מוכנות לכיתה א'

מוכנות לכתה א' או מוכנות לבית הספר הוא מושג המתאר את המעבר מהגן לבית הספר. מעבר בו הילד נדרש לרכוש מיומנויות למידה ומיומנויות רגשיות וחברתיות, להסתגל לסביבה שונה מזו שהכיר בגן, לשהות במקום עמוס ורועש בו יש מספר רב של דמויות, ללמוד בקצב המצופה מבני הגיל ועוד. מרכיבים אלו מהווים את הבסיס להסתגלות למסגרת החדשה ולעמידה בדרישות בית הספר.^[1]

גישות בהגדרת מושג הבשלות והמוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-40: גישת הבשלות הטבעית (Nativist View)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה זו, שעם מקדמיה נמנה ארנולד גזל (אנ'),^[2] מניחה שקיים קשר הדוק בין המוכנות לבין גיל, ומוכנות היא תוצר של התפתחות ובשילה עצבית שאינה מושפעת מגורמי סביבה הכוללים למשל, למידה ואימון, אי אפשר לזרז אותה ויש לחכות בסבלנות עד שהילד יגיע לשלב ההתפתחותי המתאים.

שנות ה-70: הגישה הסביבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה זו שעם מקדמיה נמנים ג'. מקוויקר האנט (אנ')‏ ובנג'מין בלום, תופסת את התהליך ההתפתחותי של הלמידה כמושפע מגורמים רבים, ולא רק מבשלותו של הילד. הגישה הסביבתית גורסת כי מוכנות לבית הספר קשורה בעיקר לתנאים הסביבתיים בהם הילד חי. בנוסף היא מכירה בתרומתם של התורשה ושל גורמים אורגניים להבדלים הבין אישיים, אך מדגישה שלמידה תלויה בסביבה.^[3] ולכן מציעה להתערב בדרכים שונות במוכנותו של הילד, על מנת לקדם ולשפר את המוכנות בעזרת תרגול.^[4]

שנות האלפיים: הגישה של התערבות מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגש בגישה זו היא התערבות מוקדמת ככל האפשר כדי לקדם את פוטנציאל הלמידה של הילד במשפחה ובסביבה בה הוא חי. איתור מוקדם מאפשר לגלות קשיים ויכולות מיוחדות בגילאים קריטיים בהתפתחות הילד. איתור מוקדם מאפשר למחנכים, הורים ומטפלים להתאים את ההתערבויות ליכולות הילד וצרכיו ובכך להקל על הילד במעבר מהגן לבית הספר וללימודים פורמליים^[5]

מרכיבי המוכנות לבית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע מיומנויות - יסוד ומשמעותן לתהליך המוכנות לבית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות מוכרות מספר חלוקות דומות המתארות את הגורמים המשפיעים על מוכנות לבית הספר

חלוקה המתארת שלושה מרכיבים:: התחום הקוגניטיבי (שפה ותקשורת) התחום התפישתי - מוטורי (מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה) והתחום הרגשי- חברתי. (חברות)
חלוקה המתארת ארבעה מרכיבים: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה (תחום תפישתי מוטורי), שפה ותקשורת (תחום קוגנינטיבי) וחיברות (תחום רגשי חברתי).

שתיהן מתארות את המרכיבים הנדרשים לבצע פעילות ממוקדת מטרה (פעילות שיש בה תכנון, התכוננות ושלבים להשגת המטרה).

פעילות ממוקדת מטרה מתפתחת זמן קצר לאחר הלידה ומגיעה לבשלות בכניסה לבית הספר. פעילות זו מתבססת על 4 מיומנויות היסוד מאפשרות לרכוש את מיומנויות הלמידה (קריאה, כתיבה וחשבון) עצמאות בחיי היום יום והשתלבות בחברת בני הגיל, שהן הגורמים העיקריים המשפיעים על מוכנות לבית הספר.^[6]

התחום המוטורי - מוטוריקה גסה ועדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות המוטורית של ילדים מאפשרת פיתוח שליטה הן בעצמם והן בסביבתם. התנועה מאפשרת לילדים להכיר את גבולותיהם הפיזיים ואת יכולותם לנוע ולפעול בצורה יעילה ומתוכננת.

