עירוב שימושים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עירוב שימושים (Mixed-use development) היא גישה בתכנון עירוני, הדוגלת בשילוב מספר שימושי קרקע באותו מגרש או מתחם: בניה למגורים, למסחר, מוסדות ציבור ואף תעשייה קלה.

הגישה עומדת בניגוד לגישה שהתפתחה ברוב העולם המערבי מאז מלחמת העולם השנייה, ודוגלת בהפרדת שימושי קרקע- לאזורים מוגדרים של מגורים (כחלק ממגמת הפרבור והקמת שכונות וערי שינה), מתחמי מסחר, מתחמי חינוך, אזורי תעשייה ועוד.

עירוב השימושים הוא אחד העקרונות המרכזיים של תנועת העירוניות המתחדשת (ניו-אורבניזם). אחת הכותבות הראשונות שצידדו בגישה זו היא ג'יין ג'ייקובס, בספרה "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות".

מצדדי הגישה טוענים כי היא מאפשרת הפחתה משמעותית של התלות ברכב ציבורי ובזיהום האוויר, שכן היא מאפשרת לקרב את התושבים לשירותים כמו עבודה, חינוך, מסחר ותרבות ומאפשרת להגיע למרבית השימושים היום יומיים באמצעות הליכה או אופניים. בנוסף, עירוב השימושים יוצר סביבה חיה ושוקקת בכל שעות היום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עירוב שימושים בוויקישיתוף