לדלג לתוכן

יעקב לנדא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פעילותו בארץ: הצגה חד צדדית בעליל
←‏פעילותו בארץ: אם תמונה מלאה אז עד הסוף
שורה 42: שורה 42:
העביר שיעורים בהלכה וב[[ספר התניא]], וכן מסר דברי תורה ב[[סעודה שלישית]].
העביר שיעורים בהלכה וב[[ספר התניא]], וכן מסר דברי תורה ב[[סעודה שלישית]].


לפני פטירתו ביקש מראש עירית בני ברק, [[משה אירנשטיין]], שידאג למנות את בנו הגדול, הרב [[משה יהודא ליב לנדא]], לרב העיר. כך גם כתב ב[[צוואה|צוואתו]]. ראש העיר הכריז על המינוי במהלך ה[[הלוויה]], אך עקב התנגדותו של [[הרב שך]] המינוי לא יצא אל הפועל.
לפני פטירתו ביקש מראש עירית בני ברק, [[משה אירנשטיין]], שידאג למנות את בנו הגדול, הרב [[משה יהודא ליב לנדא]], לרב העיר. כך גם כתב ב[[צוואה|צוואתו]]. ראש העיר הכריז על המינוי במהלך ה[[הלוויה]], אך עקב התנגדותו של [[הרב שך]] המינוי לא יצא אל הפועל, לאחר מכן היה בחירות ובנו נבחר כרבה של בני ברק.


בכל שנה ביום פטירתו מקיים בנו הרב משה לנדא סעודת הילולא לזיכרון בבית מדרשו "בית יעקב" בבני ברק.
בכל שנה ביום פטירתו מקיים בנו הרב משה לנדא סעודת הילולא לזיכרון בבית מדרשו "בית יעקב" בבני ברק.

גרסה מ־20:07, 24 בדצמבר 2018

תבנית:רב

הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893 - כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה האשכנזי של בני ברק ואב"ד בין השנים 1936 - 1986 וחבר בבית דין רבני חב"ד.

תולדות חייו

ברוסיה הלבנה

נולד בעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה, לגיטה פיגא ולרב משה יהודא ליב לנדא שהיה רב המקום. לאחר פטירת אביו נתמנה בגיל 20 לתפקיד, על פי הוראה של הרב שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד. כך כתב בעניין: ”על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי, למרות גילי הצעיר [...] גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר הרש"ב כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...”.

לימים הקים את ישיבת תפארת בחורים מוסקבה שהייתה מיועדת לבעלי תשובה ממוצא רוסי, והוא הדריכם.

רבי שלום דובער שניאורסון חיבבו והוא זכה לכינוי "רב החצר". בזמן שהותו שם בנה מקווה בשיטת רבו האמור, "בור על גבי בור", שהיוותה חידוש הלכתי. פעל בשליחותו בהפצת יהדות ברוסיה.

לאחר מכן היה מקורב לרבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי לשושלת חב"ד. גם הרב יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר") קירבו והוא סידר את הקידושין בחופתו של הרב לנדא. בהמשך עמד בקשר עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון והם התכתבו בענייני חב"ד בישראל ומנהגי חב"ד כפי שנהג רבי שלום דובער שניאורסון, שהיה להם עד.

פעילותו בארץ

לאחר עלייתו לארץ ישראל באלול תרצ"ד שימש כרבה של רמתיים (אחת מארבע המושבות שהרכיבו את הוד השרון) במשך שמונה חודשים. אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - מכסלו תרצ"ו, עד פטירתו.

במסגרת תפקידו בבני ברק הסתובב בעצמו בין החנויות על מנת לעשר ירקות. נהג לעיתים לעמוד בשבת ברחוב ולבקש מנהגי המכוניות שיצאו מן העיר, משום שזוהי עיר שומרת שבת.

העביר שיעורים בהלכה ובספר התניא, וכן מסר דברי תורה בסעודה שלישית.

לפני פטירתו ביקש מראש עירית בני ברק, משה אירנשטיין, שידאג למנות את בנו הגדול, הרב משה יהודא ליב לנדא, לרב העיר. כך גם כתב בצוואתו. ראש העיר הכריז על המינוי במהלך ההלוויה, אך עקב התנגדותו של הרב שך המינוי לא יצא אל הפועל, לאחר מכן היה בחירות ובנו נבחר כרבה של בני ברק.

בכל שנה ביום פטירתו מקיים בנו הרב משה לנדא סעודת הילולא לזיכרון בבית מדרשו "בית יעקב" בבני ברק.

משפחתו

עץ משפחתי

עץ משפחת לנדא


 
 
משה יהודא
ליב לנדא
 
גיטא פיגא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב
לנדא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו
לנדא
 
הרב משה
יהודא ליב לנדא
 
גיטא
 
הרב שלמה
נח קרול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק
אייזיק לנדא
 
נחמה דינה
 
הרב יוסף
יצחק בלינוב
 
 


לקריאה נוספת

  • אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 455–478, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב