פרנק פלג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
מ סדר בקישורים חיצוניים - הסרת כתבות כפולות, העברת אחרות להערות שוליים במקומות המתאימים
שורה 11: שורה 11:


== חייו ==
== חייו ==
פרנק פולק נולד בסתיו [[1910]] ב[[פראג]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] (לימים בירת [[צ'כוסלובקיה]]).
פרנק פולק נולד בסתיו [[1910]] ב[[פראג]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] (לימים בירת [[צ'כוסלובקיה]]).


מגיל צעיר הופיע כסולן בקונצרטים בנגינה ב[[פסנתר]] ובצ'מבלו. הוא למד פסנתר, [[הלחנה|קומפוזיציה]] ו[[ניצוח]] באקדמיה הצ'כית למוזיקה, וניצח על תזמורת האופרה בפראג עד [[העלייה החמישית|עלייתו ארצה]], בעקבות יוזמתו של [[ברוניסלב הוברמן]], בשנת [[1936]].
מגיל צעיר הופיע כסולן בקונצרטים בנגינה ב[[פסנתר]] ובצ'מבלו. הוא למד פסנתר, [[הלחנה|קומפוזיציה]] ו[[ניצוח]] באקדמיה הצ'כית למוזיקה, וניצח על תזמורת האופרה בפראג עד [[העלייה החמישית|עלייתו ארצה]], בעקבות יוזמתו של [[ברוניסלב הוברמן]], בשנת [[1936]].


לאחר קום המדינה יזם את הקונצרטים הקאמריים במוזיאון תל אביב ושימש כמנהל מדור המוזיקה ב[[משרד החינוך|משרד החינוך והתרבות]] עד [[1952]].
לאחר קום המדינה יזם את הקונצרטים הקאמריים במוזיאון תל אביב ושימש כמנהל מדור המוזיקה ב[[משרד החינוך|משרד החינוך והתרבות]] עד [[1952]].


בעת מילוי תפקיד זה הפסיק זמנית את הופעותיו ועיסוקו בהוראה. בראיון עיתונאי נתן ביטוי לבעייתיות של מעמד מורי המוזיקה בישראל ושל רמת המוזיקאים, היוצאים מישראל לחו"ל ומציגים שם את עצמם כ"כוכבים מתל אביב", תואר שלעיתים אין דבר מאחוריו.{{הערה|{{מעריב|י.נ.|אמן הפורש מן הבמה|1950/02/03|00603}}}} בין תלמידיו הייתה [[נעמי שמר]].
בעת מילוי תפקיד זה הפסיק זמנית את הופעותיו ועיסוקו בהוראה. בראיון עיתונאי נתן ביטוי לבעייתיות של מעמד מורי המוזיקה בישראל ושל רמת המוזיקאים, היוצאים מישראל לחו"ל ומציגים שם את עצמם כ"כוכבים מתל אביב", תואר שלעיתים אין דבר מאחוריו.{{הערה|{{מעריב|י.נ.|אמן הפורש מן הבמה|1950/02/03|00603}}}} בין תלמידיו הייתה [[נעמי שמר]].
שורה 25: שורה 25:
פלג השתתף בתוכנית הרדיו הפופולרית ביותר של [[קול ישראל]], "[[שלושה בסירה אחת (רדיו)|שלושה בסירה אחת]]" ([[1956]]–[[1959]]). בעיקר שיתף פעולה עם [[דן אלמגור]] ו[[רביעיית מועדון התיאטרון]] בכתיבת הלחנים לשירים סטיריים, ובהם "אז מה אם אנחנו מרחובות", "ארבע זה מספר מזל", המערכון המוזיקלי "הזמר העברי" וכן שיר הסיום לרגל הפסקת שידור התוכנית - "שיר הקברנים".
פלג השתתף בתוכנית הרדיו הפופולרית ביותר של [[קול ישראל]], "[[שלושה בסירה אחת (רדיו)|שלושה בסירה אחת]]" ([[1956]]–[[1959]]). בעיקר שיתף פעולה עם [[דן אלמגור]] ו[[רביעיית מועדון התיאטרון]] בכתיבת הלחנים לשירים סטיריים, ובהם "אז מה אם אנחנו מרחובות", "ארבע זה מספר מזל", המערכון המוזיקלי "הזמר העברי" וכן שיר הסיום לרגל הפסקת שידור התוכנית - "שיר הקברנים".


