מותה של אליסה לאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מותה של אליסה לאם
Elisa Lam
藍可兒
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 באפריל 1991
ונקובר, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בינואר 2013[1] (בגיל 21)
מלון ססיל, לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ונקובר, קולומביה הבריטית, קנדה
ידועה בשל אופן היעלמותה ונסיבות מותה המסתוריות
השכלה סטודנטית באוניברסיטת קולומביה הבריטית, ונקובר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליסה לאםאנגלית: Elisa Lam), הידועה גם בשמה הקנטונזי, לאם הו ייסינית קנטונזית: 藍可兒)‏ (30 באפריל 1991 - 31 בינואר 2013[1]) הייתה סטודנטית קנדית באוניברסיטת קולומביה הבריטית השוכנת בוונקובר. ב-19 בפברואר 2013 נמצאה גופתה במיכל מים בגג של מלון סֶסִיל, שבמרכז לוס אנג'לס.

היא דווחה כנעדרת ב-1 בפברואר. המשטרה חיפשה אחריה בכוחות מתוגברים בתוך המלון, אך לא מצאה אותה. עובדי אחזקה מטעם המלון גילו את גופתה לאחר חיפוש בתוך מיכל המים, לאחר שאורחי המלון התלוננו על בעיות באספקת המים לחדריהם, כמו גם על צבעם.

היעלמותה של לאם סוקרה באופן נרחב באמצעי המדיה השונים; העניין באשר לנסיבות היעלמותה הלך וגבר, חמישה ימים טרם מציאת גופתה, כאשר משטרת לוס אנג'לס פרסמה סרטון וידאו, המתעד את רגעיה האחרונים של לאם, בעודה בחיים, ביום היעלמותה. סרטון זה צולם על ידי מצלמת האבטחה של מעלית המלון. במהלך הסרטון, נראית לאם יוצאת מהמעלית ונכנסת אליה מיד לאחר מכן, מדברת ומניעה את כפות ידיה ורגליה, במסדרון הנמצא מחוץ לכותלי המעלית, ובהיכנסה חזרה לתוך חלל המעלית - נדמה שהיא מתחבאת בין כתליה. התנהגות זו של לאם נראתה מוזרה. סרטון וידאו זה הפך ויראלי ברשת האינטרנט, כאשר משתמשים רבים, אשר צפו בסרטון, דיווחו על כך שהוא מטריד ואינו מניח את הדעת, ואנשים רבים רואים בו כאחד הסרטונים המפחידים ביותר ביוטיוב.

תאוריות שונות ניסו להסביר הן את התנהגותה המוזרה והבלתי נורמטיבית של לאם, כמו גם את נסיבות מותה: החל בטענות אודות כוחות על טבעיים (אנ') אשר היו מעורבים במקרה, וכלה בהפרעה דו-קוטבית, אשר ממנה סבלה לאם; כמו כן נטען, כי סרטון הווידאו עבר עריכה ועיבוד, וכי חלקים ממנו הוסרו טרם פרסומו - עובדה המונעת מהקהל הרחב לדעת מה התרחש בחלקים אשר הוסרו לכאורה מהסרטון, ואשר היו עשויים לשפוך אור על התעלומה, או אף להביא לכדי פתרונה. נסיבות מותה של לאם, לכשנתגלה גופתה, העלו אף הן שאלות, בייחוד בהתחשב בעברו הידוע לשמצה של המלון, אשר היה רווי במקרי מוות וברציחות.

בעת מציאת גופתה בתוך מיכל המים, הייתה לאם עירומה, כאשר מרבית מלבושיה וחפציה האישיים צפו לידה. משטרת לוס אנג'לס פרסמה את ממצאי הנתיחה שלאחר המוות רק כארבעה חודשים לאחר גילוי הגופה, לאחר עיכובים חוזרים ונשנים. תוצאותיה הראו, כי לא הייתה כל עדות לפגיעה פיזית בלאם, וקיטלגה את סיבת מותה כתאונה. אורחי המלון, אשר כיום מכונה בשם חדש: "Stay on Main", והתארחו בו בעת התרחשות הפרשה, תבעו את המלון בעוון המקרה, והוריה של לאם הגישו תביעה משפטית נפרדת בהמשכה של אותה השנה; תביעה זו נדחתה לבסוף ב-2015.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון סֶסִיל בו שהתה לאם במהלך השבוע האחרון לחייה

לאם, בתם של מהגרים מהונג קונג, אשר פתחו מסעדה בעיר ברנאבי, השוכנת סמוך למזרחה של ונקובר, קנדה, הייתה סטודנטית באוניברסיטת קולומביה הבריטית, למרות העובדה כי לא נרשמה לשנת הלימודים בתחילת 2013.

לאם נהגה לטייל לבדה, באמצעות רכבות השייכות לתאגיד הרכבות האמריקני "אמטרק", ובאמצעות אוטובוסים בינעירוניים. ב-26 בינואר, הגיעה ללוס אנג'לס. כעבור יומיים, נרשמה לאם במלון "סֶסִיל", השוכן באזור "סקיד רו" (אנ') במרכז לוס אנג'לס. בתחילה, חלקה חדר משותף עם אורחים אחרים, אשר היה ממוקם בקומת המלון החמישית; אולם, לאחר ששותפיה לחדר התלוננו אודות "התנהגותה המוזרה", כפי שתיאר זאת מאוחר יותר עורך הדין שייצג את המלון בתביעות המשפטיות אשר הוגשו כנגדו - הועברה לאם, כעבור יומיים, לחדר בו השתכנה לבדה.

מלון סֶסִיל נבנה במהלך שנות העשרים של המאה העשרים, במטרה לארח אנשי עסקים ("מלון למטרות עסקיות"). הוא ידע זמנים קשים במהלך שנות השלושים של המאה העשרים, במהלכן התרחש השפל הגדול. מאז תקופה זו ועד היום, לא השכיל עוד המלון מעולם לשחזר את הצלחתו הכלכלית, לה זכה בתחילת דרכו. לכך תרמה באופן ניכר הבליה העירונית בסביבתו של המלון, אשר התרחשה במהלך סוף שנות העשרים של המאה הקודמת.

כמה ממקרי הרצח הנודעים ביותר שידעה לוס אנג'לס התרחשו במלון סֶסִיל, או היו קשורים אליו: ב-1964, נאנסה ונרצחה בחדרה שבמלון גולדי אוסגוד, אשר נודעה בכינויה "גברת היונים של פארק פרשינג סקוור (אנ')". גם מקרה רצח זה מעולם לא פוענח. הרוצחים הסדרתיים ג'ק אונטרווגר וריצ'רד רמירז, "הצייד הלילי" התגוררו במלון זה, בתקופת ביצוע פשעיהם. במלון זה גם בוצעו מעשי אובדנות, כאשר באחד מהם נהרג בשגגה גם עובר אורח, בחזית המלון ממש. לאחר חידושים ושיפוצים, ניסה המלון לשווק עצמו מחדש, הפעם כמלון בוטיק; אך ההצלחה המחודשת בוששה להגיע, בשל רתיעת אורחים פוטנציאליים מההשתכנות בו, עקב עברו המושמץ[2].

לאם אובחנה כסובלת מהפרעה דו־קוטבית ומדיכאון וטופלה תרופתית. על פי עדותם של בני משפחתה לא היו לה מעולם מחשבות אובדניות או ניסיונות אובדניים.

באמצעה של שנת 2010, פתחה לאם בלוג אישי בבלוגספוט, תחת שם המשתמשת: "את'ר פילדס". במהלך השנתיים שלאחר מכן, פרסמה לאם בבלוג זה צילומים של דוגמניות לבושות בבגדים אופנתיים, כמו גם פוסטים הקשורים לחייה, אשר רובם עסקו במאבקה בהפרעותיה הנפשיות, ובנסיונותיה להתמודד עמן ולהתגבר עליהן.

בפוסט אשר פרסמה בינואר 2012, קוננה לאם על כך ש"הבעיה חזרה לסורה", דווקא בתחילת שנת הלימודים. עובדה זו, כך כתבה לאם, אילצה אותה לבחור ללמוד מספר קורסים מועט יותר, על מנת להפחית בעומס הלימודים. היא תיארה את תחושותיה במילים: "אני מרגישה חסרת כיוון לחלוטין, אבודה". ככותרת עבור פוסט זה, ציטטה לאם את מילותיו של הסופר צ'אק פלאניוק: "אתה תמיד מרגיש נרדף בידי המחשבה, שהנך מבזבז את חייך (לשווא)". היא השתמשה בציטוט זה כאפיגרף (אנ') של בלוג זה. לאם חששה כי עקב פרישתה ממספר גדול של קורסים לא תוכל להמשיך את לימודיה לתואר שני.

