הבלדה על יואל משה סלומון – הבדלי גרסאות

"הבלדה על יואל משה סלומון"
	שיר בביצוע אריק איינשטיין
	מתוך האלבום ארץ ישראל הישנה והטובה
יצא לאור	1973
סוגה	רוק ישראלי
שפה	עברית
חברת תקליטים	פונוקול
כתיבה	יורם טהרלב
לחן	שלום חנוך
הפקה	צבי שיסל ושמוליק בורנשטיין

"הבלדה על יואל משה סלומון"
	שיר בביצוע אריק איינשטיין ושלום חנוך
	מתוך האלבום שבלול
יצא לאור	1970
סוגה	רוק ישראלי
שפה	עברית
כתיבה	יורם טהרלב
לחן	שלום חנוך
הפקה	צבי שיסל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:03, 5 בפברואר 2011

קובץ:Yoelmoshesalomon.jpg

יואל משה סלומון

שגיאות פרמטריות בתבנית:סינגל
פרמטרים ריקים [ תאריך סינגל אחרי, תאריך סינגל לפני, amg, תאריך סינגל, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ סינגל לפני, סינגל אחרי, שם הסינגל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הבלדה על יואל משה סלומון הוא פזמון שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך. הפזמון הוא יחודי בכך שהוא מבוסס על מאורע היסטורי - סיור באדמות הסמוכות לכפר אומלבס אשר הוביל לייסודה של המושבה פתח תקווה המכונה 'אם המושבות'.

רקע היסטורי

המושבה העברית פתח תקווה הוקמה בשנת תרל"ח (1868) על ידי קבוצת יהודים חרדים בני היישוב היהודי בירושלים. קדמו להקמת המושבה מספר נסיונות של היישוב הישן לבסס התיישבות חקלאית, שכללו מאמצים של השר משה מונטיפיורי. קודם לקניית אדמות אומלבס נעשה נסיון לרכוש אדמות בבקעת יריחו, על ידי עסקני העדה היהודית בירושלים, והשם שנבחר עבור המושבה המיועדת היה 'פתח תקווה'. נסיון זה כשל לאחר שבפקודת השולטן עבד-אל חמיד, נאסרה המכירה משום שהקונים היו נתיני חוץ. ניסיון נוסף אשר כשל היה בקניית אדמות דוראן הסמוכות לרמלה (אשר לימים הוקמה עליהם המושבה רחובות). נסיון זה עלה בתוהו משום שבסיור שערכו שלושה מעסקני ירושלים ובתוכם גם יואל משה סלומון התברר ששטח הנחלה קטן בהרבה מהכתוב.

בשנת תרל"ו (1876) נודע לעסקנים מירושלים על כך שאדמות הכפר אומלבס עומדות למכירה, על ידי סוחר קרקעות עשיר מיפו בשם טיאן. על מנת לסקור את הנחלה יצאו מירושלים ארבע עסקנים: דוד גוטמאן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפר וזרח בארנט, נפגשו ביפו עם הסוחר טיאן. למחרת היום יצאו הארבעה בליוויו של נציגו של טיאן, זאכרי אפנדי לסיור בנחלה. מראה הנחלה מצא חן בעיני המסיירים והם החליטו לקנות את כל שטח הנחלה, אולם כאשר בסוף היום הם הגיעו לכפר אומבלס, המסיירים הזדעזעו ממראה הפלחים אשר היו "דוויים חסמומים וצהובי הפנים". באותו ערב נשאר יואל משה סלומון להשאר לישון בכפר בעוד שאר הסיירים חזרו ליפו. במשך שלושה ימים ניהל סלומון חקירות, ונודע לו שהסיבה למחלות של תושבי הכפר היו מי הירקון אשר אליהם היו מושלכות נבלות צאן ובקר, והביצות הסמוכות לכפר. כאשר שב סלומון ליפו, הוא הציע לדוד גוטמאן לנסות לקנות תחילה אדמות סמוכות אשר היו שייכות לסוחר היפואי קאסאר.

על מנת להפיג את החששות לגבי המחלות השוררות במקום, פנו סלומון וגוטמאן לרופא יווני אשר היה מפורסם מאוד באותה תקופה, ד"ר מאזוריקה, וביקשו ממנו לסקור את המקום. בסיור שערכו סלומון, גוטמאן, שטאמפר ומאזוריקה במקום פסק הרופא שמשום ציפורים במקום ניתן להסיק ללא כל ספק ש'רע ומושחת הוא אוויר המקום הזה'. למרות דברים אלו החליטו השלושה - סלומון גוטמן ושטמפר לקנות את האדמות בכל זאת - ובעקבות ההחלטה התחבקו ופרצו בבכי.

ארבעה מהרוכבים, גיבורי הבלדה, מוזכרים בבית השני שלה:

שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.

הרוכב החמישי, יועצם של ארבעת הרוכבים, הוא הרופא היווני מאזארקי.

הרופא נתן לרוכבים את חוות דעתו על אדמות אומלבס:

אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.

על פי הבלדה, שלושה מהרוכבים כיבדו את דעתו של הרופא והסתלקו אתו, ורק יואל משה סלומון נותר במקום. בשלב זה לובשת הבלדה אופי מיתי:

והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.

סביב אמינותו של הגרעין ההיסטורי של הבלדה שוררת מחלוקת, שמעורבים בה צאצאיהם של מייסדי פתח תקווה ^[1].

הבלדה מסיימת את תקליטם של אריק איינשטיין ושלום חנוך "שבלול" שהופק ב-1970. בעקבות התקליט הופק סרט בשם זה, בהשתתפות חבורת לול, ובו קליפ הממחיש את הבלדה. הבלדה נכללה גם באלבום "ארץ ישראל הישנה והטובה" של אריק איינשטיין, שיצא בשנת 1973.

בכיכר המייסדים בפתח תקווה, במקום שבו נחפרה הבאר הראשונה של המושבה, הוצבו ב-5 בנובמבר 2008 חמישה פסלי אבן של חמשת הרוכבים, אותם פיסל שמואל בן עמי. כחלק מהטקס יצאו מיפו חמישה רוכבים לשחזור מסעם של חמשת הרוכבים שבפזמון ^[2].

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:שירונט שיר
פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מילות השיר "15886", באתר שירונט
אלי אשד, "הבלדה על יואל משה סלומון", חלק א, חלק ב, באתר e-mago
הקליפ הבלדה על יואל משה סלומון בביצועו של אריק איינשטיין
הקליפ הבלדה על יואל משה סלומון בביצועו של שלום חנוך

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יפה ברלוביץ, כמספר המייסדים כן מספר ההיסטוריות של פתח תקוה, באתר הארץ
^ ‏בבוקר לח בשנת תרל"ח: חוגגים בפתח תקווה, באתר nrg

שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מישל דור, יואל-משה סלומון: הדור הבא, באתר ynet‏

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יפה ברלוביץ, כמספר המייסדים כן מספר ההיסטוריות של פתח תקוה, באתר הארץ

[2] ‏בבוקר לח בשנת תרל"ח: חוגגים בפתח תקווה, באתר nrg

שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מישל דור, יואל-משה סלומון: הדור הבא, באתר ynet‏

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{בעבודה}}
 [[תמונה:Yoelmoshesalomon.jpg|שמאל|ממוזער|200px|יואל משה סלומון]]
 {{סינגל|
@@ שורה 48: / שורה 49: @@
 [[קובץ:יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקוה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקוה]]
-'''הבלדה על יואל משה סלומון''' הוא [[פזמון]] שכתב [[יורם טהרלב]] והלחין [[שלום חנוך]], ועוסק בצעד הראשון בייסודה של אם המושבות, [[פתח תקווה]] - הסיור שערכו חמשת הרוכבים שיצאו מ[[יפו]], בבוקר [[לחות|לח]] בשנת [[תרל"ח]], לבדיקת אדמותיה של [[אומלבס]], שעליהן הוקמה פתח תקווה.
+'''הבלדה על יואל משה סלומון''' הוא [[פזמון]] שכתב [[יורם טהרלב]] והלחין [[שלום חנוך]]. הפזמון הוא יחודי בכך שהוא מבוסס על מאורע היסטורי - סיור באדמות הסמוכות לכפר [[אומלבס]] אשר הוביל לייסודה של המושבה [[פתח תקווה]] המכונה 'אם המושבות'.
+==רקע היסטורי==
+המושבה העברית [[פתח תקווה]] הוקמה בשנת תרל"ח (1868) על ידי קבוצת יהודים חרדים בני היישוב היהודי ב[[ירושלים]]. קדמו להקמת המושבה מספר נסיונות של [[היישוב הישן]] לבסס התיישבות חקלאית, שכללו מאמצים של השר [[משה מונטיפיורי]]. קודם לקניית אדמות אומלבס נעשה נסיון לרכוש אדמות בבקעת יריחו, על ידי עסקני העדה היהודית בירושלים, והשם שנבחר עבור המושבה המיועדת היה 'פתח תקווה'. נסיון זה כשל לאחר שבפקודת השולטן עבד-אל חמיד, נאסרה המכירה משום שהקונים היו נתיני חוץ. ניסיון נוסף אשר כשל היה בקניית אדמות דוראן הסמוכות לרמלה (אשר לימים הוקמה עליהם המושבה [[רחובות]]). נסיון זה עלה בתוהו משום שבסיור שערכו שלושה מעסקני ירושלים ובתוכם גם יואל משה סלומון התברר ששטח הנחלה קטן בהרבה מהכתוב.
+בשנת תרל"ו (1876) נודע לעסקנים מירושלים על כך שאדמות הכפר אומלבס עומדות למכירה, על ידי סוחר קרקעות עשיר מיפו בשם טיאן. על מנת לסקור את הנחלה יצאו מירושלים ארבע עסקנים: דוד גוטמאן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפר וזרח בארנט, נפגשו ביפו עם הסוחר טיאן. למחרת היום יצאו הארבעה בליוויו של נציגו של טיאן, זאכרי אפנדי לסיור בנחלה. מראה הנחלה מצא חן בעיני המסיירים והם החליטו לקנות את כל שטח הנחלה, אולם כאשר בסוף היום הם הגיעו לכפר אומבלס, המסיירים הזדעזעו ממראה הפלחים אשר היו "דוויים חסמומים וצהובי הפנים". באותו ערב נשאר יואל משה סלומון להשאר לישון בכפר בעוד שאר הסיירים חזרו ליפו. במשך שלושה ימים ניהל סלומון חקירות, ונודע לו שהסיבה למחלות של תושבי הכפר היו מי הירקון אשר אליהם היו מושלכות נבלות צאן ובקר, והביצות הסמוכות לכפר. כאשר שב סלומון ליפו, הוא הציע לדוד גוטמאן לנסות לקנות תחילה אדמות סמוכות אשר היו שייכות לסוחר היפואי קאסאר.
+על מנת להפיג את החששות לגבי המחלות השוררות במקום, פנו סלומון וגוטמאן לרופא יווני אשר היה מפורסם מאוד באותה תקופה, ד"ר מאזוריקה, וביקשו ממנו לסקור את המקום. בסיור שערכו סלומון, גוטמאן, שטאמפר ומאזוריקה במקום פסק הרופא שמשום ציפורים במקום ניתן להסיק ללא כל ספק ש'רע ומושחת הוא אוויר המקום הזה'. למרות דברים אלו החליטו השלושה - סלומון גוטמן ושטמפר לקנות את האדמות בכל זאת - ובעקבות ההחלטה התחבקו ופרצו בבכי.
 ארבעה מהרוכבים, גיבורי הבלדה, מוזכרים ב[[בית (שירה)|בית]] השני שלה:

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.