גרשום הרפנס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
התיקון העיקרי: 3 מהדורות של הספר בכף הקלע יצאו עוד בחיי האב, ולא כפי שנכתב שהספר יצא לאור רק אחרי מות האב.
שורה 4: שורה 4:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד בכפר קטן ב[[טרנסילבניה]]. בהיותו בן תשע נשלח ללמוד בישיבה מרוחקת מביתו. ב[[מלחמת העולם השנייה]] עסק בפעילות הצלה של יהודים מאזור שהותו, שם נתפס על ידי רשויות החוק המקומיות ונכלא במתקן לעבריינים צעירים. כתוצאה מכליאתו ניצל מה[[טרנספורט]] שביצעו הנאצים ביהודי המקום. רוב משפחתו נספתה בשואה. לאחר פטירת אביו, יחזקאל הרפנס, ערך והוציא לאור את ספרו, יומן ממחנות ההשמדה "בכף הקלע", שבו מתאר אביו את חוויותיו בתקופת השואה.
נולד בכפר קטן ב[[טרנסילבניה]]. בהיותו בן תשע נשלח ללמוד בישיבה מרוחקת מביתו. ב[[מלחמת העולם השנייה]] עסק בפעילות הצלה של יהודים מאזור שהותו, שם נתפס על ידי רשויות החוק המקומיות ונכלא במתקן לעבריינים צעירים. כתוצאה מכליאתו ניצל מה[[טרנספורט]] שביצעו הנאצים ביהודי המקום. מלבד אחותו - אסתר גולדה, ששרדה לאחר שהייתה שנה במחנה ההשמדה אושוויץ ואביו - יחזקאל, כל משפחתו נספתה בשואה.

הרפנס ערך והוציא לאור את הספר "בכף הקלע", יומן שנכתב על ידי אביו מיד לאחר ששב מהמחנות, בו הוא מתעד את מסכת התלאות שעבר במחנות ההשמדה. הספר יצא לאור בתשע מהדורות, הראשונה בשנת תש"מ -1980 עוד בחיי האב.


בשנת 1947 נישא לאסתר. מיד לאחר נישואיהם ארגנו השניים קבוצת ילדים ניצולי שואה ופעלו להעלותם ל[[ארץ ישראל]]. במשך כשנה שהה עמם ב[[הולנד]], שם זכו לחסות מלכת הולנד, עד שהוסדרו אשרות [[עלייה לארץ ישראל|העלייה]] שלהם. מיד לאחר [[קום המדינה|קום מדינת ישראל]] עלה אליה עם אותה קבוצה שמנתה כ-300 ילדים.
בשנת 1947 נישא לאסתר. מיד לאחר נישואיהם ארגנו השניים קבוצת ילדים ניצולי שואה ופעלו להעלותם ל[[ארץ ישראל]]. במשך כשנה שהה עמם ב[[הולנד]], שם זכו לחסות מלכת הולנד, עד שהוסדרו אשרות [[עלייה לארץ ישראל|העלייה]] שלהם. מיד לאחר [[קום המדינה|קום מדינת ישראל]] עלה אליה עם אותה קבוצה שמנתה כ-300 ילדים.
שורה 10: שורה 12:
היה חבר בכיר במוסדות [[פא"י]]. במשך שנים עסק בחינוך, בין השאר ניהל את המרכז החינוכי [[יד בנימין]] ואת [[סגולה (בית ספר)|בית הספר הממלכתי-דתי-תורני "סגולה"]] בבני ברק. במשך תקופה ארוכה היה עורך כתב העת "הד החינוך". ערך והוציא לאור את כתביו של מנהיג פא"י [[בנימין מינץ]]. היה כתב בכיר בעיתון [[שערים]] ותקופה מסוימת היה עורך העיתון. פרסם מאמרים בעיתון [[מעריב]]. במשך שש שנים שימש [[שליח (ציונות)|שליח]] [[הסוכנות היהודית]] מטעם פא"י בלונדון והקים שם את בית פא"י. תפקידו האחרון לפני שפרש לגמלאות היה מזכיר ארצי בוועדה המרכזת של [[ההסתדרות]] מטעם פא"י. שימש כרב ומרצה במסגרות שונות ומסר שיעורי תורה קבועים בבתי הכנסת המרכזיים של פא"י בבני ברק - "נר יהודה" ו"חסדא".
היה חבר בכיר במוסדות [[פא"י]]. במשך שנים עסק בחינוך, בין השאר ניהל את המרכז החינוכי [[יד בנימין]] ואת [[סגולה (בית ספר)|בית הספר הממלכתי-דתי-תורני "סגולה"]] בבני ברק. במשך תקופה ארוכה היה עורך כתב העת "הד החינוך". ערך והוציא לאור את כתביו של מנהיג פא"י [[בנימין מינץ]]. היה כתב בכיר בעיתון [[שערים]] ותקופה מסוימת היה עורך העיתון. פרסם מאמרים בעיתון [[מעריב]]. במשך שש שנים שימש [[שליח (ציונות)|שליח]] [[הסוכנות היהודית]] מטעם פא"י בלונדון והקים שם את בית פא"י. תפקידו האחרון לפני שפרש לגמלאות היה מזכיר ארצי בוועדה המרכזת של [[ההסתדרות]] מטעם פא"י. שימש כרב ומרצה במסגרות שונות ומסר שיעורי תורה קבועים בבתי הכנסת המרכזיים של פא"י בבני ברק - "נר יהודה" ו"חסדא".