1. מוטוריקה גסה - תנועה במרחב: היכולת להזיז את הגוף והרגליים בצורה מכוונת ומדויקת. נדרשת פעילות מתואמת (קואורדינטיבית) של השרירים הגדולים של הגוף, של מנגנוני היציבה ומערכת שיווי המשקל. לדוגמה: ישיבה לאורך זמן בכיתה, ריצה וקפיצה הנדרשים למשחקי חצר בהפסקה.

2. מוטוריקה עדינה – תפקוד ידיים: היכולת להזיז את הידיים בצורה מכוונת ומדויקת. נדרשת פעילות מתואמת (קואורדינטיבית) בין שרירי כף-היד והאצבעות וויסות נכון של הפעלת הכוח בכף היד והאצבעות. לדוגמה: הפעלת חפצים כמו מספריים או מחדד. אחיזת עיפרון המאפשרת ציור וכתיבה. וגם כיפתור ורכיסת רוכסן הנדרשים להתארגנות הבוקר לקראת בית הספר.

התחום הקוגניטיבי - שפתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים מאפשרת פיתוח שפה, תקשורת וניצני אוריינות בתחומי הקריאה, הנחשבים כחזאים טובים להישגים לימודיים בבית הספר.

3. שפה ותקשורת: היכולת לדבר בצורה מובנת ולהבין את הנאמר על ידי אחרים. לדוגמה: שימוש במושגים מופשטים (גודל, משקל, כיוונים וכו'). היכולת לבנות משפט ברצף נכון ובהגיה ברורה ומובנת מאפשרת לדבר במשפטים מורכבים, לספר סיפור קצר ולקרוא בהתאם למקובל בכיתה.

התחום הרגשי - חברתי (חיברות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

4. חיברות: היכולת להתנהג על פי המצופה מבני הגיל בחברה ובסביבה בה חיים, להבין כללי התנהגות מקובלים בחברה וליצור קשרים חברתיים עם בני הגיל. לדוגמה: יכולת להשתלב בחיי המשפחה, השתלבות בבית הספר ובקבוצת הגיל כפי שמקובל בחברה בהם חיים הילדים.

ארבע מיומנויות-היסוד הנ"ל מגיעות לבשלות בכניסה לכתה א' ומאפשרות לרכוש את מיומנויות הלמידה (קריאה, כתיבה וחשבון) העצמאות בחיי היום יום וההשתלבות בחברת בני הגיל.^[6]

המעבר לסביבה הבית ספרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבר של הילדים מהגן לבית הספר נתפס לעיתים כחוויה מרתיעה לרובם, הכוללת בתוכה הרבה אתגרים ושינויים בסביבה הפיזית, האקדמית, החברתית והרגשית.^[7]

בקבלת ההחלטה בדבר המעבר של כל ילד וילד מהגן לבית הספר, יש להתייחס למכלול של גורמים: מאפייני הילד ומאפייני משפחתו הגרעינית, הבית והקהילה, הגן שהוא לומד בו והמסגרת הבית ספרית שהוא אמור לעבור אליה. תפיסה זו מושפעת מהגישה האקולוגית של יורי ברונפנברנר^[8]^[9] הרואה את חיי הילד כמערכת מורכבת של קשרי גומלין, המשפיעים על התפתחותו. על-פי גישה זו, הילד אינו יחידה מבודדת אלא חלק ממערכת משפחתית, חינוכית וקהילתית, כאשר בין מרכיביה שוררים יחסי גומלין והשפעות הדדיות. קשרים אלו כוללים אינטראקציה בין כמה גורמים הרלוונטיים להתפתחות: גורמים ביולוגיים-אישיים, המשפחה, הגן, והקהילה.^[10] הסביבה משפיעה ומושפעת מההתפתחות האישית, כך שנוצר אפקט של גלים קלים במעגלים ההולכים ומתרחבים.

