מחלה פסיכוסומטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחלה פסיכוסומטית (מיוונית: פסיכו - נפשי, סומטי - גופני) היא מחלה גופנית המושפעת ולעיתים אף נובעת מגורמים נפשיים, בעיקר מדחק. תופעות פסיכוסומטיות כוללות גם מצבים של כאב כרוני ואף שיתוק איברים עם וללא אבחנה רפואית של איבר שאינו מתפקד כראוי.

פסיכוסומטיה מבוססת על ההנחה כי ישנה השפעת גומלין בין הגוף לנפש. מחלות הפורצות בעקבות מצבי דחק (לחץ) או שהסימפטומים שלהן מחמירים בעקבות מצבים אלו, הן מחלות פסיכוסומטיות. ההשפעה יכולה להיות גם לכיוון המיטיב, ועם הגעת אהבה ושלווה לחייו של אדם, מצבו הבריאותי ישתפר ומחלות כרוניות עשויות להרפא או להיחלש.

לדוגמה, אנשים הסובלים מחרדה נוטים לסבול מהפרעות נשימה (ביניהן אסתמה), ואנשים בעלי אישיות מטיפוס A[1] נוטים לסבול מלחץ דם גבוה ומגוון מחלות המושפעות מכך. אלרגיות וסבוראה משתנות בחומרתן בהתאם למצבו הנפשי של האדם.

היום מקובל לדבר על הפרעות פסיכופיזיולוגיות ועל טיפול פסיכופיזיולוגי. ההתמקדות היא בתחום המחלות או ההפרעות הנכללות תחת השם הרחב יותר Stress-Related Disorder. מדובר בסדרה רחבה של הפרעות המתעוררות או מתחזקות בתנאים של לחץ. ההפעלה הסימפטטית המוגברת הוכחה כמרכיב מרכזי בתופעות אלו. בין ההפרעות הרלוונטיות: יתר לחץ דם, כאב כרוני, כאבי ראש, תסמונת המעי הרגיז, אינסומניה, אסתמה, קוליטיס אולצרוסה, כרון, כיב, מחלות אוטואימוניות, אקזמה, דרמטיטיס אטופית, הלופציה אראטה ועוד. תופעות אלו משיקות להפרעות המסווגות כפסיכיאטריות כגון הפרעת סומטיזציה והיפוכונדריה. להפרעות אלו ניתן להוסיף את אכילת היתר והעישון שהם ללא ספק התנהגויות הקשורות בלחץ ומהוות בעצמן גורם סיכון מרכזי. במקרים כאלו ברור כי יש עדיפות לטיפול שיאפשר וויסות של עוררות היתר האוטונומית ושינוי אורח החיים. השימוש בכדורי הרגעה למיניהם או ב-SSRI הוא נפוץ אך אינו מומלץ. הפנייה לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי מרתיעה לעיתים, ודורשת בדרך כלל סדרה לא קצרה של טיפולים. יש הממליצים על טיפול ביופידבק במקרים כאלו.

יש הרואים באפקט הפלצבו הוכחה לכך כי כל המחלות והסימפטומים מושפעים ממצבו הנפשי, אמונותיו ומחשבותיו של האדם. האפקט מראה כי נטילת תרופת דמה משפיעה לטובה על מצבו הגופני של האדם ומשפרת את המדדים הפיזיולוגיים, למרות שאינה מכילה חומר כימי פעיל. אפקט זה נמצא כבעל השפעה על כל מגוון המחלות.

מרבית הגישות ברפואה האלטרנטיבית מאמינות כי ישנו קשר הדוק בין הגוף לנפש, וחלקן רואות בכל המחלות האורגניות מחלות פסיכוסומטיות. כל תופעה נפשית גורמת להפרשת חומרים כימיים בגוף, משפיעה על ההתנהגות ובכך גם על התזונה ועל התפקוד הגופני.

למרות ההשערות הרבות הטוענות כי מקורן של מחלות שונות הוא מצבי דחק, הסיבה להתפרצות המחלות עדיין איננה ידועה למדע ונמצאת תחת מחקר. מדובר במחלות שיש להן, לרוב, עדויות קליניות, למשל: קרוהן, אסתמה, כאבים כרוניים ומחלות אוטואימוניות. אלה מחלות שנמצאו להן גורמים פיזיולוגיים משוערים יחד עם גורמים נפשיים משוערים. לכן, כל השערה על היותן של המחלות פסיכוסומטיות או נגרמות מלחץ היא בגדר השערה בלבד.

במקרים רבים, חולים הנזקקים לטיפול רפואי נענים בתגובה כי מקור תלונתם הוא נפשי ולא פיזי. חולים אלו אינם מקבלים טיפול, מצבם מתדרדר או שלא חל בו שיפור והם נמצאים במצוקה נפשית גדולה. המצוקה נובעת הן מחוסר האמונה של הסביבה במחלתם והן מהתסמינים הפיזיים שאינם מטופלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.