אומלבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל אומלבס כיום מכוסה פארק הנקרא לב סביונים והנמצא בליבה של שכונת אם המושבות

אוּמְלָבָּס (מלאבס, ملبس[1]) היה כפר ערבי אשר אדמתו נרכשה על ידי יהודים, ובשטחו נבנתה בשנת 1878 המושבה פתח תקווה, היום העיר פתח תקווה.

הכפר שכן בצפונה של פתח תקווה של היום בגבעה שעליה נמצא היום פארק לב סביונים ממזרח לדרך משה סנה וממערב בית הקברות סגולה של היום.

הגבעה הנה תל ובו שרידי ישוב מהתקופה הביזנטית ועד התקופה העותמנית.

משה סמילנסקי כותב כי לפי התעודה הרשמית של ספר האחוזה הטורקי "החיג'ה" הגיע שטחו עד כדי מאה אלף דונם וגבולות שטחי אדמותיו היו:[2]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאבס הוא שמו הערבי של ממתק העשוי שקדים המצופים בסוכר, אום מלאס היא אם הממתק

מובן השורש ל.ב.ש. בעברית ובערבית זהה (לבוש בעברית,  ملابس בערבית), פירוש השם מלבס בערבית (ملبس) הוא ממתק העשוי שקדים שלמים עם קליפתם המצופים בסוכר, כך שהשקד כביכול "לובש"  או מצופה בגלימת סוכר ולכן פירוש השם אומלבס היא אם הממתק השקדים ומצביע על כך שהם יוצרו במקום.

הסבר אחר לשם היה שפרוש השם הוא "המתלבש" מאחר שחדשות לבקרים היו תושבים חדשים בכפר מחליפים את אלה שמתו בקדחת כפי שמחליפים לבוש ישן בחדש.

אולם עפ"י מפת ה PEF  את שם הכפר מבטאים כ Mulebbis (מיולביס), שם המזכיר את המילה Moulin (מטחנה או תחנת קמח) בצרפתית, molendini בלטינית.

בתעודה מהתקופה הצלבנית מוזכרת באזור יפו טחנה בעלת שלושה גשרים "des moulinsdes trois ponts" השוכנת בכפר Bulbus ולכן הוצע שמקור השם מלבס הוא בשם הכפר Bulbus זיהוי שהוצע לראשונה על ידי החוקר הצרפתי Delaville Le Roulx[3] או במילה טחנה  Moulin.  

בחפירות שנערכו בתל נחשף מערך בניה מרשים שכלל מאגר מים וכמה קשתות או קמרונות שהובילו עליהם את המים[4], שניצב בנקודה הגבוהה ביותר על גבעה שצפתה אל יובלו של הירקון והחופר הציע שזו התחנה המוזכרת בתעודה הצלבנית[5].

תולדות הישוב במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאבס- חלק תחתון של סרקופג (ארון קבורה) עשוי אבן כורכר בשימוש משני כאגן איסוף נוזלים, בו נקדח חור לצורך איסוף הנוזלים.

התקופות הקדומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפע מי הירקון, אפשריות הציד והדיג במימיו ובביצות שלאורכו והיכולת לקיים חקלאות שילחין משכו את בני האדם לאזור כבר בתקופות הקדומות, אך הישוב בתל עצמו נוסד רק בתקופה הביזנטית.

בתקופה הביזנטית עמד התל במרכזו של אזור חקלאי פורה אשר תוצרתו עובדה על ראש התל, בין השאר נמצאו גת גדולה, תנור וכבשן כלי חרס אשר ניצל את הטין שהובא על ידי הירקון ושהחופר משער שבכלי החרס שנוצרו בו אחסנו את תוצרת הגת.

היישוב המשיך להתקיים גם בתקופה האסלמית הקדומה תוך שימוש לפחות בחלק מהמבנים מהתקופה הקודמת.

בתקופה הצלבנית היה התל ככל הנראה מקום מושבו של הכפר בולבוס שבו הייתה "תחנת קמח של שלושת הגשרים" מחפירות ארכיאולוגיות עולה כי  על התל הוקם מאגר מים גדול שניזון ככל הנראה ממעין או באר ומתקן להובלת מים שהתבסס על כמה קשתות.