זמן מה לאחר שחלפו שנתיים ממועד פתיחת הבלוג ב"בלוגספוט", הודיעה לאם על כך שהחליטה לנטשו; במקומו, פתחה לאם בלוג באתר אחר, "Tumblr". עיקר תוכנו של הבלוג הכיל צילומי אופנה שמצאה, כמו גם ציטוטים שונים. מעט מכלל הפוסטים שפרסמה, כתבה לאם במילותיה שלה. ציטוטו של פלאניוק שימש כאפיגרף גם באתר זה.

היעלמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שהייתה בלוס אנג'לס, יצרה לאם קשר עם הוריה, שנותרו בקולומביה הבריטית, מדי יום ביומו. ב-31 בינואר 2013, היום בו הייתה אמורה לבצע "צ'ק אאוט" ממלון סֶסִיל ולעבור לטייל בסנטה קרוז (אנ'), הם לא שמעו ממנה עוד, לפיכך יצרו קשר עם משטרת לוס אנג'לס; בנוסף, טסה משפחתה ללוס אנג'לס, על מנת לסייע בחיפושים אחריה.

אחד מעובדי המלון, אשר ראה אותה ביום היעלמותה, אמר כי הייתה לבדה. קייטי אורפאן, מנהלת חנות ספרים אשר שכנה בסמוך למלון, הייתה האדם היחיד שתועד באותו היום, אשר חזה בלאם בעודה בחיים. "היא הייתה טיפוס חברותי, מלאת חיים", טענה אורפאן בפני כתבי CNN. עוד טענה אורפאן, כי לאם ביקרה בחנות לשם רכישת והענקת מתנות עבור בני משפחתה, לכשתשוב חזרה לביתה. אורפאן הוסיפה, כי "היא שוחחה עמי אודות מהות הספר, אותו הייתה חפצה לרכוש, ו (התלבטה) האם הוא עשוי להיות כבד מדי לנשיאה במהלך מסעה".

במסגרת חקירת המקרה, סרקה משטרת לוס אנג'לס את המלון עד קצה גבול יכולתה, מבחינת הרשאותיה המשפטיות אשר ניתנו לה. השוטרים סרקו את חדרה של לאם, ונעזרו בכלבי גישוש, אשר ריחרחו אחר עדות כלשהי ללאם - הן בתוך המלון - והן על גגו. למרות מסע החיפוש הנרחב, כשלו הכלבים במשימתם למצאה. סרג'נט רודי לופז, אשר נטל חלק בפיקוד על הצוות, שהיה אמון על החיפושים במלון, טען כי: "(אבל) לא סרקנו את כל החדרים. היינו מורשים לעשות זאת אך ורק במקרה של סיבה סבירה, אשר הייתה גורמת לנו להאמין, שאכן בוצע כאן פשע".

ב-6 בפברואר, שבוע לאחר הפעם האחרונה בה נראתה לאם, החליטה משטרת לוס אנג'לס כי היא זקוקה לעזרת הציבור. במסגרת התרחבות מסע החיפושים אחריה, חולקו בשכונה הסובבת את המלון פליירים עם תמונתה, והפרופיל שלה, בצירוף תמונתה, הועלה לרשת. באופן זה, הובא המקרה לידיעת הציבור הרחב - באמצעות אמצעי המדיה והתקשורת.

סרטון המעלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בפברואר, לאחר שבועיים מיום היעלמותה, פרסמה משטרת לוס אנג'לס סרטון, המתעד את רגעיה האחרונים של לאם בעודה בחיים. סרטון זה, אשר הוקלט ב-1 בפברואר על ידי מצלמת אבטחה, אשר הייתה מותקנת באחת ממעליות המלון - אליה נכנסה לאם - משך תשומת לב בקנה מידה עולמי. זאת, בעקבות התנהגותה המוזרה של לאם.

מצלמת האבטחה במעלית, אשר הותקנה בחלקה האחורי העליון, ואשר תיעדה את המקרה, סיפקה תיעוד לא רק של פנים המעלית, אלא גם של המסדרון מחוצה לה. איכות ההסרטה של מצלמה זו לא הייתה טובה, והסרטון שהוקלט היה בעל רזולוציה נמוכה למדי. בנוסף, חותם הזמן בתחתית הסרטון הוצג בצורה לא ברורה. כמו כן, מספר נקודות בפיה של לאם הוצגו כפיקסלים.

הסרטון קיבל חשיפה ותהודה נרחבות, ומספר תאוריות הועלו בניסיון להסביר את התנהגותה של לאם. טענות נוספות הועלו על כך שייתכן והסרטון המקורי נערך טרם הפצתו לקהל הרחב.

גילוי הגופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך החיפושים אחר לאם, החלו מספר אורחים של בית המלון להתלונן על לחץ מים נמוך. בהמשך, התלוננו אורחים נוספים על כך שצבע המים שזרמו מהברזים שבחדריהם היה שחור, וטעמם לא היה שגרתי.

בבוקרו של 19 בפברואר נתגלתה גופתה של לאם בתוך אחד מארבעה מיכלי מים, אשר היו שייכים למלון, ואשר היו אמונים על אספקת המים לכל שירותיו השונים. המיכל, שקיבולת המים שלו עמדה על כמעט 4,000 ליטרים - רוקן, ובהמשך - נחתך ונפתח. פעולות אלו בוצעו לאחר שנתברר, כי פתח התחזוקה של המיכל היה קטן מדי מכדי להכניס אליו ציוד שיסייע בחילוץ הגופה.

ב-21 בפברואר, פרסמה המחלקה הפתולוגית של משטרת לוס אנג'לס דו"ח נתיחה שלאחר המוות, המפרט את נסיבות מותה של לאם. סיבת המוות הרשמית נקבעה כ"טביעה שלא במתכוון", כאשר מניע משמעותי לכך היה, לטענת המשטרה, הפרעה דו-קוטבית. הדו"ח המלא של המחלקה הפתולוגית, אשר פורסם בחודש יוני, קבע שגופתה של לאם נמצאה עירומה; בגדים זהים (או דומים) לאלו שנראתה לובשת בסרטון המעלית - נמצאו צפים במים, ליד הגופה, והיו מצופים ב"חלקיקים דמויי חול". שעונה של לאם, כמו גם מפתח הכניסה לחדרה בבית המלון, נמצאו אף הם יחד עמה. לא נמצאה כל עדות לטראומה גופנית, תקיפה מינית או ניסיון אובדני.

בדיקות טוקסיקולוגיות שנערכו בגופה היו חלקיות בלבד, מאחר שלא נותרה כמות דם מספקת בגופה. ממצאי בדיקות אלו העלו, כי נמצאו בדמה עקבות תרופות פסיכיאטריות, אשר תאמו לאלו שאותן נטלה לאם ונמצאו בין חפציה האישיים, וכן שרידי תרופות ללא מרשם רופא, דוגמת סינוטאב (אנ') ואיבופרופן. כמו כן, נמצאה בדמה כמות מזערית של אלכוהול (כ-0.02%). מלבד אלו, לא נמצאו בדמה עדויות לשימוש בסמים אחרים.

ליטיגציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריה של לאם מילאו תביעה בעוון מוות ברשלנות, וטענו כי המלון נכשל ב"בדיקת וחיפוש סכנות שגרמו לסיכון לא סביר ללאם ולאורחי המלון האחרים", תוך דרישה לקבל דמי קבורה. המלון מצדו טען, שלא היה יכול לחזות את כניסתה של לאם למיכלי המים, ובשל העובדה שלא ידוע כיצד נכנסה אליהם - לא היה מוכן לקחת אחריות בדבר אי יכולתו למנוע זאת. ב-2015, תביעתם של הוריה של לאם נדחתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דווח שנעלמה ב-31 בינואר 2013. גופתה התגלתה ב-19 בפברואר 2013.
  2. ^ ״המלון שהרג אותי״ - סיפורו של מלון ״סטיי און מיין״ (״ססיל״) ושל אליסה לאם בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי