עמוס בן-ורד – הבדלי גרסאות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
UggieKetem (שיחה | תרומות)
30 עריכות
הגהה
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 5: שורה 5:
|תאריך לידה=[[16 בפברואר]] [[1927]]
|תאריך לידה=[[16 בפברואר]] [[1927]]
|תאריך פטירה=
|תאריך פטירה=
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|מקום לידה=
|מקום לידה=

גרסה מ־16:18, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, מפלגה פוליטית, שותפה, שותף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עמוס בן-ורד
לידה 16 בפברואר 1927
המבורג, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה יולי 2022 (בגיל 95)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Harald Amos Rosenbaum עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1949–2017 (כ־68 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק הארץ, JTA, רשות השידור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכותל - ששת הימים, עמוס מחזיק ספר תורה (שני משמאל)
קובץ:עמוס ויצחק רבין.jpg
עמוס עם יצחק רבין בעת ביקור רבין בדרום אפריקה. רבין שואל "מה אתה עושה בדרום אפריקה"
קובץ:עמוס עם שמעון פרס.jpg
עם שמעון פרס בחוג בית של תנועת רפ"י שעמוס ניהל

עמוס בן-ורד (נולד ב-16 בפברואר 1927) עיתונאי ישראלי.

לשעבר עיתונאי בעיתון "הארץ", שדר רדיו וטלוויזיה. לשעבר יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים 1966-1968, ממציא המילה "מסוק", מנהל סוכנות הידיעות הבין-לאומית יט"א (הסוכנות הטלגרפית היהודית) בירושלים 1970-1972, עורך ראשי של העיתון "Zionist Record" בדרום אפריקה 1972-1974, שדר ראשי בערוץ 33 - שידורי הכנסת של רשות השידור 2003-1994, במרבית שנותיו היה עיתונאי בעיתון "הארץ" 1954-1994.

ביוגרפיה

יליד המבורג שבצפון גרמניה, נולד בשם הארלד עמוס רוזנבאום בפברואר 1927. עבר עם משפחתו לבולגריה בשנת 1933, וב-1939 יצא עם המשפחה על אניית המעפילים "רודניצ'אר" לעבר ישראל, להבדיל מאניות אחרות באותה תקופה שהגיעו עד לחוף ונתקעו על החול, ה"רודניצ'אר" העלתה את נוסעיה לסירות קטנות מחוץ לתחום המים הטריטוריאליים של א"י ומשם הגיעו לחוף תל-אביב, מצפון לתחנת רדינג. משם הועבר עם שאר הילדים-העולים למוסד הילדים בתל-ליטוינסקי (היום "תל השומר"), שבו שהה עד 1941, אז עבר לירושלים והצטרף למשפחתו אז עבד בתור חשמלאי. עם הכסף שחסך נרשם ללימודים תיכוניים, אותם עשה כתלמיד אקסטרני באוניברסיטת לונדון ובסופם קיבל תעודת בגרות מטעם האוניברסיטה. התקבל לעבודת פקידות בצבא הבריטי, ליחידה בה שרתו פקידים יהודים וערבים בצד חיילים אנגלים. ב 1947 עבר לעבוד בסוכנות הידיעות רויטרס בירושלים, ועבד כמפענח "hell-schreiber" (פענוח כתב חסר, ללא אותיות ניקוד, בצמצומים ובראשי-מלים והפיכתם למילים מלאות באנגלית תקנית, במטרה להעביר את המידע לכל העיתונים שהופיעו בירושלים, העברית והערבית (כ-22 עיתונים).

דרכו בתקשורת

ב 1948 עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס בן ורד לצה"ל ובין היתר נלחם במעבר מנדלבאום שבירושלים והיה בין שני הלוחמים האחרונים שנשארו בחיים בקרב זה, שירת בצבא כשנה ורבע. במקביל עברה סוכנות הידיעות רויטרס בירושלים המערבית לשדר מבניין קול ישראל, שם השתלב עמוס בשידורים, בקריינות לשידורי מוסיקה ותסכיתים, ואט-אט לקריינות כללית. היה גם עוזר של עורך הלשון בתחנה. (ספר: "קול ישראל" בעריכת איזי מן).

בבניין השכן התקיימו באותה תקופה שידורי "קול ציון לגולה", שפנו ליהדות העולם, בהפקת ההסתדרות הציונית העולמית ובשיתוף משרד ההסברה הישראלי.

בשלוש השנים שעברו מאז מלחמת העצמאות למד בן-ורד באוניברסיטה היחידה בארץ באותה תקופה האוניברסיטה העברית. למד לתואר במדע המדינה ואת שנתו הראשונה הקדיש להשלמת הידע שלו בעברית. למד את השפה ביסודיות אצל מי שנחשבו גדולי המורים והחוקרים של השפה בירושלים: שאול ברקלי מחבר "לוח השמות השלם" ו"לוח הפעלים השלם", הסופר פרופ' דב סדן, אילנה גרבל המומחית ללשון הדיבור, ופרופ' שמעון הלקין מורה המשוררים של אז לספרות ולשירה. במהלך לימודיו החל ללמד עברית עולים חדשים ומאזינים בחו"ל באמצעות תחנת השידור "קול ציון לגולה".

במקביל ללימודיו חזר לשרת בצה"ל בחיל מודיעין שירות קבע, בשל הידע שלו בשפות רבות, (גרמנית, בולגרית, עברית, אנגלית) עבר קורס קצינים.

עם שחרורו בגיל 27 התקבל בן-ורד למערכת עיתון "הארץ". עבד ככתב מקומי בירושלים, בהמשך ככתב פרלמנטרי, כתב מדיני, היה מסגני עורך העיתון והרבה לעסוק בענייני הלשון העברית החביבה עליו ובין השאר המציא את המילה מסוק, כאשר חיפש תחליף עברי למילה הליקופטר. שנות עבודתו ב"הארץ" לא היו רצופות.

בין השנים 1963-1964 למד בבית הספר הגבוהה לעיתונאות של אונסקו בעיר שטרסבורג שבצרפת ועם שובו לירושלים מונה למנהל סוכנות הידיעות היהודית הבין לאומית יט"א (הסוכנות הטלגרפית היהודית). בין השנים 1970-1972 עבד כעורך ראשי בעיתון " Zionist Record" בדרום אפריקה.

בשנת 1985 בספר השנה של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער" כתב פרק בנושא הכנסת: "מפלגות וגושים בישראל 1984-1949", זאת בשל היכרותו מרובת השנים עם התחום הפרלמנטרי בישראל.

בשנת 1991 היה כתב חוץ בלונדון במשך שנתיים.

עם צאתו לגמלאות מעיתון "הארץ" החל לשדר בטלוויזיה בערוץ 33 (ערוץ הכנסת) שהיה חלק מרשות השידור, ותוך זמן קצר הפך לשדר ראשי בערוץ במשך 10 שנים, עד שהערוץ הפך ליחידה עצמאית. אז סיים את תפקידו ופרש לגמלאות.

בן-ורד מתגורר כיום בירושלים עם רעייתו בת-עמי, ולו שתי בנות ובן, וכן נכדים ונינים.

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עמוס_בן-ורד&oldid=20173250"