במקור מן התקופה הצלבנית נכתב שבשנת 1133 לסה"נ מסר רוזן יפו את אזור הכפר בולבוס לידי מסדר ההוספיטלרים, ובכלל זה 'הטחנה/טחנות של שלושת הגשרים' ('des moulins des trois ponts').[6]

אין מידע באשר להמשך תולדות הישוב בתקופה הממלוכית והעותמאנית הקדומה.

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפת ז'אקוטן (1799) מופיע הכפר בשם  Melebbs  במרכזו של אזור חקלאי וכקשור על ידי דרך ליפו.

הכפר מלאבס וסביבתו כפי שהם מופיעים במפת ז'אקוטן משנת 1799

על פי מסורת שהשתמרה על ידי ראשוני פתח תקווה הכפר שכן ליד עמק פורה שהיה משני צידי נחל הירקון. טיבה של האדמה משך למקום תושבים, אך האזור כלל ביצות. היתושים ששרצו בביצות גרמו למחלות ולמוות של תושבי הכפר ולבריחתם של אחרים וכך מספרם פחת משנה לשנה. גם הרועים שבאו לעמק הירקון מהכפרים השכנים, אשר היו בגבעות החול מצפון ומדרום לעמק, חלו משתיית מי הנחל. התושבים שנותרו בכפר לא יכלו לעמוד בפני תושבי הכפרים הערבים השכנים: מגדל, יהודיה ובני ברק לפי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל ניתן לזהות את מג'דל יאבא מזרחית מפג'ה, יהוד של היום, איבן ברק - היום ליד מחלף מסובים. תושבים אלה היו גוזלים מתושבי אומלבס כל שנה "רצועות קרקע ... ויהי הכפר מלבס בעיני כל הכפרים שכניו כמקולל ונידון למות"[7].

חמד נבלוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מסורות המקום, הגיע לאומלבס גיבור מקומי משכם בשם חמד נבלוסי בשל ריב דמים שהיה לו עם שכניו. הוא החליט כי משפחתו הגדולה, עם בנו וחתניו יתיישבו בכפר. הוא הרג את תושבי המקום והקים במקום מאהל. כן גרש את הרועים שבאו עם צאנם לעמק ליד הירקון ואת הפלחים שזרעו באדמות הכפר. משה סמילנסקי מספר כי "ויגדל האיש משנה לשנה ויעש עושר רב ובכל אשר יפנה ויעשה - יצליח." עם זאת, גם משפחתו החלה לסבול מהקדחת, בני משפחתו מתו ולבסוף גם הוא מת.[8]

כאשר שמעו תושבי הר שכם על גורל המשפחה שהיה להם עימם ריב דמים, ירדו לאומלבס, הרגו את התושבים הנותרים, וכמנהג המקום "טבלו מטפחת לבנה בדם האחרון לבית חמד וישימוה על ראש כידון".

חמד אלמצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1831, כאשר אבראהים פאשא בא ממצרים, הגיע לכפר מלבס "חמד אל מצרי" וארבעים עבדים עמו. הוא מצא עניין באדמת הכפר הפוריה ובמקורות המים, שילם פיצויים לחורשי האדמות שנותרו במקום והתיישב עם הבאים עמו בכפר. גורלו לא היה שונה מקודמיו, מרבית אנשיו ועבדיו מתו. השאר עברו לכפר פג'ה הסמוך, שגם הוא התנוון במשך השנים.

כאשר חמד אל מצרי ראה כי אין עתיד לכפר, אשר שטחו הצטמצם ל-14,000 דונם, הוא פנה לסוחר מיפו בשם טיאן והציע לו את השטח.

הסוחר רימה אותו והוציא ממנו תעודת מכר על חצי השטח, השייח' החליט לתבוע אותו לדין ומכר 2,000 דונם לסוחר אחר, בשם סלים קַסָּר, למימון הוצאות המשפט.

שופטי יפו פסקו לטובת טיאן. לחמד אל-מצרי נותרו 2,600 דונם. כאשר מת, אדמות אלה נלקחו על ידי השכנים.

במפת ה (PEF (1882 מופיע הכפר בשם Mulebbis וקרוב עליו שני כפרים נוספים פיג'ה ואל מיר הנמצאים על גדות הירקון ממש.

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתיישבי פתח תקווה קנו תחילה את האדמות שהיו רשומות על שם האפנדי מיפו - סלים קַסָּר.