הרפנס היה היסטוריון תורני, שהתמחה בחקר [[תקופת התלמוד]]. ערך והוציא את סדרת "תשובות הגאונים", ערוכות ומסודרות לפי נושאים. ספרו "עידן התלמוד" הפך ל[[רב-מכר]] ונחשב אחד הספרים הפופולריים על התקופה. בשונה מן הגישה המקובלת של ההיסטוריונים הישראלים, הקפיד הרפנס לשמור על עליונותם של המקורות היהודיים והתלמודיים. תופעה מיוחדת היא ההסכמות שקיבל על ספרו "עידן התלמוד" מגדולי הרבנים, בהם הרב [[שמואל וואזנר]] והרב [[עובדיה יוסף]]. בעוד שרוב ספרי המחקר האקדמיים אינם מקובלים בציבור החרדי, התקבל ספרו של הרפנס על הציבור הדתי והחרדי והוא נחשב מקור מהימן להכרת התקופה מנקודת מבט היסטורית-תורנית.
הרפנס היה היסטוריון תורני, שהתמחה בחקר [[תקופת התלמוד]]. ערך והוציא את סדרת "תשובות הגאונים", ערוכות ומסודרות לפי נושאים. ספרו "עידן התלמוד" הפך ל[[רב-מכר]] ונחשב אחד הספרים הפופולריים על התקופה. בשונה מן הגישה המקובלת של ההיסטוריונים הישראלים, הקפיד הרפנס לשמור על עליונותם של המקורות היהודיים והתלמודיים. תופעה מיוחדת היא ההסכמות שקיבל על ספרו "עידן התלמוד" מגדולי הרבנים, בהם הרב [[שמואל וואזנר]] והרב [[עובדיה יוסף]]. בעוד שרוב ספרי המחקר האקדמיים אינם מקובלים בציבור החרדי, התקבל ספרו של הרפנס על הציבור הדתי והחרדי והוא נחשב מקור מהימן להכרת התקופה מנקודת מבט היסטורית -תורנית.


בשנת [[תשע"א]] ([[2011]]) פרסם ספר המשך ל"עידן התלמוד" - "עידן ראשונים", ובו סקירה מקיפה של גדולי ה[[ראשונים]] ופועלם.
בשנת [[תשע"א]] ([[2011]]) פרסם ספר המשך ל"עידן התלמוד" - "עידן ראשונים", ובו סקירה מקיפה של גדולי ה[[ראשונים]] ופועלם.
שורה 16: שורה 18:
בערוב ימיו כתב הרב הרפנס ספר ביאוגרפיה "עפעפי שחר"- גורלו של דור במבט אישי. בימים אלו יצא הספר לאור, באמצעות בנו, עו"ד יצחק הרפז. בספר שוזר הרפנס את סיפור חייו, בתקופת ילדותו ואת סיפורו המאוד אישי כיצד שרד את שואת יהדות הונגריה ומיד לאחריה נרתם לפעילות ציבורית למען ניצולי השואה ועד לעלייתו לארץ עם קבוצת יתומי שואה. בהמשך הספר מתעד הרפנס מסע שערך ב[[שנות ה-60]] בקהילות היהודיות באירופה.
בערוב ימיו כתב הרב הרפנס ספר ביאוגרפיה "עפעפי שחר"- גורלו של דור במבט אישי. בימים אלו יצא הספר לאור, באמצעות בנו, עו"ד יצחק הרפז. בספר שוזר הרפנס את סיפור חייו, בתקופת ילדותו ואת סיפורו המאוד אישי כיצד שרד את שואת יהדות הונגריה ומיד לאחריה נרתם לפעילות ציבורית למען ניצולי השואה ועד לעלייתו לארץ עם קבוצת יתומי שואה. בהמשך הספר מתעד הרפנס מסע שערך ב[[שנות ה-60]] בקהילות היהודיות באירופה.


