מטבעות בר כוכבא
.jpg)
.jpg)
מטבעות בר כוכבא הם מטבעות שהוטבעו שוב ושוב על ידי המִנהל של מרד בר כוכבא (בין השנים 132–136 לספה"נ) והיו בשימוש בזמן המרד.
תולדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהל בר כוכבא לא הטביע מטבעות על אסימוני מתכת חלקים, כפי שהיה מקובל, אלא על מטבעות קיימים שהיו במחזור הכספים. כך הוצאו מן המחזור מטבעות המוטבעים בראשי הקיסרים הרומים, אליליהם ומקדשיהם, ועליהם באה הטבעה מחודשת בסמלי המרד וסיסמאותיו. תופעה זו קשורה, ללא ספק, גם בעובדה שמחד גיסא, בתקופת המרד התקיימו ככל הנראה מספר מִטְבָּעוֹת שפעלו במקביל (דבר המוכח מריבוי טיפוסי הרושמות), ולא מן הנמנע כי לא הייתה מטבעה אחת מרכזית,[3] ומאידך גיסא הייתה שיטה זו מעין נקמה והצהרה פוליטית מובהקת.[4] על רבים ממטבעות מרד בר-כוכבא אפשר להבחין בדגמים המקוריים, שכן לעיתים לא הקפידו על שיוף דגמי המטבע המקורי עד תום. בשנים הראשונות הטביעו על המטבעות נוסחת תאריך: בשנה הראשונה: ”שנת אחת לגאלת ישראל”;[5] בשנה השנייה: ”חרות ישראל” או ”ש״ב (שנה ב׳) לחר׳ (לחרות) ישראל”;[6] ובשנה השלישית: ”לחרות ירושלם”,[7] (תופעה זו הפוכה מהנהוג במטבעות המרד הגדול, שבהם נטבעה תחילה הכתובת "חרות ציון", ובשלהי המלחמה "לגאלת ציון".[8]) כמו כן, מופיע על חלק מהמטבעות שמו של מנהיג המרד ותוארו בשנה הראשונה: ”שמעון נשיא ישראל”, ובשנים שלאחר מכן מופיע שמו ”שמעון” בלבד. על מספר מטבעות מופיע השם ”אלעזר הכהן”, אשר זוהה במחקר עם רבי אלעזר המודעי.[9]
בשדה המחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים רבים עשו שימוש נרחב במטבעות כדי ללמוד על המרד,[10] וחלקם הסתמכו על מטבעות בר כוכבא כדי לענות על השאלה האם בר כוכבא כבש את ירושלים, כפי שניתן להבין מהתלמוד הבבלי[11] ומההתעסקות הנרחבת בדיני המקדש והטהרה בספרות תקופת המרד. על סמך הסלעים (מטבעות הכסף הגדולים) של בר כוכבא, שעליהם מצוירת חזית המקדש, ועל סמך מטבעות שבהן נזכר השם ”אלעזר הכהן”, היו חוקרים שהניחו כי בר כוכבא השתלט על ירושלים וחידש את עבודת הקורבנות. היו שקשרו את הסיסמה ”לחירות ירושלים” לסיסמה ”לחירות ציון”, המופיעה על מטבעות שנטבעו בירושלים בימי המרד הגדול, והניחו שכשם שמטבעות אלו נטבעות בירושלים, כך הוטבעו בירושלים מטבעות בר כוכבא, הנושאים את הכתובת ”לחרות ירושלים”.[12]
גדליה אלון, בהתבסס על הכיתובים שעל מטבעות בר כוכבא בירושלים, טען כי בר כוכבא כבש את ירושלים.[13] אריה קינדלר, לדוגמה, טען כי הכיתוב ”ירושלם” על המטבעות מתייחס לרשות הטביעה, שטבעה בירושלים עצמה, הכיתוב ”שמעון” מתייחס למנהיג המרד, שמעון בן כוסבא, והכיתוב ”אלעזר” מתייחס לאלעזר המודעי, המנהיג הדתי של המרד.[14] ליאו מילדנברג טען שהכתובות על פני המטבעות ”שמעון”, ”אלעזר” ו”ירושלים” אינן יכולות לייצג רשויות טביעה, מכיוון שהן משמשות ביחד עם רושמות גב מכל מיני סוגים, ולכן מסקנתו היא שהכתובות על המטבעות הן כתובות סמליות בלבד.[15][16]
במטבעות מדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטבעות מדינת ישראל מראשית הטבעתם נושאים עליהם דגמים הלקוחים ממטבעות יהודיים עתיקים. בכך ההטבעה של מדינת ישראל המודרנית מאזכרת שהיא חוליה בשרשרת ארוכת שנים של הטבעה יהודית עצמאית בארץ ישראל. הדגמים הבאים שהופיעו על מטבעות בר כוכבא שימשו במטבעות המדינה:
- על המטבע הראשון של מדינת ישראל, מטבע של 25 מיל תואר אשכול ענבים שמקורו במטבע משנה א׳ למרד. דגם דומה הופיע גם במטבע של 25 פרוטה.