החלקה הייתה רחוקה מעט מהירקון ולכן פחות מסוכנת מבחינה בריאותית, באזור זה נמצא היום מרכז העיר פתח תקווה - כיכר המייסדים, בית הכנסת הגדול ורחוב חובבי ציון. השטח היה כולו בבעלות סלים קסר, בשונה מחלקו האחר של הכפר שהיה בידי אפנדי אחר מיפו (אנטואן בישארה טיאן), שהיה משותף לו ולאריסים שישבו במקום וליד נחל הירקון.

החלקה הראשונה שנרכשה מקסר הייתה של 3,375 דונם. שולם עבורה 1,070 נפוליאון שהם 21,400 פרנק. בערב ראש חודש מנחם אב שנת תרל"ח (30 ביולי 1878, נכתב ונחתם החוזה בין המוכר סלים קסר, לבין הקונים: דוד גוטמן, יואל משה סולומון, ונתן גרינגרט, במעמד החברים יהושע שטמפפר וזרח ברנט. החוזה נחתם אצל הקונסול האוסטרי שכן הקונה העיקרי היה גוטמן, שהיה נתין אוסטרי. גם החוזה נכתב על שמו, היות שרעוף, פחה בירושלים, שהיה פטריוט טורקי נלהב, התנגד בכל תוקף למכירת קרקע ליהודים.

כך הייתה אומלבס לפתח תקווה (שכינויה בערבית הוא מלאבס). ביום י"ב באלול תרל"ח התכנסו המייסדים ביפו וביום ז' בחשון תרל"ט, 3 נובמבר 1878, יצאו לפתח תקווה לעבודה: אלעזר ראב ובנו, יהושע שטמפפר, דוד גוטמן ויואל משה סלומון.

שלט הנצחה לקרב שנערך בשנת תרפ"א למרגלות התל

שנה לאחר מכן נרכש גם חלקו של טיאן, שהיה גדול יותר.

מאורעות תרפ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

(ראה ערך מורחב מאורעות תרפ"א בפתח תקווה)

מאורעות תרפ"א התחילו ב 1 במאי 1921 בהתנפלות ערבית על יהודים ביפו, תושבי פתח תקווה שהיו מודעים למתרחש ביפו נערכו להגנה על המושבה תחת פיקודם של אברהם שפירא "זקן השומרים" ואבשלום גיסין שהיה קצין בצבא התורכי כסגנו, המגנים תוגברו באנשי עין חי (לימים כפר מל"ל) וכפר סבא שניטשו מחוסר יכולת להגן עליהם אך עדיין מספרם (כמה עשרות) היה מועט בהרבה ממספרם של התוקפים (כמה מאות).

עם שחר של יום ה-5 במאי 1921 גילו תצפיתנים כוח של כ-400 ערבים מערביי שבט אבו כישכ ותושבי הכפרים הערביים שבסביבה מתקרבים למושבה מצפון לאחר שהעלו באש את עין חי וכפר סבא, במקביל עלו תושבי הכפרים הערבים מבקעת אונו על המושבה מדרום.

בקרב שהתפתח בסביבות התל נפלו 4 לוחמים בניהם אבשלום גיסין שנפל למרגלותיו, המגנים הצליחו לעכב את התקדמות הכוח הערבי עד הגעת פלוגה הודית (בריטית) מתחנת הרכבת בראש העין והיא שהכריעה את הקרב בצפון המושבה.[9]

התל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התל מוקף כיום בנייני שכונת אם המושבות החדשה, על ראש התל פארק ובו נשמרת הגת מהתקופה הביזנטית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלאבס-או-מולאביש-או-אומלאבס, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני
  2. ^ להתמצאות ראו מפת PEF משנת 1880
  3. ^ רועי מרום, A Short History of Mulabbis (Petah Tikva), Israel, Academia
  4. ^ אלי הדד, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=2321 פתח תקווה, ח' מלבס אלי הדד], חדשות ארכיאולוגיות, ‏2013
  5. ^ אלי הדד, חפירת הצלה בתל מלבס בפתח תקווה, רשות העתיקות
  6. ^ אלי הדד, פתח תקווה, ח' מלבס, חדשות ארכאולוגיות גיליון 125 שנת 2013, ‏2013
  7. ^ מקור: משה סמילנסקי
  8. ^ Roy Marom, A short history of Mulabbis (Petah Tikva, Israel), Palestine Exploration Quarterly 151, 2019-04-03, עמ' 134–145 doi: 10.1080/00310328.2019.1621734
  9. ^ אהוד בן עזר, 94 שנים למאורעות כ"ז בניסן תרפ"א (1921), הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני