שמה ל"האגודה המדיצינית העברית בארץ-ישראל". בהשפעתו של אהרן מאיר מזי"א הקימו רופאי ירושלים ב-1913 את "אגודת רופאים מדברי עברית", (ארמ"ע), בין מייסדי האגודה : ד"ר אריה בעהם, ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר, ד"ר אריה גולדברג, ד"ר אריה פייגנבאום, ד"ר זאב ברין וד"ר מרים נופך.[11].[12][13]. ב-1914 הוסכם על איחוד האגודות, אך מלחמת העולם הראשונה דחתה את האיחוד ל-1919. בעקבות האיחוד שונה שם האגודה ל"הסתדרות רפואית עברית בארץ-ישראל" (הר"ע). עם הקמת המדינה שונה השם שוב ל"הסתדרות רפואית ישראלית" (הר"י).

בחיפה הקים הד"ר הלל יפה בשנת 1921 את סניף הסתדרות הרופאים שמנה שישה חברים, ובהם : ד"ר נחום שימקין, ד"ר חיים יסקי, ד"ר ברוך ניסנבוים, ד"ר לייב עפרון וד"ר יצחק גליקר.[14].

כבר מראשיתה עסקה הר"י בתכנים המקצועיים של מקצוע הרפואה ולא רק בטובת חבריה. אף שרוב הרופאים בארץ לא דיברו עברית, הוחלט להוציא לאור רבעון בעברית שנקרא "זכרונות דברים של האגודה המדיצינית העברית בארץ ישראל". את תפקיד העורך קיבל מזכיר האגודה, ד"ר משה שרמן, הודות לשליטתו בשפה העברית וכן בשל היותו בנו של מוציא לאור ובעל בית דפוס.

בשנות ה-40 יצרה ההסתדרות הרפואית את קופת החולים "אוצר הרופאים" על מנת לתת לרופאים מסגרת של שירותי בריאות ללא שייכות פוליטית. "אוצר הרופאים" הצטרפה לאחר מספר שנות פעילות לקופת חולים "אסף" שפעלה בעיקר בחיפה. קופת חולים "אסף" התאחדה עם קופת חולים מכבי בשנת 1975.

ראשי ההסתדרות הרפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר
סידורי
שם תקופת כהונה
1 אריה פוחובסקי 11 בינואר 1912–1920
2 משה שרמן 1920–1925
3 יוסף צבי שטיין 19251932[15]
4 משה קריגר 19321934
6 בן ציון הירשוביץ 1934–1937[16]
2 משה שרמן 1937–1957, תקופת כהונה שנייה[17]
7 רפאל גז'בין 1957–1961[18]
8 אפרים סיני 19611965
9 נח קפלינסקי 11 באפריל 19651971[19]
10 רמי ישי 1971–1989[20]
11 מרים צנגן 1989–1995[21]
12 יורם בלשר 1995–2009
13 ליאוניד אידלמן 9 בספטמבר 2009[22]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, 2012, מהדורה שנייה, מהדורה מעודכנת ומורחבת ליובל המאה להסתדרות הרפואית בישראל 1912–2012, פרק ראשון: "מאה שנה להיווסדה של ההסתדרות הרפואית בישראל (ה.ר.י)".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"א 399/15
  2. ^ איגודים מדעיים, אתר הר"י
  3. ^ תקנון החברה הישראלית לכירורגיה דרמטולוגית
  4. ^ תקנון האיגוד הישראלי לאורתופדיה
  5. ^ תקנון איגוד הפסיכיאטריה בישראל
  6. ^ איגוד הרדיולוגים בישראל - תקנון
  7. ^ תקנון החברה הישראלית לרפואה מגדרית
  8. ^ תקנון האיגוד הישראלי לכירורגית לב חזה
  9. ^ הרפואה, "מאה שנה להיווסדה של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)", פרופ' נסים לוי, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה, ינואר 2012
  10. ^ שרמן, מ. " על הוועד הראשון של ה.ר.ע מפני 35 שנה" מכתב לחבר 155, י"ב בשבט תש"ז 2.2.47 עמוד 1367
  11. ^ ניסים לוי, "פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799–1984", הוצאת הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט, הטכניון חיפה, 1988, עמודים 151, 155, 380
  12. ^ ד"ר דוד מרגלית, רופאי העלייה השנייה, דבר, 30 בספטמבר 1955
  13. ^ מירושלים, הצפירה, 3 במרץ 1913
  14. ^ ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, תל אביב, 1984, עמוד 141.
  15. ^ מהחלטות הועידה, דואר היום, 3 באפריל 1928
  16. ^ חצי יובל להסתדרות הרופאים, דבר, 12 בינואר 1937
  17. ^ החלטות הועידה של ההסתדרות הרפואית העברית, דבר, 3 ביוני 1938
  18. ^ ד"ר א. סיני - יו"ר הסתדרות הרפואית, דבר, 3 במאי 1961
  19. ^ ננעלה הוועידה הארצית של ההסתדרות הרפואית בישראל, דבר, 11 באפריל 1965
  20. ^ אות יקיר הר"י, אתר הר"י
  21. ^ נבחרה לראשות הר"י ב-30.11.1989, בוועידה ה-37 של הר"י.
  22. ^ יו"ר חדש להסתדרות הרפואית: ד"ר אידלמן, באתר nrg‏, 9 בספטמבר 2009