מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות
The Death and Life of Great American Cities
מידע כללי
מאת ג'יין ג'ייקובס
שפת המקור אנגלית
סוגה ספר עיון
נושא תכנון ערים ואזורים, עיר עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה רנדום האוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1961
מספר עמודים 529
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת בבל
תאריך 2008
תרגום מרים טליתמן
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002610342
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולותאנגלית: The Death and Life of Great American Cities) הוא ספר עיון וביקורת מאת העיתונאית ג'יין ג'ייקובס. הספר נחשב לאחד החשובים ביותר בעולם על ביקורת ציבורית בנושא של תכנון עירוני במאה ה-20, ולמבשר של "תנועת העירוניות החדשה" ברחבי העולם. הספר, שיצא לאור בשנת 1961, מכיל ביקורת נוקבת כלפי קווי המדיניות של תכנון עירוני מהסגנון המודרני.

ג'ייקובס, שהייתה עיתונאית ועורכת חסרת ניסיון פורמלי בתכנון, החלה לכתוב את הספר בשנת 1958 כמחאה מול המוסד התכנוני של אותה תקופה.

בשנת 2008 יצא הספר לאור בעברית בהוצאת בבל, בתרגומה של מרים טליתמן, בסדרת "ארכיטקטורות" בעריכת אור אלכסנדרוביץ'[1]

ביקורת על הזרם המודרני בתכנון ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייקובס טענה כי הפיתוח המודרניסטי הורס קהילות פנים-עירוניות שהיו קיימות בעיר. היא יצאה במיוחד כנגד מתכננים מהזרם הרצאיונליסטי של שנות ה-50 ושנות ה-60 (ובאופן ספציפי נגד רוברט מוזס, מחשובי המתכננים של ניו יורק באותה התקופה). ג'ייקובס טענה כי התכנון המודרניסטי דוחה את העיר, בגלל שהוא מנדה החוצה בני אדם שחיים בקהילה שמאופיינת בסיבוכיות בשכבות ובמה שנראה ממבט ראשון כמו כאוס[דרושה הבהרה].

המתכננים המודרניים השתמשו בהבנה דדוקטיבית כדי למצוא עקרונות לפיהם צריך לתכנן ערים. בין קווי מדיניות אלה, הדפוס האלים ביותר היה "חידוש עירוני (פינוי בינוי)", והדפוס הנפוץ ביותר היה ועודנו הפרדת שימושי קרקע (למגורים, לתעשייה, למסחר וכו'), וכן פרבור ופיתוח של התחבורה, הבינוי והמסחר כך שהוא מוטה לטובת שימוש מוגבר במכונית פרטית.

לטענת ג'ייקובס, קווי מדיניות אלה הורסים קהילות וכלכלות מקומיות על ידי יצירה של מרחבים עירוניים מבודדים ובלתי טבעיים. במקום זאת ממליצה ג'ייקובס על מרחב עירוני צפוף הכולל עירוב שימושי קרקע ורשת רחובות צפופה ומקושרת שישמור על הייחוד שיש בכל שכונה. היא שמה דגש על מגוון, תנודתיות ויתרות כניגוד הגישה המודרניסטית של סדר ויעילות. היא מתייחסת פעמים רבות לגריניץ' וילג' בניו יורק כדוגמה לקהילה עירונית תנודתית.

השפעת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה מרכזית אחת של הספר היא בתנופה שהוא נתן להקמת תנועה בתכנון העירוני בשם עירוניות מתחדשת. התנועה התמקדה בהתנגדות לפרבור על ידי הגדלת הצפיפות העירונית, הוצאת המכונית מהעיר ושיפור התחבורה הציבורית והתנאים להולכי הרגל.

הספר היה בעל השפעה חשובה על התכנון העירוני של טורונטו בקנדה. ג'ייקובס הייתה מעורבת בקמפיין ציבורי לעצירת דרך מהירה בעיר וגרה בעיר משנת 1968 ועד מותה בשנת 2006. עד היום נחשבת טורונטו אחת הערים המטרופוליניות היחידות בצפון אמריקה שהצליחה לשמור על מספר גדול של שכונות מגורים בלב העיר. הדבר מיוחס בחלקו לכתיבתה של ג'ייקובס ולפעילות הקהילתית המקומית שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיא נרדי, ‏חלומות הפוכים: מדברים על עירוניות, גרים בפרברים, באתר גלובס, 4 בפברואר 2018
    תמר ברגר, במוסף "ספרים", בשבחי הצפיפות, באתר הארץ, 3 ביוני 2008