פרנק פלג יצא נגד הגישה האומרת, שביצוע יצירות [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]] מחייב דבקות קפדנית בסגנון [[המאה ה-17]]. את גישתו זו העביר ל-15 נגנים מעולים, משתתפי סמינר בינלאומי ב[[סנט מוריץ]] שב[[שווייץ]], אליו הוזמן באביב [[1963]]. פלג תמך בגישה נבונה יותר לביצוע יצירות באך ומתנגד לגישה הדבקה בכל מחיר ב[[ביצוע אותנטי]] ובנגינה על [[צ'מבלו|צ'מבלי]] קרובים ככל האפשר למקור מתקופת באך, תוך התעלמות מן החידושים שהוכנסו מאז בכלי.{{הערה|{{מעריב|א. דינתי|"תחייתו השלישית של באך"|1963/05/25|026008}}}}
פרנק פלג יצא נגד הגישה האומרת, שביצוע יצירות [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]] מחייב דבקות קפדנית בסגנון [[המאה ה-17]]. את גישתו זו העביר ל-15 נגנים מעולים, משתתפי סמינר בינלאומי ב[[סנט מוריץ]] שב[[שווייץ]], אליו הוזמן באביב [[1963]]. פלג תמך בגישה נבונה יותר לביצוע יצירות באך ומתנגד לגישה הדבקה בכל מחיר ב[[ביצוע אותנטי]] ובנגינה על [[צ'מבלו|צ'מבלי]] קרובים ככל האפשר למקור מתקופת באך, תוך התעלמות מן החידושים שהוכנסו מאז בכלי.{{הערה|{{מעריב|א. דינתי|"תחייתו השלישית של באך"|1963/05/25|026008}}}}


פרנק פלג נפטר בחיפה מ[[התקף לב]] ונטמן ב[[בית הקברות חוף הכרמל]]. הוא הותיר אחריו את רעייתו, שתי בנות ונכדים.
פרנק פלג נפטר בחיפה מ[[התקף לב]] ונטמן ב[[בית הקברות חוף הכרמל]].{{הערה|{{מעריב||מת המוסיקאי פרנק פלג|1968/12/22|00400}}}} הוא הותיר אחריו את רעייתו, שתי בנות ונכדים.


לאחר פטירתו הוחלט ב[[משרד החינוך]] להעניק פרס על שמו לפעילות אמנותית רבת שנים ברמה גבוהה. בנוסף, [[שמות רחובות בישראל|נקרא רחוב על שמו]] ב[[דניה (חיפה)|שכונת דניה]] שב[[חיפה]].
לאחר פטירתו הוחלט ב[[משרד החינוך]] להעניק פרס על שמו לפעילות אמנותית רבת שנים ברמה גבוהה. בנוסף, [[שמות רחובות בישראל|נקרא רחוב על שמו]] ב[[דניה (חיפה)|שכונת דניה]] שב[[חיפה]].
שורה 34: שורה 34:
* "היה היה פלמ"חניק", "בורמה", "פריז", "גרמניה", "על האי הבודד", שבוצעו על ידי להקת [[בצל ירוק]].
* "היה היה פלמ"חניק", "בורמה", "פריז", "גרמניה", "על האי הבודד", שבוצעו על ידי להקת [[בצל ירוק]].
* "בעלת הבית", בוצע על ידי [[גדעון זינגר]] ו[[יעקב בן-סירא]].
* "בעלת הבית", בוצע על ידי [[גדעון זינגר]] ו[[יעקב בן-סירא]].

* "שיתפוצץ",בוצע על ידי [[רחל אטאס]].
* "שיתפוצץ",בוצע על ידי [[רחל אטאס]].


==ספריו ומאמריו==
==ספריו ומאמריו==
* '''דע את המוזיקה''', מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ([[ספרית פועלים]]: נעורים), 1946. (מהדורה ב מורחבת ומתוקנת: ספרית פועלים, 1957; מהדורה ג מורחבת ומתוקנת: עדכן והביא לדפוס [[אבנר בהט]], גבעתיים – רמת גן: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1975.
* '''דע את המוזיקה''', מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ([[ספרית פועלים]]: נעורים), 1946. (מהדורה ב מורחבת ומתוקנת: ספרית פועלים, 1957; מהדורה ג מורחבת ומתוקנת: עדכן והביא לדפוס [[אבנר בהט]], גבעתיים – רמת גן: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], 1975.
* '''כלי הנגינה: אלבום אנציקלופדי מצויר'''; ציורים: אליס ומרטין פרובסון, תל אביב: סדן, תשכ"ה.
* '''כלי הנגינה: אלבום אנציקלופדי מצויר'''; ציורים: אליס ומרטין פרובסון, תל אביב: סדן, תשכ"ה.
* '''שיחות על מוזיקה'''; נערך והובא לדפוס על ידי [[מיכל זמורה]], תל אביב: המרכז לתרבות ולחינוך – הספרייה למוזיקה, 1974.
* '''שיחות על מוזיקה'''; נערך והובא לדפוס על ידי [[מיכל זמורה]], תל אביב: המרכז לתרבות ולחינוך – הספרייה למוזיקה, 1974.
שורה 50: שורה 49:
* {{הספרייה הלאומית|פלג, פרנק, 1910-1968}}
* {{הספרייה הלאומית|פלג, פרנק, 1910-1968}}
* [http://www.bach-cantatas.com/Bio/Pelleg-Frank.htm ביוגרפיה מקיפה ותמונות], באתר הקנטטות של באך {{אנגלית}}
* [http://www.bach-cantatas.com/Bio/Pelleg-Frank.htm ביוגרפיה מקיפה ותמונות], באתר הקנטטות של באך {{אנגלית}}
* {{מעריב|רפאל בשן|הורם מסך הברזל האמנותי: פרנק פלג מספר על הופעותיו בפולין|1956/06/29|00800}}
* {{דבר||5 קריירות של פרנק פלג|1960/02/12|02501}} {{דבר||המשך|1960/02/12|02700}}
* {{דבר||5 קריירות של פרנק פלג|1960/02/12|02501}} {{דבר||המשך|1960/02/12|02700}}
* {{מעריב|א. דינתי|תחייתו השלישית של באך: פרנק פלג מספר על רומנטיקה, שעמום ומוסיקה|1963/05/24|02600}}
* {{מעריב|א. דינתי|תחייתו השלישית של באך: פרנק פלג מספר על רומנטיקה, שעמום ומוסיקה|1963/05/24|02600}}
* {{דבר||פרנק פלג|1968/12/22|00201}} (נקרולוג)
* {{מעריב||מת המוסיקאי פרנק פלג|1968/12/22|00400}}
* {{מעריב||פרנק פלג הובא למנוחות|1968/12/23|00705}}
* {{מעריב|אוליה זילברמן|מלים לזכרו של פרנק פלג|1970/01/08|02002}}
* [http://w3.castup.net/spielberg/?id=341 "חיפה, סימפוניה של עיר"], סרטון משנת [[1956]] המציג את העיר חיפה, למוזיקה שכתב פלג ובניצוחו
* [http://w3.castup.net/spielberg/?id=341 "חיפה, סימפוניה של עיר"], סרטון משנת [[1956]] המציג את העיר חיפה, למוזיקה שכתב פלג ובניצוחו
* [https://www.youtube.com/watch?v=cOq9b9VHQS8 "צירות ישראל בוורשה"], בסרטון מנגן פרנק פלג (בדקה 7:30) באירוע לציון יום העצמאות הראשון למדינת ישראל
* [https://www.youtube.com/watch?v=cOq9b9VHQS8 "צירות ישראל בוורשה"], בסרטון מנגן פרנק פלג (בדקה 7:30) באירוע לציון יום העצמאות הראשון למדינת ישראל

גרסה מ־21:49, 18 בפברואר 2019

פרנק פלג
פרנק פלג ליד הפסנתר, תמונה משנות השישים
פרנק פלג ליד הפסנתר, תמונה משנות השישים
לידה 24 בספטמבר 1910
פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1968 (בגיל 58)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, צ'מבלו
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טקס באקדמיה למוזיקה בירושלים. במרכז: פרנק פלג

פרנק פֶּלֶג (פּוֹלַק) (24 בספטמבר 191020 בדצמבר 1968) היה מוזיקאי ישראלי.

נודע בעיקר כצ'מבליסט הראשון בארץ, אך היה גם פסנתרן, מנצח, מלחין, פרשן מוזיקה ברדיו ומרצה. התמחה בנגינת יצירותיו של באך בצ'מבלו ובמוזיקה של המאה ה-20, ובעיקר זו של ארנולד שנברג בפסנתר. כמו כן כתב מוזיקה לתיאטרון ולסרטי קולנוע.

חייו

פרנק פולק נולד בסתיו 1910 בפראג, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (לימים בירת צ'כוסלובקיה).

