מטבעות בר כוכבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע כסף שהוטבע מחדש על ידי המִנהל הבר כוכבאי בזמן מרד בר כוכבא. סלע - טטרדרכמה (28 מ"מ, 14.07 גרם). משמאל: חזית בית מקדש וארון הברית בתוך, וכוכב מעל. מימין: לולב עם אתרוג.[1]

מטבעות בר כוכבא הם מטבעות, שהוטבעו שוב ושוב על ידי המִנהל הבר-כוכבאי והיו בשימוש בזמן מרד בר כוכבא.

תולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינהל בר כוכבא הטביע מטבעות לא על אסימוני מתכת חלקים, כפי שהיה מקובל, אלא על מטבעות שהיו במחזור הכספים. כך הוצאו מן המחזור מטבעות הטבועים בראשי הקיסרים הרומים, אליליהם ומקדשיהם, ועליהם באה טביעה מחודשת בסמלי המרד וסיסמאותיו. תופעה זו קשורה, ללא ספק, גם בעובדה שמחד גיסא, בתקופת המרד התקיימו ככל הנראה מספר מיטבעות שפעלו במקביל (דבר המוכח מריבוי טיפוסי הרושמות), ולא מן הנמנע כי לא הייתה מיטבעה אחת מרכזית;[2]

ומאידך גיסא הייתה שיטה זו מעין נקמה פורתא והצהרה פוליטית מובהקת.[3] על רבים ממטבעות מרד בר-כוכבא אפשר להבחין בדגמים המקוריים, שכן לעתים לא הקפידו על שיוף דגמי המטבע המקורי עד תום. בשנים הראשונות הטביעו על המטבעות נוסחת תאריך; בשנה הראשונה: "שנת אחת לגאלת ישראל";[4] בשנה השנייה: "חרות ישראל" או "ש ב לחר ישראל";[5] ובשנה השלישית: "לחרות ירושלם",[6] (וזו תופעה הפוכה ממה שנהגו בתקופת המרד הגדול, שבו נטבעה תחילה הכתובת "חרות ציון", ובשלהי המלחמה "לגאלת ציון".[7] כמו כן, מופיע על חלק מהמטבעות שמו של מנהיג המרד ותוארו בשנה הראשונה: "שמעון נשיא ישראל", ובשנים לאחר מכן מופיע שמו "שמעון" בלבד. על מספר מטבעות מופיע השם "אלעזר הכהן", אשר זוהה במחקר עם אלעזר המודעי.[8]

בשדה המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים עשו שימוש נרחב במטבעות כדי ללמוד על המרד,[9] וחלקם הסתמכו על מטבעות בר כוכבא כדי לענות על השאלה האם בר כוכבא כבש את ירושלים, כפי שניתן להבין מהתלמוד הבבלי[10] ומההתעסקות הנרחבת בדיני המקדש והטהרה בספרות תקופת המרד. על סמך הסלעים (מטבעות הכסף הגדולות) של בר כוכבא, שעליהם מצוירת חזית המקדש, ועל סמך מטבעות שבהן נזכר "אלעזר הכהן", היו חוקרים שהניחו כי בר כוכבא השתלט על ירושלים וחידש את עבודת הקורבנות. היו שקשרו את הסיסמה "לחירות ירושלים" לסיסמה "לחירות ציון", המופיעה על מטבעות שנטבעות בירושלים בימי החורבן, והניחו שכשם שמטבעות אלו נטבעות בירושלים, כך הוטבעו בירושלים מטבעות בר כוכבא, הנושאים את הכתובת "לחרות ירושלים".[11]