- על מטבע 5 פרוטה מסדרת המטבעות הראשונה, תואר נבל בעל 4 מיתרים שמקורו במטבע מרד.
- על 2 מהגרסאות המאוחרות של מטבע 10 פרוטה מאותה הסדרה, תואר כד בעל ידית אחת שמקורו בדינר כסף שהיה בשימוש בזמן המרד.
- על מטבע 100 פרוטה מאותה הסדרה, תואר עץ תמר שמקורו במטבע משנה א׳ למרד. דגם זה הופיע בהמשך במטבע של 10 אגורות.
- על מטבע של 25 אגורות תואר נבל בעל 3 מיתרים שמקורו בדינר כסף משנה ב׳ למרד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרד בר כוכבא
- מערכות המסתור של בר כוכבא
- מערות המפלט במדבר יהודה
- משקולות בר כוכבא
- מטבעות שושלת בית הורדוס
- מטבעות המרד הגדול
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנן אשל, בועז זיסו, 'מטבעות מרד בר כוכבא - עדכון גאוגרפי: מה נתחדש בעשרים השנים האחרונות (1980–2000)', בתוך: הנ"ל (עורכים), חידושים בחקר מרד בר כוכבא, רמת גן: 2001, עמ' 25.
- חנן אשל, "מדיניות טביעת המטבעות במהלך מרד בר-כוכבא לאור התגליות במדבר יהודה", מחקרי יהודה ושומרון, ה, (תשנ"ה-1996), עמ' 173–182.
- חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, 2005 (תשס"ו), עמ' 29-40.
- יובל גורן, פטר פביאן, "מערך המטבע בתקופת מרד בר כוכבא לאור הממצא מאתר המחילות באזור יתיר", נקרות צורים, 7, תשמ"ג-1983, עמ' 60–66.
- אריה קינדלר, "מטבעות מלחמת בר כוכבא", בתוך: א' אופנהיימר (עורך), מרד בר-כוכבא, ירושלים: 1980, עמ' 172–181.
- יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1999.
- דן בר"ג, "שולחן לחם הפנים וחזית בית-המקדש על מטבעות מלחמת בר-כוכבא", קדמוניות, כ', 1–2 (תשמ"ז-1998), עמ' 22–25.
- L. Mildenberg, The Coinage ofthe Bar Kokhha War, 1984.
- L. Mildenberg, 'Bar Kokhba Coins and Documents', Harvard Studies in Classical Philology, Vol. 84. (1980), pp. 311-335.
- G. Bijovsky,'The Coins from Kh. Bad-Isa-Qiryat Sefer'. In: Y. Magen, D.T. Ariel, G. Bijovsky, Y. Tzionit and O. Sirkis, The Land of Benjamin, JSP, 3, 2004. pp. 243-300.
- G. Bijovsky, 'The Coins from Horbat Tzalit', Atiqot, 39 (2000), pp. 155-189.
- Barag, D. 'A Note on the Geographical Distribution of Bar-Kokhba Coins', INJ 4 (1980), pp. 30-33.
- Boaz Zissu and Hanan Eshel, 'The Geographical Distribution of Coins from the Bar Kokhba War', INJ, 14 (2000-2002), pp. 157-167.
- Amit David and Bijovsky Gabriela, 'A Numismatic Update on the Northwestern Border of the Territory Controlled by Bar Kokhba Rebels', INR, (Israel Numismatic Research) 2, 2007, pp 133-136.
- Barag, D., 'The Table of the Showbread and the Faחade of the Temple on Coins of the Bar Kokhba Revolt', in H. Geva (ed.) Ancient Jerusalem Revealed, Jerusalem: Israel Exploration Society 1994, pp. 272-276.
- D. Barag, 'The Two Mints of the Bar Kokhba War', INJ, 14 (2002), pp. 153-156.
- Yehoshua Zlotnik, Coin Finds and the Question of the Conquest of Jerusalem by Bar Kokhba, INR 3, 2008, pp. 137-146.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאו קדמן, מטבעות בר כוכבא, באתר דעת, פורסם במקור במחניים בשנת תשכ"א
איתמר עצמון, מטבעות כוזביות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מאי 2011- מטבעות ארץ ישראל מתקופת בית שני, באתר מוזיאון הכט
- מטמון מטבעות גדול מימי בר-כוכבא נתגלה במערה בשמורת טבע בהרי ירושלים, באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים 1999.
- ^ איתי בלומנטל, מטבע מתקופת מרד בר כוכבא התגלה בירושלים, ynet
- ^ לנושא המטבעות ראו: אריה קינדלר, "מיטבעה ניידת של בר-כוכבא בח’רבת עקד", בתוך: מרד בר-כוכבא, מחקרים חדשים, (עורך: אהרון אופנהיימר), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד-1984, עמ' 172–181.
- ^ מילדנברג ליאו, "מטבעות מורדים באימפריה הרומית", קתדרה, 52, (תשמ"ט), עמ' 90–99.
- ^ חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, 2005 (תשס"ו), עמ' 35-34.
- ^ חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, 2005 (תשס"ו), עמ' 35.
- ^ יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1999, עמ' 125. חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, 2005 (תשס"ו), עמ' 35.
- ^ יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1999, עמ' 125.
- ^ L. Mildenberg, The Coinage ofthe Bar Kokhha War, 1984.
- ^ חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, (תשס"ו), 2005, 29–40.
- ^ בבלי, סנהדרין פרק חלק, על הפסוק בחבקוק..."עוד חזון למועד, ויפח לקץ, ולא יכזב" - "אלא: מלכות ראשון שבעים שנה, מלכות שנייה חמשים ושתים, מלכות בן כוזיבא שתים שנים ומחצה".
- ^ חנן אשל, ""חרבה ביתר ונחרשה העיר": ירושלים, אליה קפיטולינה ומרד בר כוכבא", ארץ ישראל, כ"ח, תשס"ח, עמ' 23–25.
- ^ גדליה אלון, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, א, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1970, עמ' 16–47.
- ^ A. Kindler, Coins in the Land of Israel: Collection of the Bank of Israel: A Catalogue, Jerusalem, 1974, pp. 69.
- ^ L. Mildenberg, The Coinage of the Bar Kokhha War, 1984
- ^ חנן אשל סיכם השתלשלות הבנות אלו, במאמרו "התאריכים ששמשו במרד בר כוכבא" (אנגלית, באסופה על מלחמת בר כוכבא) ונטה להנחה שירושלים כלל לא נכבשה (הערות 9 ו-13 שם). בשנת 2006 ראה אור מחקרו של חוקר המטבעות יהושע זלוטניק, "סוגיית כיבוש ירושלים על ידי בר-כוכבא", הדוחה אחת לאחת טענות אלו, ומסיק שככל הנראה אכן ירושלים נכבשה בימי בר כוכבא, אך אין ראיות ארכאולוגיות לגבי כינון מקדש.