מגיל צעיר הופיע כסולן בקונצרטים בנגינה בפסנתר ובצ'מבלו. הוא למד פסנתר, קומפוזיציה וניצוח באקדמיה הצ'כית למוזיקה, וניצח על תזמורת האופרה בפראג עד עלייתו ארצה, בעקבות יוזמתו של ברוניסלב הוברמן, בשנת 1936.

לאחר קום המדינה יזם את הקונצרטים הקאמריים במוזיאון תל אביב ושימש כמנהל מדור המוזיקה במשרד החינוך והתרבות עד 1952.

בעת מילוי תפקיד זה הפסיק זמנית את הופעותיו ועיסוקו בהוראה. בראיון עיתונאי נתן ביטוי לבעייתיות של מעמד מורי המוזיקה בישראל ושל רמת המוזיקאים, היוצאים מישראל לחו"ל ומציגים שם את עצמם כ"כוכבים מתל אביב", תואר שלעיתים אין דבר מאחוריו.[1] בין תלמידיו הייתה נעמי שמר.

בשנת 1951 התיישב פלג בחיפה, בעקבות הזמנתו של ראש העיר דאז, אבא חושי, והקים את התזמורת הסימפונית חיפה, שעימה הופיע פעמים רבות כסולן. פרנק פלג היה במשך שנים מספר מנצח ומנהל מוזיקלי של תזמורת הטכניון. כמו כן שימש כמנהל המוזיקלי הראשון של תיאטרון חיפה.

בשנת 1956 יצא פלג לפולין כנציג הראשון של ישראל. בהגיעו לפולין התבקש במפגיע לנגן "מוזיקה מודרנית", דווקא, לאחר שלבסוף הוסר האיסור על השמעת מוזיקה כזאת מעבר למסך הברזל. במהלך הביקור נפגש פלג עם יהודים רבים, מהם שהצהירו על יהדותם בגלוי ובגאווה ואחרים, שלחשו עליה בסתר.[2]

פלג השתתף בתוכנית הרדיו הפופולרית ביותר של קול ישראל, "שלושה בסירה אחת" (19561959). בעיקר שיתף פעולה עם דן אלמגור ורביעיית מועדון התיאטרון בכתיבת הלחנים לשירים סטיריים, ובהם "אז מה אם אנחנו מרחובות", "ארבע זה מספר מזל", המערכון המוזיקלי "הזמר העברי" וכן שיר הסיום לרגל הפסקת שידור התוכנית - "שיר הקברנים".

פרנק פלג יצא נגד הגישה האומרת, שביצוע יצירות באך מחייב דבקות קפדנית בסגנון המאה ה-17. את גישתו זו העביר ל-15 נגנים מעולים, משתתפי סמינר בינלאומי בסנט מוריץ שבשווייץ, אליו הוזמן באביב 1963. פלג תמך בגישה נבונה יותר לביצוע יצירות באך ומתנגד לגישה הדבקה בכל מחיר בביצוע אותנטי ובנגינה על צ'מבלי קרובים ככל האפשר למקור מתקופת באך, תוך התעלמות מן החידושים שהוכנסו מאז בכלי.[3]

פרנק פלג נפטר בחיפה מהתקף לב ונטמן בבית הקברות חוף הכרמל.[4] הוא הותיר אחריו את רעייתו, שתי בנות ונכדים.

לאחר פטירתו הוחלט במשרד החינוך להעניק פרס על שמו לפעילות אמנותית רבת שנים ברמה גבוהה. בנוסף, נקרא רחוב על שמו בשכונת דניה שבחיפה.

מלחניו

ספריו ומאמריו

  • דע את המוזיקה, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים: נעורים), 1946. (מהדורה ב מורחבת ומתוקנת: ספרית פועלים, 1957; מהדורה ג מורחבת ומתוקנת: עדכן והביא לדפוס אבנר בהט, גבעתיים – רמת גן: מסדה, 1975.
  • כלי הנגינה: אלבום אנציקלופדי מצויר; ציורים: אליס ומרטין פרובסון, תל אביב: סדן, תשכ"ה.
  • שיחות על מוזיקה; נערך והובא לדפוס על ידי מיכל זמורה, תל אביב: המרכז לתרבות ולחינוך – הספרייה למוזיקה, 1974.
  • "מלודראמה, שיעור במוזיקה ומוסר השכל"

לקריאה נוספת

  • יהלי וגמן, 'פרנק פלג: פסנתרן, נגן צ'מבלו, מורה, מלחין ומנצח', מוזיקה (מגאזין על צלילים ואנשים) 20 (1988), 38–40.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים

הערות שוליים