גיל המעבר לכיתה א' בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל כניסת הילד לכיתה א' בישראל משתנה בכל שנה. על פי רוב הילדים העולים לכיתה א' בספטמבר הם אלה שמלאו להם 6 שנים לפני חודש דצמבר. לדוגמה, בשנת הלימודים תשע"ה (2015/2014) קבע משרד החינוך שתאריכי הלידה של החייבים ברישום לכיתה א' הם מ-1 בינואר 2008 ועד 31 בדצמבר 2008, וניתן לאפשר רישום לכיתה א' גם לילידי 10 עד 31 בדצמבר 2007.^[11]

עם זאת, מדינות אחרות נוטות להגביל את הכניסה לכיתה א' בהגעה לגיל 6. כך למשל בחלק ממדינות ארצות הברית הילדים עולים לכיתה א' רק אם מלאו להם 6 שנים לפני תחילת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר^[12]

בישראל, קבלת ההחלטה לגבי מעבר הילד לכיתה א' קשורה בחוות דעת של הפסיכולוג החינוכי שהוא פסיכולוג הגן העובד בשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) של הרשות המקומית; בחוות דעת של הגננת; וברצון ההורים.^[11]

כלים להערכת ילדי הגן העולים לכיתה א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים אלו מיועדים להעמקת ההיכרות עם ילדים מאותרים הזקוקים לעזרה פרטנית או קבוצתית, במסגרת הגן הרגיל, להערכת הישגיהם ולבחינת תחומי הקושי, כדי לגבש המלצות ולכוון התערבות בגן ובמעברים בין הגן לכיתה א'. כלים אלו אינם מיועדים להעברה גורפת לכלל הילדים על-פי מדיניות משרד החינוך וזאת כדי למנוע מיון-יתר של הילדים.

דוגמאות לכלים שכיחים שנעשה בהם שימוש על ידי גננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש במסגרת הגן בכלי אבחון שמטרתם היכרות מעמיקה עם כלל ילדי הגן, מיפוי ילדי הגן ואיתור ילדים הזקוקים להתייחסות דיפרנציאלית מותאמת של הגננת ולמעקב אחר התקדמותם.

מבטים: התבוננות בילדים בסביבתם הטבעית. הכלי פותח על ידי האגף לחינוך קדם-יסודי ונבחר ככלי מרכזי עבור הגננת להכוונת התצפיות ולהיכרות מעמיקה עם כלל ילדי הגן. הכלי כולל דפי תצפית בכל תחומי ההתפתחות: רגשי–חברתי, תחושתי–מוטורי, שפתי וקוגניטיבי. התצפיות מאפשרות איתור תחומי קושי של ילדים, בניית תוכניות עבודה וקבלת החלטה על הפניית הילדים לגורמים נוספים.
תוכנית לימודים לגן-הילדים הממלכתי והממלכתי-דתי: מסמך של משרד החינוך, המציג את תוכנית הלימודים ואת יעדי ההוראה בתוכניות הליבה. הגננת מכוונת להעריך ולעקוב אחר הילדים על-פי קריטריונים התפתחותיים וחינוכיים. מטרת ההערכה לקדם את הילדים לקראת השגת היעדים, לעקוב אחר תפקודם והתפתחותם ולתכנן את ההוראה. תוכנית הלימודים לקראת קריאה וכתיבה, לדוגמה, כוללת הערכה של: מודעות פונולוגית, הכרת אותיות, מכוונות לספר ועוד.
איתורן + הערכת מוכנות לכיתה א': מטרת האיתורן היא הערכת מיומנויות היסוד הנדרשות מילדי גן חובה בתחומים שונים: שפה, מוטוריקה, מוכנות לחשבון, תפיסה, זכירה ועוד. קיימת גרסה גם לילדי טרום-חובה - "איתורון". כל תחום נבדק בהתאם לנורמות ההתפתחותיות. מתקבל פרופיל של נקודות החוזק והחולשה של הילד, ובהתאם להן נבנית תוכנית עבודה בשיתוף הגננת וההורים (ובמידת הצורך גם פסיכולוג הגן). הגננת היא שמנחה באופן פרטני ילדים שזוהו כמתקשים בתפקודם בביצוע האיתורן. בהמשך, אם עולה שאלה ביחס למוכנות לכיתה א', ניתן להרחיב את ההערכה באמצעות הפסיכולוג. הערכת המוכנות מאפשרת קבלת מידע על יכולותיו של הילד בתחומים שנמצאו מנבאים ביותר הצלחה בכיתה א': ידע האותיות והמספרים, שיום אותיות, מודעות פונולוגית, מוטוריקה עדינה ותחומים רגשיים.