גדליה אלון, בהתבסס על הכיתובים שעל מטבעות בר כוכבא בירושלים, טען כי בר כוכבא כבש את ירושלים.[12] קינדלר, לדוגמה, טען כי הכיתוב "ירושלם" על המטבעות מתייחס לרשות הטביעה, שטבעה בירושלים עצמה, הכיתוב "שמעון" מתייחס למנהיג המרד, שמעון בן כוסבא, והכיתוב "אלעזר" מתייחס לאלעזר המודעי, המנהיג הדתי של המרד.[13] מילדנברג טען שהכתובות על פני המטבעות "שמעון", "אלעזר" ו"ירושלים" אינן יכולות לייצג רשויות טביעה, מכיוון שהן משמשות ביחד עם רושמות גב מכל מיני סוגים, ולכן מסקנתו שהכתובות על המטבעות הן כתובות סמליות בלבד.[14][15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנן אשל, בועז זיסו, 'מטבעות מרד בר כוכבא - עדכון גאוגרפי: מה נתחדש בעשרים השנים האחרונות (1980–2000)', בתוך: הנ"ל (עורכים), חידושים בחקר מרד בר כוכבא, רמת גן: 2001, עמ' 25.
  • חנן אשל, "מדיניות טביעת המטבעות במהלך מרד בר-כוכבא לאור התגליות במדבר יהודה", מחקרי יהודה ושומרון, ה, (תשנ"ה-1996), עמ' 173–182.
  • חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, 2005 (תשס"ו), עמ' 29-40.
  • יובל גורן, פטר פביאן, "מערך המטבע בתקופת מרד בר כוכבא לאור הממצא מאתר המחילות באזור יתיר", נקרות צורים, 7, תשמ"ג-1983, עמ' 60–66.
  • אריה קינדלר, "מטבעות מלחמת בר כוכבא", בתוך: א' אופנהיימר (עורך), מרד בר-כוכבא, ירושלים: 1980, עמ' 172–181.
  • יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1999.
  • דן בר"ג, "שולחן לחם הפנים וחזית בית-המקדש על מטבעות מלחמת בר-כוכבא", קדמוניות, כ', 1–2 (תשמ"ז-1998), עמ' 22–25.
  • L. Mildenberg, The Coinage ofthe Bar Kokhha War, 1984.
  • L. Mildenberg, 'Bar Kokhba Coins and Documents', Harvard Studies in Classical Philology, Vol. 84. (1980), pp. 311-335.
  • G. Bijovsky ,'The Coins from Kh. Bad-Isa-Qiryat Sefer'. In: Y. Magen, D.T. Ariel, G. Bijovsky, Y. Tzionit and O. Sirkis, The Land of Benjamin, JSP, 3, 2004. pp. 243-300.
  • G. Bijovsky, 'The Coins from Horbat Tzalit', Atiqot, 39 (2000), pp. 155-189.
  • Barag, D. 'A Note on the Geographical Distribution of Bar-Kokhba Coins', INJ 4 (1980), pp. 30-33.
  • Boaz Zissu and Hanan Eshel, 'The Geographical Distribution of Coins from the Bar Kokhba War', INJ, 14 (2000-2002), pp. 157-167.
  • Amit David and Bijovsky Gabriela, 'A Numismatic Update on the Northwestern Border of the Territory Controlled by Bar Kokhba Rebels', INR, (Israel Numismatic Research) 2, 2007, pp 133-136.
  • Barag, D., 'The Table of the Showbread and the Faחade of the Temple on Coins of the Bar Kokhba Revolt', in H. Geva (ed.) Ancient Jerusalem Revealed, Jerusalem: Israel Exploration Society 1994, pp. 272-276.
  • D. Barag, 'The Two Mints of the Bar Kokhba War', INJ, 14 (2002), pp. 153-156.
  • Yehoshua Zlotnik, Coin Finds and the Question of the Conquest of Jerusalem by Bar Kokhba, INR 3, 2008, pp. 137-146.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים 1999.
  2. ^ לנושא המיטבעות ראו: אריה קינדלר, "מיטבעה ניידת של בר-כוכבא בח’רבת עקד", בתוך‫: מרד בר-כוכבא, מחקרים חדשים, (עורך: אהרון אופנהיימר), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד-1984, עמ' 172–181.
  3. ^ מילדנברג ליאו, "מטבעות מורדים באימפריה הרומית", קתדרה, 52, (תשמ"ט), עמ' 90–99.
  4. ^ חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, 2005 (תשס"ו), עמ' 35-34.
  5. ^ חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, 2005 (תשס"ו), עמ' 35.
  6. ^ יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1999, עמ' 125. חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, 2005 (תשס"ו), עמ' 35.
  7. ^ יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1999, עמ' 125.
  8. ^ L. Mildenberg, The Coinage ofthe Bar Kokhha War, 1984.
  9. ^ חנן אשל, "על נבל וכינור: הערה על מטבעות הברונזה הבר-כוכבאיים", לאוריאל, (תשס"ו), 2005, 29–40.
  10. ^ בבלי, סנהדרין פרק חלק, על הפסוק בחבקוק ..."עוד חזון למועד, ויפח לקץ, ולא יכזב" - "אלא: מלכות ראשון שבעים שנה, מלכות שנייה חמשים ושתים, מלכות בן כוזיבא שתים שנים ומחצה".
  11. ^ אשל, חנן, ""חרבה ביתר ונחרשה העיר": ירושלים, אליה קפיטולינה ומרד בר כוכבא", ארץ ישראל, כ"ח, תשס"ח, עמ' 23–25.
  12. ^ אלון, גדליה, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, א, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1970, עמ' 16–47.
  13. ^ A. Kindler, Coins in the Land of Israel: Collection of the Bank of Israel: A Catalogue, Jerusalem, 1974, pp. 69.
  14. ^ L. Mildenberg, The Coinage of the Bar Kokhha War, 1984
  15. ^ חנן אשל סיכם השתלשלות הבנות אלו, במאמרו התאריכים ששמשו במרד בר כוכבא (אנגלית, באסופה על מלחמת בר כוכבא) ונטה להנחה שירושלים כלל לא נכבשה (הערות 9 ו-13 שם). בשנת 2006 ראה אור מחקרו של חוקר המטבעות יהושע זלוטניק, "סוגיית כיבוש ירושלים על ידי בר-כוכבא", הדוחה אחת לאחת טענות אלו, ומסיק שככל הנראה אכן ירושלים נכבשה בימי בר כוכבא, אך אין ראיות ארכאולוגיות לגבי כינון מקדש.