נפטר ב[[ערב פסח]], שהוא גם יום פטירת אביו. נקבר ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמוך לקבר אביו.
נפטר ב[[ערב פסח]], נקבר ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמוך לקבר אביו, שאף הוא נפטר בערב פסח תשמ"ו.


==מספריו ובעריכתו==
==מספריו ובעריכתו==
* '''עידן התלמוד''' - סקירה היסטורית מתקופת אנשי כנסת הגדולה, התנאים והאמוראים, עד הסבוראים והגאונים. [[הוצאת פלדהיים]] (שש מהדורות: תשל"ג, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ה, תש"ס, תשס"ג)
* '''עידן התלמוד''' - סקירה היסטורית מתקופת אנשי כנסת הגדולה, התנאים והאמוראים, עד הסבוראים והגאונים. [[הוצאת פלדהיים]] (שש מהדורות: תשל"ג, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ה, תש"ס, תשס"ג)
* '''עידן הראשונים''' - סקירה היסטורית על חכמי ישראל בתקופת ה[[ראשונים]], לאחר עידן התלמוד. הוצאת פלדהיים (תשע"א)
* '''עידן הראשונים''' - סקירה היסטורית על חכמי ישראל בתקופת ה[[ראשונים]], לאחר עידן התלמוד. הוצאת פלדהיים (תשע"א)
* '''גרש ירחים''' - הגדה של פסח עם באורים, רעיונות וברורי מצוות ומנהגים, [[הוצאת קורן]] (שלוש מהדורות: תשמ"ב, תשמ"ה תשס"א)
* '''גרש ירחים''' - הגדה של פסח עם באורים, רעיונות וברורי מצוות ומנהגים, [[הוצאת קורן]] (חמש מהדורות: תשמ"ב, תשמ"ה תשנ"א תשס"א תשע"ג)
* ''' תשובות הגאונים - גרש ירחים''' - תשובות שהשיבו גאוני [[סורא]] ו[[פומבדיתא]] לשואליהם בדיני ממונות, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשס"ב)
* ''' תשובות הגאונים - גרש ירחים''' - תשובות שהשיבו גאוני [[סורא]] ו[[פומבדיתא]] לשואליהם בדיני ממונות, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשס"ב)
* ''' תשובות הגאונים - גרש ירחים''' - תשובות שהשיבו גאוני סורא ופומבדיתא לשואליהם בדיני איסור והיתר וסדר נשים, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשנ"ה)
* ''' תשובות הגאונים - גרש ירחים''' - תשובות שהשיבו גאוני סורא ופומבדיתא לשואליהם בדיני איסור והיתר וסדר נשים, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשנ"ה)

גרסה מ־23:35, 5 בנובמבר 2015

הרב גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927 - י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל. יקיר בני ברק.

ביוגרפיה

נולד בכפר קטן בטרנסילבניה. בהיותו בן תשע נשלח ללמוד בישיבה מרוחקת מביתו. במלחמת העולם השנייה עסק בפעילות הצלה של יהודים מאזור שהותו, שם נתפס על ידי רשויות החוק המקומיות ונכלא במתקן לעבריינים צעירים. כתוצאה מכליאתו ניצל מהטרנספורט שביצעו הנאצים ביהודי המקום. מלבד אחותו - אסתר גולדה, ששרדה לאחר שהייתה שנה במחנה ההשמדה אושוויץ ואביו - יחזקאל, כל משפחתו נספתה בשואה.

הרפנס ערך והוציא לאור את הספר "בכף הקלע", יומן שנכתב על ידי אביו מיד לאחר ששב מהמחנות, בו הוא מתעד את מסכת התלאות שעבר במחנות ההשמדה. הספר יצא לאור בתשע מהדורות, הראשונה בשנת תש"מ -1980 עוד בחיי האב.

בשנת 1947 נישא לאסתר. מיד לאחר נישואיהם ארגנו השניים קבוצת ילדים ניצולי שואה ופעלו להעלותם לארץ ישראל. במשך כשנה שהה עמם בהולנד, שם זכו לחסות מלכת הולנד, עד שהוסדרו אשרות העלייה שלהם. מיד לאחר קום מדינת ישראל עלה אליה עם אותה קבוצה שמנתה כ-300 ילדים.