דוגמאות לכלים שנעשה בהם שימוש על ידי פסיכולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בכלים הללו להערכת ילדי הגן מתבצע בהתאם למטרת ההערכה ולצרכים ההתפתחותיים של הילד. בכל בחירה של כלי יש להתייחס לסוגיית התוקף והמהימנות. השימוש בכלים שונים נתון למדיניות שפ"י המתעדכנת מעת לעת.

מסל"ג ומשלים מסל"ג: מבחן המאפשר איסוף נתונים לשם איתור ותכנון התערבות חינוכית–טיפולית, וכן לשם הערכת מוכנות לכיתה א'. המסל"ג הוא מבחן נייר ועיפרון שניתן להנחותו בקבוצות קטנות (ארבעה עד שישה ילדים מגיל 6-4). המבחן כולל 5 תחומים: מושגי יסוד, כושר מספרי, הבחנה חזותית, תכלול בין-חושי ותאום תפיסתי-מוטורי. מבחן משלים מסל"ג הוא מבחן יחידני שמשלים את המבחן הקבוצתי, ומוסיף עליו בעיקר חלקים שפתיים.
וקסלר WPPSI: מיועד להעברה פרטנית לילדים בגילאי 3 שנים ו-10 חודשים ועד 6 ו-7 חודשים. המבחן בודק יכולת שכלית ומורכב משתי מערכות - מילולית וביצועית. המבחן מספק ציון משכל ביצועי, מילולי וציון כללי. הפרופיל המתקבל עשוי להיות שימושי בהערכת ילדים עם לקויות. למבחן נורמות ישראליות (משנת 2012).
בנדר I ובנדר II: המבחן מאפשר אבחון יכולות ויזו-מוטוריות וכן היבטים רגשיים. מיועד לילדים מגיל 3. הנבדק צריך להעתיק צורות פשוטות ומורכבות המוצגות על כרטיסיות. לאחר מכן מתבצע מבחן זכירה של הצורות. הגרסה החדשה בנדר II כוללת את כל פריטי הגרסה המקורית, ומרחיבה אותה. הגרסה כוללת תוספת של גירויים ונורמות לגילאי 4 עד 90. בבנדר II נוספה אפשרות הבחנה בין קשיים בתפיסה חזותית לקשיים בביצוע ויזו-מוטורי.
מבחן CAT ו-CAT-H: מבחן CAT הוא כלי השלכתי לילדים בגילאי 3 - 10 שנים; CAT-H מתאים בעיקר לילדים בגילאי גן. הכלי מאפשר התייחסות לתפקוד הרגשי והחברתי של הילד ולתהליכים פסיכולוגיים. המבחן מורכב מכרטיסיות של חיות או בני אדם המתארות מצבים יום-יומיים שכיחים: אכילה, שינה, קונפליקט עם אחים ועוד.
מבחן בר-אילן: מבחן המעריך את המוכנות הרגשית לקראת המעבר לכיתה א'. המבחן מורכב מכרטיסיות של תמונות שמתוכן ניתן ללמוד על מודעות הילד לנעשה סביב בית-הספר, חרדה כללית או חרדה סביב בית-הספר, מוטיבציה ללמידה והעדפת לימוד לעומת משחק, ועוד.
מבחן ציור איש - D.A.P: הילד מתבקש לצייר איש או אישה, ילד או ילדה, דמות אחת שלמה. ניתן לנתח את הרמה ההתפתחותית של הציור על-פי נורמות: לפי מדד גודינאף (קיימות נורמות מגיל 3 שנים ו-3 חודשים ועד בגרות), או מדד קופיץ (קיימות נורמות מגיל 5 ועד בגרות).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מדינת ישראל, משרד החינוך, אגף א' חינוך יסודי, א' תחילה, ריכוך המעבר מהגן לבית הספר, 2019
^ Gesell, The first five years of life, New York:Harper, 1940
^ vygotsky, Mind and Society:The Development of Higher Psychological Processes, Cambridge, MA: MIT Press, 1978
^ Campbell & Ramey, Effects of early intervention on intellectual and academic achievement: a follow-up study of children from low - income families, Child Development, 1994
^ חטיבת בריאות הציבור, תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים, באתר משרד הבריאות, ‏2022
^ ¹ ² רעיונות לקדום פוטנציאל הלמידה, באתר קל - קידום למידה, ‏2023
^ Margetts, K, Transition to school - Complexity and diversity, European Early Childhood Education Research Journal, 2002, עמ' 103–114
^ Bronfenbrenner, U, The ecology of human development: Experiments by nature and design, Cambridge: Harvard University Press, 1979
^ Bronfenbrenner, U, Ecology of the family as a context for human development: Research perspectives, Developmental psychology, 1986
^ Phillips, D. A., & Shonkoff, J. P, From Neurons to Neighborhoods, The Science of Early Childhood Development, 2000
^ ¹ ² 3.10-1 הרישום לגני ילדים ולבתי ספר יסודיים לקראת שנת הלימודים התשע"ה, באתר cms.education.gov.il
^ Kindergarten in California - Elementary (CA Dept of Education), www.cde.ca.gov

[1] מדינת ישראל, משרד החינוך, אגף א' חינוך יסודי, א' תחילה, ריכוך המעבר מהגן לבית הספר, 2019

[Gesell,_The_first_five_years_of_life-2] Gesell, The first five years of life, New York:Harper, 1940

[3] vygotsky, Mind and Society:The Development of Higher Psychological Processes, Cambridge, MA: MIT Press, 1978

[4] Campbell & Ramey, Effects of early intervention on intellectual and academic achievement: a follow-up study of children from low - income families, Child Development, 1994

[:0-5] חטיבת בריאות הציבור, תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים, באתר משרד הבריאות, ‏2022

[:1-6] ¹ ² רעיונות לקדום פוטנציאל הלמידה, באתר קל - קידום למידה, ‏2023

[7] Margetts, K, Transition to school - Complexity and diversity, European Early Childhood Education Research Journal, 2002, עמ' 103–114

[8] Bronfenbrenner, U, The ecology of human development: Experiments by nature and design, Cambridge: Harvard University Press, 1979

[9] Bronfenbrenner, U, Ecology of the family as a context for human development: Research perspectives, Developmental psychology, 1986

[10] Phillips, D. A., & Shonkoff, J. P, From Neurons to Neighborhoods, The Science of Early Childhood Development, 2000

[תשעה-11] ¹ ² 3.10-1 הרישום לגני ילדים ולבתי ספר יסודיים לקראת שנת הלימודים התשע"ה, באתר cms.education.gov.il

[12] Kindergarten in California - Elementary (CA Dept of Education), www.cde.ca.gov

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]