מוריס יעקב רפאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

הרב מוריס יעקב רפאלאנגלית: Morris Jacob Raphall,3 בספטמבר 1798 - 23 ביוני 1868) היה רב יהודי-אמריקני אורתודוקסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל נולד בסטוקהולם שבשוודיה. אביו שימש כבנקאי של מלך שוודיה, בגיל 9 היגר עם אביו לקופנהגן שבדנמרק, שם התחנך בבית ספר היהודי. בגיל 14 עבר לאנגליה ולמד בישיבה, ובגיל 23 עבר לגרמניה ולמד שפות באוניברסיטת ארלנגן. לימים קיבל דוקטורט מאוניברסיטת גייסן בעבור פרסום התרגום שלו לתרגום ה-18 של המשנה. בהמשך התחיל לתרגם גם את חמישה חומשי תורה אבל פרסם רק את הספר הראשון. בגיל 26 שב לאנגליה והתחתן[1].

בשנת 1832 התחיל להרצות על שירה תנכית. בשנת 1834 הקים את ההיברו רביו (Hebrew Review)[2]. בשנת 1840 נסע לסוריה על מנת לחקור את הפרעות שבוצעו ביהודים במדינה, וחיבר כתב הגנה מפני עלילת הדם בדמשק. לאחר שחזר בשנת 1841 הוא התמנה לרב של בית הכנסת של ברמינגהאם ושימש כרב במשך 8 שנים. פעל נגד אפליית יהודים באנגליה ולקח חלק בהקמת בית הספר היהודי בברמינגהאם, Hebrew National School[3]. שימש כעוזר לרב הראשי ליהודי בריטניה, שלמה הירשל.

בשנת 1849 הפליג לניו יורק ומונה לרב של בית הכנסת האנגלו-גרמני ברחוב גרין, ידוע בשם קהילת בני ישורון[4] הוא שימש כרב בית הכנסת עד לשנת 1866.

רפאל הכניס שורה של שינויים להנהגות בית הכנסת שלו. בין השאר, אסר על מכירת כיבודים בבית הכנסת, הקים מקהלת גברים, וקבע קוד לבוש לחזן ולרב הקהילה, אך כל השינויים היו במסגרת ההלכה האורתודוקסית.

Bible view of Slavery[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים האמריקנית חיבר מסה בשם "Bible view of Slavery" אודות העבדות בראיית היהדות. ב-4 בינואר 1861 חודשיים לפני כניסתו לתפקיד של לינקולן, קרא נשיא ארצות הברית היוצא ג'יימס ביוקנן הבן, ליום של צום והתבוננות במטרה לצנן את המתח במדינה, עוד באותו ערב התכנסו קהילת "בני ישורון" כדי לשמוע את דרשת ערב שבת מפי רבם, הרב מוריס יעקב רפאל. הרב שהיה מודע היטב לכך שבניו יורק, מדינה צפונית, הייתה התנגדות לעבדות דרש ארוכות שלא כהרגלו ומתוך ידיעה שהוא מכביד על בני קהילתו. הוא הרגיש שגודל השעה מחייב אותו לעורר את קהילתו ואומר: ”ידידי, אני מוצא את עצמי, ואני מצטער על כך, נואם נאום בעד העבדות. אינני ידיד לרעיון העבדות בכלל, ופחות מכך לעצם עבודת העבד. ועם זאת, אני עומד כאן היום כמורה בישראל, לא כדי לומר לכם את אשר בדעתי ואת מה שאני חש בנושא, אלא כדי להביא לכם את דברי הא־ל, את השקפתו של המקרא על העבדות. מתוך הבנה עמוקה של אחריותי, אני חייב להביא בפניכם את האמת ורק את האמת, עד כמה שהאמת איננה נעימה או לא פופולרית.”[5] במסה הוא הראה שאין קשר בין השקפת כתבי הקודש על העבדות ובין העבדות שהתרחשה בפועל במדינות הדרום. כאשר בנוסף (כנאמר בציטוט), הרב רפאל בעצמו לא הזדהה עם מוסד העבדות, אך לא את דעותיו האישיות בא לדרוש אלא את הבירור שעשה בהשקפת התורה על העבדות. בכך הוא ביקש לבטל את הקשר הלא מוכרח שנעשה בין עבדות לפשעים מוסריים, ובכך לנסות למנוע את שפיכות הדמים שתתרחש לאחר מכן במלחמת האזרחים, כאשר לא את עצם מוסד העבדות יש לבטל דווקא אלא יש לשנות את התצורה שלה, וממילא לא כל מי שמחזיק בעבדים הוא מושחת באופן מוסרי. ובכן, המסה כולה באה לדון רק בהיבט התורני של הוויכוח, ובו הוא מראה שהיהדות איננה אוסרת את העבדות. הדרשה הייתה כה מוצלחת עד שהוא התבקש לשאת אותה שוב כעבור אחד עשר יום בפני החברה ההיסטורית של ניו יורק[6].

רפאל היה היהודי הראשון שנשא תפילה בפתיחת ישיבת הקונגרס של ארצות הברית, ב-1 בפברואר 1860.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Cambridge Dictionary of American Biography, by John S. Bowman. (1995). Retrieved October 2 2015 fromhttp://encyclopedia2.thefreedictionary.com/Raphall%2c+Morris+Jacob
  2. ^ מגזין בריטי שעוסק בהלכה יהודית ובשירה יהודית. ראה נספח א מתוך הארכיון של אוניברסיטת טורונטו.
  3. ^ בית הספר היהודי הראשון בברמינגהאם, אנגליה, הוקם בשנת 1843
  4. ^ בני ישורון הוקם בשנת 1825 על ידי קבוצה של יהודים גרמנים ופולנים. סידור התפילה הנהוג בבית הכנסת היה סידור אשכנזי. לאחר הקמת התנועה ליהדות מתקדמת, הרפורמית, הקהילה הייתה חלק מתנועה זו משנת 1878 לתקופה של 6 שנים אך לאחר מכן פרשו מן התנועה והכריזו על עצמאות. ב-1886 הקהילה הצטרפה לתנועה הקונסרבטיבית עד לשנת 1990. החל משנה זו בית הכנסת מתקיים ללא השתייכות לאף זרם אלא פועל בצורה עצמאית. בשנים של הרב רפאל, בית הכנסת לא השתייך לתנועה הרפורמית ולכן הוא היה בעצם יותר מסורתי.
  5. ^ The Bible View of Slavery, באתר www.jewish-history.com
  6. ^ סרנה, יונתן ושאפל, בנימין (2016). לינקון והיהודים- היסטוריה. כנרת זמורה: דביר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.