היה חבר בכיר במוסדות פא"י. במשך שנים עסק בחינוך, בין השאר ניהל את המרכז החינוכי יד בנימין ואת בית הספר הממלכתי-דתי-תורני "סגולה" בבני ברק. במשך תקופה ארוכה היה עורך כתב העת "הד החינוך". ערך והוציא לאור את כתביו של מנהיג פא"י בנימין מינץ. היה כתב בכיר בעיתון שערים ותקופה מסוימת היה עורך העיתון. פרסם מאמרים בעיתון מעריב. במשך שש שנים שימש שליח הסוכנות היהודית מטעם פא"י בלונדון והקים שם את בית פא"י. תפקידו האחרון לפני שפרש לגמלאות היה מזכיר ארצי בוועדה המרכזת של ההסתדרות מטעם פא"י. שימש כרב ומרצה במסגרות שונות ומסר שיעורי תורה קבועים בבתי הכנסת המרכזיים של פא"י בבני ברק - "נר יהודה" ו"חסדא".

הרפנס היה היסטוריון תורני, שהתמחה בחקר תקופת התלמוד. ערך והוציא את סדרת "תשובות הגאונים", ערוכות ומסודרות לפי נושאים. ספרו "עידן התלמוד" הפך לרב-מכר ונחשב אחד הספרים הפופולריים על התקופה. בשונה מן הגישה המקובלת של ההיסטוריונים הישראלים, הקפיד הרפנס לשמור על עליונותם של המקורות היהודיים והתלמודיים. תופעה מיוחדת היא ההסכמות שקיבל על ספרו "עידן התלמוד" מגדולי הרבנים, בהם הרב שמואל וואזנר והרב עובדיה יוסף. בעוד שרוב ספרי המחקר האקדמיים אינם מקובלים בציבור החרדי, התקבל ספרו של הרפנס על הציבור הדתי והחרדי והוא נחשב מקור מהימן להכרת התקופה מנקודת מבט היסטורית -תורנית.

בשנת תשע"א (2011) פרסם ספר המשך ל"עידן התלמוד" - "עידן ראשונים", ובו סקירה מקיפה של גדולי הראשונים ופועלם.

בערוב ימיו כתב הרב הרפנס ספר ביאוגרפיה "עפעפי שחר"- גורלו של דור במבט אישי. בימים אלו יצא הספר לאור, באמצעות בנו, עו"ד יצחק הרפז. בספר שוזר הרפנס את סיפור חייו, בתקופת ילדותו ואת סיפורו המאוד אישי כיצד שרד את שואת יהדות הונגריה ומיד לאחריה נרתם לפעילות ציבורית למען ניצולי השואה ועד לעלייתו לארץ עם קבוצת יתומי שואה. בהמשך הספר מתעד הרפנס מסע שערך בשנות ה-60 בקהילות היהודיות באירופה.

נפטר בערב פסח, נקבר בהר הזיתים בירושלים, בסמוך לקבר אביו, שאף הוא נפטר בערב פסח תשמ"ו.

מספריו ובעריכתו

  • עידן התלמוד - סקירה היסטורית מתקופת אנשי כנסת הגדולה, התנאים והאמוראים, עד הסבוראים והגאונים. הוצאת פלדהיים (שש מהדורות: תשל"ג, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ה, תש"ס, תשס"ג)
  • עידן הראשונים - סקירה היסטורית על חכמי ישראל בתקופת הראשונים, לאחר עידן התלמוד. הוצאת פלדהיים (תשע"א)
  • גרש ירחים - הגדה של פסח עם באורים, רעיונות וברורי מצוות ומנהגים, הוצאת קורן (חמש מהדורות: תשמ"ב, תשמ"ה תשנ"א תשס"א תשע"ג)
  • תשובות הגאונים - גרש ירחים - תשובות שהשיבו גאוני סורא ופומבדיתא לשואליהם בדיני ממונות, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשס"ב)
  • תשובות הגאונים - גרש ירחים - תשובות שהשיבו גאוני סורא ופומבדיתא לשואליהם בדיני איסור והיתר וסדר נשים, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשנ"ה)
  • תשובות הגאונים - גרש ירחים - תשובות שהשיבו גאוני סורא ופומבדיתא לשואליהם בדיני ימי חול ומועד, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשנ"ו)
  • סדר רב עמרם גאון - על נוסח התפילה ומנהגי בית הכנסת, נערך על ידי גרשום הרפנס (תשנ"ד)
  • זמנים ומועדים - ילקוט הלכות, מנהגים ורעיונות (מהדורה ראשונה תשנ"ו, מהדורה שנייה תשנ"ח)
  • מבחר כתבים - כתבי בנימין מינץ, בעריכת גרשום הרפנס (תשל"ז)
  • מאיר באהבה - פרשת חייו של הרב מאיר שפירא מאת בנימין מינץ, בעריכת גרשום הרפנס (תשס"ה)
  • עשרים שנה למועצה האזורית נחל שורק - בעריכתו (תש"ל)
  • חג האילנות ואמונת הגאולה (תשס"ג)

קישורים חיצוניים

ממאמריו בנושאי מנהגי ישראל: